צוות אחד נולד באופן מאולתר, בשני אין נשים או רופאים: כך מגבשת ישראל את אסטרטגיית החזרה לשגרה

לאחר למעלה מחודש שבו צעדי הריחוק החברתי שנועדו לגדוע את שרשרת ההדבקה בקורונה פגעו קשות במשק הישראלי, החלו גופים שונים לדבר על אסטרטגיית יציאה מיטבית מהמשבר. החיים, כך ניכר, לא ישובו למסלולם ברגע אחד; המשק והמרקם החברתי ישובו לפעולה באופן מדורג, תוך יישום של אמצעי זהירות מקסימליים. חוקרים, אנשי עסקים, רופאים וגם אנשי ביטחון - שקדו על הצעות בנושא, ולאחרונה גם משרדי הממשלה החלו לגבש תוכניות פעולה אפשריות.

כעת, על שולחנה של המועצה לביטחון לאומי, המופקדת על ניהול ההיבטים המגוונים של משבר הקורונה, מונחים שני מסמכים שגיבשו צוותים שונים בנושא. האחד, מסמך הסוקר את ההיבטים הכלכליים ואת השבתו של המשק לפעולה, שעל כתיבתו עמלו נציגים ממשרדי האוצר, הכלכלה, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה ועוד; והשני - מסמך שגיבש צוות המומחים במינוי המל"ל, וכולל רשימה ארוכה של שותפים - החל ממומחים ממכון ויצמן וכלה בדמויות בכירות במשק.

המסמך הראשון, שפורסם הבוקר ב"גלובס" ויוצג מחר למל"ל, הוא תולדה של יוזמה "פרטיזנית" של פקידי ממשלה. נועה ליטמנוביץ' מאגף התקציבים באוצר גייסה חברי צוות מדיסיפלינות שונות במשרדי הממשלה, ויחד הם שקדו על מסמך שלראשונה מוצגת בו תוכנית מגובשת לחילוץ המשק מהמשבר - בחזרה אל השגרה. בין היתר, ניסחו את ההצעה ד"ר עדי ברנדר מבנק ישראל ולב דרוקר המשנה לכלכלנית הראשית באוצר.

על המסמך השני, חתום צוות מומחים מתחומי הכלכלה, הפיזיקה, הפסיכולוגיה, הביטחון ועוד, אשר סיים את עבודתו בשבוע שעבר. כעת, לאחר פרסומו, סופג הדוח ביקורת גם על התוכן המוצג בו, אך גם על הרכב הוועדה שמונתה על ידי המל"ל - באותו צוות, אין כלל מומחים או מומחיות לרפואה ואפידימיולוגיה, לא נכללו בו אנשי מקצוע מתחומי הרווחה והחינוך לדוגמא, ולא חתומות עליו חוקרות בכירות - כאשר מלבד כמה עוזרות מחקר, כלל מחברי הדוח הם גברים. כלומר, למרות שאסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה נוגעת לקהלים בעלי צרכים שונים ואופן התמודדות שונה, על המסמך האסטרטגי אותו גיבשה המועצה לביטחון לאומי, חבר מומחים נעדר מגוון. 60% מהמומחים מהאקדמיה הם ממכון ויצמן, ו-50% מהמומחים מתוכם הם פיזיקאים - כולם ממכון ויצמן. 40% מהמומחים מהאקדמיה עוסקים בפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה - כולם מהחלקה לפיזיקה במכון ויצמן.

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, הופתע לגלות כי דוח מקצועי הנוגע למשבר בריאות, לא נכתב בסיוע מדענים רלוונטיים לתחום, ומעיד כי באופן כללי, ניהול המשבר מתבצע מבלי שניתן משקל למגוון מספק של דעות מומחים בתחום.

"לצערנו לא נעזרים מספיק באנשי המקצוע בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה. צריך להפעיל הרבה יותר את הצוות לטיפול במגפות, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, רופאי המחוזות ורופאי בריאות הציבור באקדמיה והוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולהיעזר בגופים ממלכתיים כמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה", אומר לוין. "זאת בהמשך להחלשה מתמשכת של אנשי המקצוע בבריאות הציבור בתוך משרד הבריאות. לתוך הוואקום שמשאיר משרד הבריאות, שאינו מפעיל בצורה נכונה את אנשי המקצוע, נכנסים גורמים שונים, כולל גורמים ללא ניסיון בבריאות הציבור, גורמים מסחריים ופרטיים, ללא אחריות להמלצותיהם. מן הראוי לפעול בצורה מקצועית, בדרך המלך, בסוגיות מורכבות בבריאות הציבור".

מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים, הגיבה בתמיהה על היעדר מגון מגדרי בחבר המומחים ואמרה: "‏31 איש מרכיבים את צוות המומחים במינוי המל"ל להתמודדות עם מגיפת הקורונה, שנועד לתכנן את אסטרטגיית היציאה, וכל מוביליו גברים. כמעט בלי נשים, בלי חברה ערבית, בלי אנשי ונשות מקצוע מתחום הרווחה, החינוך והבריאות. ועדות ממונות נדרשות לעמוד בהוראות החוק שקובע חובת ייצוג הולם. כי זה לא רק עניין סימבולי של ייצוג, זה תכנון אסטרטגיית יציאה שככל הנראה לא תיקח בחשבון נקודת מבט של נשים, או של קבוצות ספציפיות באוכלוסייה. כך גם מובל דיון בהיעדר התייחסות לקבוצות המוחלשות בחברה, כמו נשים נפגעות אלימות או נוער בסיכון. זה לא חוקי וזה לא מקצועי".

חזרה הדרגתית לתפקוד - רק לאחר שקצב החולים החדשים ירד ל-10 ביום

המועצה לביטחון לאומי הוקמה בשנת 1999 על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כגוף שמטרתו לאגד אנשי מקצוע שיהוו פאנל מקצועי עבור הממשלה בסוגיות חוץ וביטחון, ויספקו פרספקטיבה אחרת ורחבה יותר מזו הקיימת במשרדי הממשלה. תקציבו השנתי של המל"ל הוא 52 מיליון שקל, ומרבית עובדיו הם בעלי רקע ביטחוני. כעת, הופקדה המועצה, בראשות מאיר בן שבת, על תכלול עבודת המטה של המשרדים השונים בנושא הקורונה, וניהול רוחבי של המשבר. הדוח, אם כן, אמור לשקף תמונה מלאה ככל הניתן, ולהוות מסמך יסודות להתמודדות בת קיימא עם אותותיו של משבר הקורונה בכלל תחומי החיים.

מחברי הדוח מדגישים בפתיחתו כי "ניתוח הנתונים, בדגש על מדד מספר החולים קשה + מתים מצטבר, מראה בצורה מובהקת כי הושגה השבוע האטה בקצב גידול המגפה", כ-12-10 ימים לאחר נקיטת צעדי בידוד חברתי משמעותיים, וכי שמירה על מדיניות הבידוד צפויה להביא לתחילת ירידה במספר  המצטבר של החולים קשה והמתים (וכן החולים המאומתים היומי) בעוד כשבוע עד 10 ימים. "יעד הבלימה עדיין לא הושג, ויש להשקיע כעת את מירב המאמצים בהשגתו. במקביל, יש להיערך לשלב ה'יציאה'- התייצבות וניהול שוטף של המגפה לאורך זמן", כתבו המחברים, והדגישו כי ניתן יהיה להקל בצורה מדורגת את מדיניות הבידוד החברתי, ולהחזיר הדרגתית את המשק לתפקוד רק לאחר ירידת קצב החולים החדשים (בניכוי מגיעים מחו"ל) לכ-10 ביום.

הדוח עצמו מחולק לשלושה חלקים; ניהול המגפה, ההיבטים הכלכליים של החזרה לשגרה (הבטחת הבלימה ותכנון שלב היציאה), והציבור הישראלי בשלב השהייה בבידוד חברתי: סיכונים, סיכויים והצעות לפעולה. למרות שחלקו השלישי של הדוח עוסק בהיבטים החברתיים של הבידוד והחזרה לשגרה, אין בקרב מחברי הדוח מומחים מתחומי הרווחה והחינוך, ולא קיימת התייחסות לביטחון הסוציאלי של אלו הספונים בביתם, ללא עבודה. בנוסף, אין בדוח התייחסות לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון, מלבד קשישים; לא נוער בסיכון, ולא נשים הסובלות מאלימות. זאת למרות הנתונים המצביעים על עלייה של 16% באלימות במשפחה בשל הסגר, ומומחים המעידים כי הסתגרות בבתים בתוספת מתחים כלכליים נלווים, עלולה להפוך משפחות רבות ל'סיר לחץ', ולהגביר מקרי אלימות במשפחה.

מחברי הדוח כותבים כי לפי סקר שנעשה לאחרונה, קרוב ל-60% בציבור מאמינים כי ביכולתן של הרשויות לטפל במשבר, ורוב עצום תומך בצעדים שננקטו עד כה. ואמנם, כדי לבלום מבעוד מועד סיכונים העלולים להביא לתסיסה חברתית רחבה, ממליץ הצוות לנקוט במספר צעדים ובהם גיוס זמני בשכר של אלפי צעירים וצעירות לבתי חולים ולמשמר האזרחי, הקמת צוותי חירום קהילתיים, רתימת המגזר השלישי, והקמת צוות שאחראי על התודעה ומדידת "מצב הציבור".

"השאלה איזה גורם יוביל לאיזה סוג של מחאה חברתית היא מאוד מורכבת, לא קבועה מראש, ולא מוגבלת לסוג אחד של מצוקות. יש באמת סבירות גבוהה מאוד שרעב המוני יוביל למחאה אלימה. אבל ההנחה שבידוד, שהזנחת קשישים או שהיעדר דוגמה אישית של מנהיגים לא יובילו לזה - לא מבוססת על דבר", אומר ד"ר נדב פרץ- וייסוידובסקי, מרצה בביה"ס לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית אשקלון בנושאי מדיניות חברתית. "הבעיה הגדולה היא בעצם ההתמקדות בבעיות ש'עלולות להביא לשבר חברתי'. מצוקה אישית קשה של הרבה אנשים היא לא פחות חמורה משבר חברתי. מוטב היה אילו מחברי הדוח היו שמים דגש משמעותי על מערכת הביטחון הסוציאלי; איך לאפשר לאנשים להתקיים בזמן שהם לא עובדים".

במסגרת ההמלצות, כותבים המומחים כי תוקם תשתית מפגשי "זום" חוצי מגזרים, כפתרון להפגת הבדידות והקושי הנפשי שחווים רבים בעת הזו. פרץ-וייסוידובסקי מדגיש כי כחלק מתהליך ההתמודדות עם השלכות הקורונה, נדרש מענה משמעותי בתחום בריאות הנפש והרווחה. "מערכת בריאות הנפש הקהילתית לא מתפקדת כבר היום, ולהפיל עליה 'לעשות מפגשים בזום' זה חוסר רצינות שגובל בהפקרה. כבר היום יש תורים של חודשים ושנים לפסיכיאטר/פסיכולוג בקופות החולים, ואם נפיל על המערכת המורעבת הזו לתת את המענה - היא פשוט תקרוס. יש מערכת מסועפת של מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. אפשר להסתמך עליה כדי לבנות מענים נפשיים ורווחתיים. אבל בשביל זה צריך להתייעץ עם אנשים שנמצאים במערכת הזו, ולראות איך עושים את זה".

נזכיר כי בשבוע שעבר, סיכמה ועדת הקורונה בכנסת את שבועות העבודה הראשונים שלה בדוח מיוחד על ההתמודדות הממשלתית עם משבר הקורונה. בדוח, מתחו חברי הוועדה ביקורת על ההחלטה להטיל על המל"ל את ניהול משבר הקורונה, וקראו להטיל את המשימה על גוף חדש שבכוחו לנהל משברים לאומיים. "למל"ל אין כלים ארגוניים עדיפים של שום מטה אחר, אפילו לא מטה שיוקם באופן ארעי למשימה הספציפית של התמודדות עם משבר הקורונה", נכתב בדוח. "ודרג מדיני לא אמור לקבל, במשבר רב-ממדי ועמוק כמו זה, 'החלטות מהירות תוך כדי תנועה'".

ממשרד רה"מ נמסר בתגובה: "באתגר ההתמודדות עם מגיפת הקורונה המל"ל מסתייע במספר צוותי מומחים, לצורך גיבוש המלצותיו למדיניות ולכיווני פעולה. הצוות המדובר הוא אחד מהם בכדי לבחון ולהציג מגוון דעות וחלופות.

"המלצות המומחים והייעוץ מצידם הם בסיס לעבודה המתבצעת על ידי המל"ל יחד עם משרד הבריאות (ושם כידוע ישנם גורמי רפואה, אפידימיולוגים ועוד), גורמי האוצר, הכלכלה, וכל משרדי הממשלה הרלוונטיים. המל"ל מבצע עבודת מטה יסודית ומקיפה והוא פתוח לשמוע וללמוד כל הצעה ורעיון בנושא זה. הוא יניח בפני הממשלה המלצה סדורה, אך יציג גם את החלופות שעלו ונשקלו".

מטעם המל"ל לא נמסרה תגובה.