התחזית הקודרת של ארגון התעופה העולמי יאט״א (IATA) לא פוסחת על שוק התעופה הישראלי: לפי בדיקת הארגון, משבר הקורונה יוביל לירידה בביקוש לטיסות בכ-9.2 מיליון נוסעים. נזכיר כי בשנה שעברה תנועת הנוסעים, בתנועת הלוך ושוב בקווים מישראל ואליה עמדה על כ-24.5 מיליון נוסעים.
המחזור הכספי של החברות הישראליות, לפי יאט״א, צפוי לרדת בכ-2.3 מיליארד דולר בעקבות עוצר הטיסות וההזמנות. עוד מעריך הארגון, בהערכה נרחבת למדי כי המשבר עשוי להשפיע על כ-183 אלף משרות פוטנציאליות הקשורות קשר ישיר ועקיף לענף התעופה והתיירות שקפא בשבועות האחרונים ולא ידוע מתי ישוב לפעול. הנזק למדינה לפי יאט״א יבוא לידי ביטוי בגרעון של 5.4 מיליארד דולר בתמ״ג (GDP).
בחזית העולמית מזהה יאט״א שבתחילת הרבעון השני של שנת 2020 הביקוש העולמי לטיסות נמוך ב-70% לעומת שנה קודמת. נציין כי קווים בינלאומיים המחברים בין מדינות כמעט שלא פועלים כיום וכי עיקר התנועה היא פנים ארצית, כך למשל, בתוך ארה״ב או בסין.
הארגון מעריך כי היקף ההוצאה של חברות התעופה ברבעון השני של השנה יגיע ל-60 מיליארד דולר, מתוך זה - עשרות מיליארדי דולרים הם כספים ששילמו צרכנים עבור טיסות שבוטלו, ולדאבונם הם לא מקבלים את כספם חזרה. תופעה שקיימת גם בישראל. שאר ההוצאה הקבועה, במצב שבו ההכנסות צנחו כמעט לאפס, כולל החזר הלוואות, שכר לעובדים ועוד. בתוך כך, יתרת המזומנים של החברות הולכת ואוזלת, בעיקר לחברות שלא מקבלות תמיכה ממשלתית, דוגמת אל על שכבר הצהירה כי יתרת המזומנים שלה תספיק לה לשרוד, במצב הנוכחי עוד שבועות ספורים. אל על, נזכיר, קיבלה ממשרד האוצר תשובה שלילית לבקשה לסיוע בהיקף של 400 מיליון דולר - הלוואה בערבות מדינה. הכדור עבר לדרג המדיני, קרי לראש הממשלה, שאף הבטיח כי יסייע לתעופה הישראלית.
ביאט״א מזכירים כי התעופה תהווה אמצעי התאוששות ליום שאחרי. מדינות רבות, בהן ישראל תלויות בתעופה לא רק להטסת נוסעים אלא גם להטסת סחורות כחלק משרשרת אספקה אווירית רציפה. הנזק המצטבר לענף התעופה מוערך על ידי ב-252 מיליארד דולר, ירידה של 44% במחזורי החברות בשנה קודמת. יותר מ-2 מיליון טיסות צפויות להתבטל מלוח הטיסות עד ל-30 ביוני לפי הערכות הארגון.
ככלל מעריך הארגון כי רק ברבעון הרביעי של 2021 יחזור ענף התעופה למימדיו טרום המשבר, בתקופה שתיזכר כתנופה עולמית בתעופה עם בנייה של נמלי תעופה ענקיים ועם העמקת הפעילות התעופתית בשוק הסיני. החזרה, מעריך הארגון, תהיה הדרגתית כשהיא תלויה לא רק בביקוש של הנוסעים לטוס, אלא בעיקר במדיניות של ממשלות האם לאפשר לאזרחים ממדינות להגיע אליהן. בתוך כך נלקחים בחשבון פקטורים נוספים - הפגיעה בהכנסה הפנויה למשקי הבית והמיתון שפוגע בחברות עסקיות - אלה ישפיעו קשר ישיר על הביקוש לטוס. מה שהיה הוא לא מה שיהיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.