מענקים מהירים והגנה על השקעות מוסדיים: תוכנית הסיוע של המדינה לתעשיית ההייטק בימי הקורונה

משרד האוצר מתכנן להעביר סכום של 1.25 מיליארד שקל לרשות החדשנות מיד אחרי חג הפסח וליצור תוכניות מימון שיוסיפו 2 מיליארד שקל לחברות בינוניות, כך נודע ל"גלובס". הצעדים האלו הם חלק מתוכנית ממשלתית לסיוע לתעשיית ההייטק שהוצגה אתמול בפני נציגי התעשייה. ברשות נערכים להשתמש בחלק מהכסף להעברת מענקים לתעשייה בצורה מהירה, שבעבורם מקבלת רשות החדשנות תמלוגים מהחברות.

מי שהציג את התוכנית היה עידו סופר, רכז תעשייה ומסחר באגף תקציבים במשרד האוצר, ושגיא דגן, ראש זירת צמיחה ברשות החדשנות. מהצד של התעשייה השתתפו בפגישה, בין היתר, פרופ' יוג'ין קנדל מסטארט-אפ ניישן סנטרל, ארז צור מ-IATI, יורם טיץ מ-EY, צבי מרום, אייל ניב מקרן פיטנגו ועוד. הפגישה הזאת היא חלק מדיאלוג שנוצר בין הממשלה לנציגי התעשייה סביב המשבר, שבמסגרתו נציגי התעשייה הציגו את הבעיות והאתגרים כפי שהם רואים אותם, וכן הצעות לפתרונות. לכן, יכול מאוד להיות שלתוכנית הראשונית שהציגה הממשלה יתווספו צעדים נוספים.

הסכום שיועבר לרשות הוא בנוסף ל-650 מיליון שקל שהועברו אליה באחרונה. הסכומים הם חלק מהתקציב השנתי של הרשות. גורם שהיה בשיחה ציין בפני "גלובס" כי לא הייתה התייחסות לשאלה האם הרשות תקבל בהמשך השנה תקצוב נוסף. בשנה שעברה עמד תקציב הרשות על 1.7 מיליארד שקל.

התוכנית כוללת שני צעדים מרכזיים בטווח המיידי: מענקים מהירים לחברות קטנות, שהם למעשה הלוואות מותנות; מימון היברידי שבמסגרתו המדינה תספק הגנה על השקעות של גופים מוסדיים בחברות בינוניות; והלוואות בערבות מדינה לחברות גדולות, שעליהן כבר הודיע משרד האוצר אתמול בערב והוא לא ספציפי לחברות ההייטק. המטרה של הרשות והאוצר היא להוציא לפועל תוכנית מהירה ככל שניתן, שתגדיל את ההשקעות בהייטק

המענקים המהירים לחברות קטנות יינתנו על ידי רשות החדשנות על בסיס המנגנון הקיים, אך בצורה מואצת יותר. המטרה היא לתת את המענקים לחברות טובות שנקלעו לבעיה תזרימית, והם גם יכולים לאותת למשקיעים אחרים על איכות החברה. דגן אמר בשיחה כי המטרה היא לתת תשובות לחברות בתוך שלושה שבועות וציין כי הרשות צריכה לעשות בדיקת נאותות מקצועית ופיננסית. ככל הנראה ברשות רוצים לוודא כי לחברה אכן אין מספיק כסף לצלוח את המשבר, אך מצד שני - שהמענק כן ייתן לה את אורך הנשימה הדרוש. ככלל אצבע, בתעשייה נוהגים להגיד שדרוש לחברה סכום כסף שיספיק לשנה וחצי כדי שמצבה יהיה טוב בכניסה למשבר.

עידוד השקעות בחברות בינוניות הוא הצעד המורכב והמעניין מבין השלושה, ויכולות להיות לו השפעות חיוביות ארוכות טווח גם על היקף ההשקעות של גופים מוסדיים בהייטק. המדינה רוצה לעודד השקעות מצידם של גופים שיש להם כסף זמין ומסוגלים לבצע השקעות בזמן מהיר. הכוונה היא למשל לקופות גמל, פנסיה וביטוח וכן לגופי נוסטרו של הבנקים ובתי ההשקעות, ולא לגופים שצריכים להתחיל לגייס כסף בתהליך שלוקח זמן.

המדינה שוקלת בין שני מודלים של הגנה - הראשון, הגנה על חלק מההפסדים אם התשואה תהיה מאכזבת. כרגע לא נקבע מה שיעור ההגנה. סופר ציין בשיחה כי הם רוצים ליצור שיעור גנרי, אך הנושא עוד פתוח למשא ומתן שבמסגרתו המדינה צריכה להבין איזה שיעור הגנה יביא את היקף ההשקעה שהיא רוצה. השני, שהמדינה תשים חלק מסכום ההשקעה. דגן ציין כי בגופי ההשקעה השונים יש העדפות שונות לאחד מהמודלים האלו.

לא ניתנו פרטים נוספים כך שקשה להשוות מבחינת עלות המודלים למדינה, אך המודל של הגנת תשואה הוא ארוך טווח כי ייקח 5-10 שנים עד שהגופים המוסדיים יידעו מה התשואה שהשיגו. המודל השני, של השקעה משותפת, יעמיס נטל תקציבי בשנה הקרובה, בהנחה שהמדינה רוצה לעודד את ההשקעות בטווח המיידי ולא בטווח הארוך. במודל כזה הכוונה היא שהמדינה תשים חלק מסכום ההשקעה, אך זהו סוג של הלוואה לגוף המוסדי, שתוחזר במקרה שההשקעה התבררה כמוצלחת.

המדינה רוצה שגופי ההשקעות החדשים יבצעו השקעות בשלושה מודלים שונים - הלוואה המירה (Convertible notes), שהיא הלוואה שעוברת המרה למניות בסבב גיוס ההון הבא של החברה, ובהתאם לשווי שנקבע בו. במקרה שלא יתבצע בעתיד סבב גיוס, נכסי החברה (או חלקים מהם) משועבדים לאותו משקיע; (SAFE Simple Agreement for Future Equity), שזאת השקעת הון שגם בה שווי החברה ייקבע בשווי הבא, אך המשקיע מקבל הטבה על כך שהשקיע מראש.

במקרה הזה יש סיכון שהחברה תיסגר לפני סבב הגיוס הבא ואין נכסים משועבדים; או מודל שלישי, שבמסגרתו מתבצעות השקעות משותפות עם גופי השקעה נוספים, למשל חבירה לקרנות הון סיכון.

ההגנה על כספי המשקיעים רלוונטית נכון לעכשיו גם לגופי השקעות זרים. בתגובה לכך אמר קנדל מסטארט-אפ ניישן סנטרל כי עדיף לדעתו לסבסד רק כסף ישראלי, בין השאר כי זאת הזדמנות לעודד את המוסדיים הישראליים להשקיע בחברות הייטק. בתגובה לכך אמר סופר כי השאלה היא מה המטרה: לתת לחברות את אורך הנשימה או לעודד את המוסדיים הישראליים להשקיע. לדברי סופר, הם מעריכים כי גם ככה יהיה פה לא מעט כסף ישראלי, על בסיס שיחות שהם ערכו.

הלוואות בערבות מדינה לחברות גדולות זהו צעד שעליו הודיעה המדינה אתמול והוא כאמור לא רלוונטי רק לחברות הייטק (אך המדינה תעשה את ההתאמות הנדרשות). לפי הודעת האוצר, הקרן תיתן מענה לעסקים בעלי מחזור של 200 מיליון שקל ומעלה בענפים שנפגעו ממשבר הקורונה, והיקף ההלוואות יעמדו על 8% ממחזור ההכנסות השנתי. סכום ההלוואה המקסימלי הוא 100 מיליון שקל. סופר ציין בשיחה עם נציגי התעשייה כי שלושת הצעדים הללו אמורים לצאת לדרך בתוך ימים עד שבועות.

בשיחה התייחס סופר לשני צעדים נוספים שהם רוצים לקדם בטווח הבינוני: חוק אנג'לים חדש וחקיקה של פטור ממס על ריבית הלוואות מגופים פיננסים זרים. שני המהלכים דרושים חקיקה וסופר לא סיפק עליהם פרטים נוספים.