שלב אחר שלב: אלו לוחות הזמנים המומלצים לאסטרטגיית היציאה מהמשבר. ומתי החזרה המלאה לשגרה?

החזרה הדרגתית של המשק לפעילות, באופן שיצמצם למינימום את סכנת ההדבקה תהיה טובה לצמיחה אך לא תביא בשורה לאבטלה, במיוחד לא למועסקים בשכר נמוך. כך עולה מעבודה שערך צוות בהשתתפות משרד האוצר, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד הכלכלה ומשרד הבריאות. הערב הודיע משרד האוצר כי הוא מקבל תוכנית זו.

על-פי המתווה שעליו ממליץ הצוות, תיעשה החזרתו לשגרה של המשק בארבעה שלבים הדרגתיים, שכל אחד מהם אורכו שבועיים. המעבר משלב לשלב ייבחן בכפוף לפרמטרים בריאותיים.

בשבועיים הראשונים שאחרי חג הפסח (19 לאפריל עד ה-3 למאי) יועלה מספר העובדים במקומות העבודה בחזרה ל-50% ותותר פתיחה מוגבלת של חנויות ומרכזי קניות פתוחים. במערכת החינוך יופעלו מחדש את החינוך המיוחד וגני הילדים. לציבור יותר לצאת מהבתים גם לצורך פעילויות שאינן רכישות מזון. בשלב השני (3 עד ה-17 למאי) יחזרו ללמוד מחצית מתלמידי החינוך היסודי (כיתות א' עד ג') והקניונים והשווקים ייפתחו מחדש תחת מגבלות. בשלב השלישי שיתחיל חודש לאחר חג הפסח (החל מה-17 למאי) ייפתחו מחדש מקומות פנאי ובילוי שאין בהם הצטופפות רבה (מכוני כושר, שמורות טבע, ספריות, מוזיאונים וכן צימרים, אך לא איצטדיונים, תיאטראות ובתי קולנוע). בשלב הרביעי, מה-31 למאי ואילך, ייפתחו כל העסקים הסגורים. תחום אחד שאינו מופיע בשלב זה במתווה הוא חידוש הטיסות הבינ"ל.

חשוב לציין כי ההחלטה על החזרת המשק לפעילות טרם התקבלה. לפי הערכות, בממשלה ממתינים לראות שקצב ההדבקות היומי יורד מתחת למאה איש ביממה.

 פרופ’ אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה / צילום: יונתן בלום, גלובס

הערכות:  יותר מ-400 אלף יישארו מובטלים

חברי הצוות צירפו להערכתם גם אזהרה שלפיה "הפגיעה בהכנסתם של מאות אלפי משקי בית בעלי הכנסות נמוכות ורזרבות פיננסיות מוגבלות עלולה לפגוע בנכונות הציבור לציית למגבלות הבריאותיות הנדרשות להתמודדות עם המגפה, במיוחד לאור התפיסה שסיכוני המחלה אינם מתפלגים באופן אחיד על פני כל הרבדים באוכלוסייה". על רקע ממצאים אלה מפצירים חברי הצוות בממשלה לשקול את חידוש פעילותם של חנויות וקניונים.

הצוות פותח בתיאור עומק הפגיעה הצפויה למשק כתוצאה ממשבר הקורונה. סקר שנערך בלמ"ס ב-31 למרץ הראה כי 42% מהעסקים חוו ירידה של מעל 50% בהכנסותיהם מפרוץ המשבר, ועיקר הפגיעה הייתה בעסקים קטנים ובינוניים. כ-50% מהעסקים העריכו שהם ייסגרו אם המצב הקיים יימשך חודש נוסף. להערכת הצוות יותר מ-400 אלף מדורשי דמי האבטלה יישארו מובטלים גם לאחר תום הסגר, אם הסגר ייפתח באופן מהיר. "ככל שההשבתה תתמשך ותתרחב כך יגדל הנזק ארוך הטווח שייגרם למשק הישראלי, וייפגע קצב ההתאוששות לאחר הסרת המגבלות. הסיבה לכך היא הסיכון שהחברות שנפגעות מהמגבלות יקרסו פיננסית, או יחליטו להפסיק את פעילותן, ובמצב כזה האצת הפעילות במשק תתעכב בשל הצורך ליצור מחדש קשרי עובד-מעביד, לבסס התקשרויות חוזיות ולרכוש או להשמיש ציוד. לצד אלה יידרש טיפול בהתחייבויות הפיננסיות שלא יכובדו" .

לסיכום כותבים הגורמים הכלכליים בצוות כי "נדרש להתחיל להחזיר את המשק לפעילות באופן הדרגתי בהתאם למתווה שיפורט מיד לאחר חג הפסח על מנת למנוע קריסה כלכלית ונזק בלתי הפיך".

כדי לאזן את ההכרח הכלכלי עם הסכנה הבריאותית מציעים חברי הצוות "לחדש באופן מבוקר גם את פעולת התשתיות הבסיסיות הנדרשת ליציאה לעבודה: מענה למסגרות לילדים קטנים להורים עובדים ותחבורה ציבורית תומכת תעסוקה. אלו צריכים להוות רכיב מוביל באסטרטגיית היציאה מהסגר".

"ענפי התיירות והפנאי אינם צפויים להתאושש בתקופה הקרובה"

הצוות מיפה את סוגי מקומות העבודה השונים בישראל ודירג אותם על-פי מדדים: מדד בריאותי הבוחן עד כמה הענף בטוח יחסית מבחינת סיכוני ההתפשטות, וכן נוח יחסית למעקב ובקרה במקרה של הדבקה מחודשת בקורונה. המדד השני הכלכלי,בחן את מידת התרומה לתוצר של העובדים בענף, תחת הנחה שניתן להחזיר לעבודה מספר מוגבל של עובדים. המדד השלישי בחן את התרומה לתעסוקה וביטא בין היתר את החוסן היחסי של העסקים בענף ואת מידת סיכון לעסק, או למועסק לצאת ממעגל העבודה בשל השבתה ממושכת (בדגש על האוכלוסיות החלשות בשוק העבודה).

הממצא האופטימי הבולט של הדירוג היה שהענפים שתרומתם לתוצר הגבוהה ביותר הם גם בטוחים יחסית מבחינת סכנת ההידבקות בקורונה: מדובר בענפי ההייטק אך גם בתעשייה מסורתית יותר, ענפי הפיננסים והשירותים העסקיים (דוגמת עורכי דין, רואי חשבון ויועצי מס). "ניתוח של הסגר בפועל בענפים אלו מראה כי גם שחרור חלקי של המגבלות על ענפים אלו יאפשר הגדלה משמעותית של התוצר", נכתב במסמך. "זאת מכיוון שענפים אלו הצליחו להרחיב את מידת העבודה מהבית ואת המשמרות במקום העבודה".

לעומת זאת, הממצא הפסימי הבולט מראה כי סכנת ההדבקה גבוהה יחסית בקבוצת הענפים שתרומתם חשובה במיוחד לתעסוקה (בדגש על שכר נמוך). בצוות מנסים להבחין בין ענפים שונים בהתאם לדרגת הפגיעה. ענפי התיירות והפנאי, להערכת חברי הצוות "אינם צפויים להתאושש בתקופה הקרובה הן בשל הביקושים הנמוכים והן בשל פוטנציאל ההתפשטות הרב הקיים בהם". ואולם במקרה של ענפי המסחר הקמעונאי סבורים בצוות כי יש מקום לשקול את פתיחתם מחדש, למרות הסכנה הבריאותית.

"שני הענפים שיניבו את התועלת הרבה ביותר למשק הם ענפי המסחר והקמעונאות בחנויות ובקניונים", נכתב במסמך. "על אף שהפעילות בענפים אלו מורכבת יותר בריאותית, יש חשיבות כלכלית גדולה לחזרתם של מועסקים אלו לשגרה, בין היתר עקב השפעתם הרבה על הצריכה, וכן על היקפי התעסוקה בישראל, שכן, שני הענפים הללו כוללים כ-350 אלף מועסקים, חלק ניכר מהם בשכר נמוך. מבחינה משקית וחברתית יש חשיבות מכרעת לא רק לתרומה לתוצר אלא גם לחזרתם למעגל העבודה של מסה גדולה של עובדים ובפרט עובדים הנמצאים בסיכון גבוה להיפלט ממעגל העבודה ולהיקלע לעוני".