אי הוודאות לגבי הסיוע לתעשייה והנתון הכספי המפתיע של זום: השבוע בהייטק

מי שקרא במהלך השבוע שעבר את התוכנית הממשלתית לסיוע למשק הישראלי - תוכנית בהיקף של 80 מיליארד שקל - לא מצא שם פרטים על הסיוע להייטק, מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית. אולם בזמן הזה ישבו נציגי משרד האוצר, רשות החדשנות ונציגים של גופים שונים בתעשיית ההייטק כדי לנתח את הבעיות, האתגרים וגם הפתרונות האפשריים.

● רוצים לקבל את הסיכום השבועי במייל? הירשמו כאן

התוצאה: תוכנית (לא סופית) של האוצר ורשות החדשנות הוצגה בפני נציגי ההייטק ביום שלישי האחרון. הדיונים עדיין נמשכים ויכול להיות שהמדינה תנקוט בצעדים נוספים.

פרסמתי ידיעה מפורטת על התוכנית אז לא אצלול פה לכל הפרטים שלה, אבל בקצרה:

● הרשות תקבל באופן מיידי 1.25 מיליארד שקל לתקציב שלה.
● חברות קטנות יוכלו לבקש בקשה למענק מהיר בתמורה לתמלוגים אם אין להן מספיק כסף לצלוח את המשבר.
●המדינה תעודד גופים מוסדיים, בנקים וגופים פיננסיים נוספים להשקיע בחברות בינוניות (מכירות של עד 200 מיליון שקל בשנה) באמצעות מנגנוני הגנה.
● חברות גדולות יוכלו לבקש הלוואה בערבות המדינה, כחלק מתוכנית לכל המשק (כלומר שאינה ייעודית להייטק). היקף האשראי הכולל יעמוד על 6 מיליארד שקל.

ועכשיו לפרשנות:

במשרד האוצר וברשות החדשנות הבטיחו (וקיימו) לפרסם תוכנית לפני פסח, בין השאר כי בתעשייה העבירו להם מסר כי צפוי גל פיטורים לאחר החג. לגבי החברות הקטנות יש פחות דאגה, כי זה תלוי ברשות ושם מביעים ביטחון כי הם יכולים לספק תשובות מהירות לחברות. הבעיה היא שהפרטים הקטנים עדיין חסרים, והם חשובים, בעיקר לגבי החברות הבינוניות, אך לא רק. כמה הערות על מה שידוע עד כה:

1. מה יהיה תקציב הרשות? העברה של 1.25 מיליארד שקל לאחר החג מביאה את תקציב רשות החדשנות ל-1.9 מיליארד שקל, 200 מיליון שקל יותר מתקציב הרשות בשנה שעברה. כמובן שיש חשיבות גדולה לקבלת התקציב כבר בעת הנוכחית, וברשות יצטרכו לעבוד מהר כדי להזרים את הכסף לתעשייה. ככל הידוע, באוצר לא התחייבו על תקציב נוסף השנה. יכול מאוד להיות שהם מחכים לראות מה מצב הכלכלה והתעשייה, אך כרגע הסכום התוספתי שעובר לתעשייה הוא נמוך.

2. האם המוסדיים יספקו את הסחורה? במדינה רוצים לייצר מנגנוני הגנה שיזרימו 2 מיליארד שקל לחברות הבינוניות. מי שישקיעו יהיו גופים מוסדיים, בנקים, נוסטרו של גופים פיננסיים וכו'. חלקם יותר מיומנים בהשקעות בסטארט-אפים, חלקם פחות. מאחורי התוכנית יש היגיון רב, שכן המדינה מחפשת כסף זמין, שיכול להיות מושקע בשנה הקרובה (כלומר מבלי להמתין לגיוסי קרנות חדשות).

אולם יש כמה סימני שאלה סביב המוסדיים. תוכנית דומה שנערכה ב-2011 נכשלה ומתוך 800 מיליון שקל שהמדינה ניסתה להזרים אז לתעשייה, המוסדיים השקיעו רק כמחצית מהסכום. הם אמנם מבינים היום שהם הפסידו את החגיגה שהתקיימה בעשור האחרון בתעשיית ההייטק, אך צריך לזכור שהם גם מתמודדים בימים אלו עם ירידות חדות של תיקי ההשקעות שלהם. בין השאר, הדבר עלול להשפיע על הסכומים האבסולוטיים שהם יכולים להשקיע בהשקעות אלטרנטיביות (השקעות לא סחירות, בהן גם חברות פרטיות), שסכום ההשקעה בהן נקבע ביחס לגודל תיק ההשקעות.

שאלה נוספת היא לגבי עיתוי ההשקעה בסטארט-אפים - האם הם צריכים להיכנס לשוק דווקא כשאנחנו עומדים לפני משבר כלכלי ולאחר שהסטארט-אפים נכנסו למשבר עם רמוות שווי גבוהות. קיימת הנחה בהחלט סבירה כי חברות ההייטק ייצאו מהמשבר הזה מחוזקות, בין השאר בגלל מגמות דיגיטציה מואצות. המטרה של המדינה שהמוסדיים לא ישקיעו לבדם, אלא יחברו למשקיעים שיותר מיומנים בתעשיית ההייטק וכך יקבלו סוג של הכשר לאיכות ההשקעה. זה אמור לפתור חלק מהבעיות.

לתוכנית הזאת יש גם תועלת משנית - אם המוסדיים אכן יקחו בה חלק, הם יפתחו את המיומנויות והכלים הדרושים להשקעה בחברות הייטק פרטיות, אחרי שנים ארוכות שזה לא קרה. אין ספק שזו מטרה חשובה, שכן תיקי ההשקעות שלהם לא יכולים להיות מנותקים מהתעשייה הכי צומחת בעולם.

3. האם יש לתעשייה מספיק ודאות? המדינה עדיין לא קבעה את שיעור ההגנה שהיא תספק לגופים המוסדיים, והוא ייקבע ככל הנראה במשא ומתן בין הצדדים, כך שיגרום להזרמה של 2 מיליארד שקל. השיחות עם הגופים המוסדיים כבר נערכות, כך שלאוצר יש כנראה ודאות מסוימת לגבי סיכויי ההצלחה של התוכנית. עם זאת, לא בטוח שנכון לעכשיו יש לתעשייה מספיק ודאות - האם הרשות תקבל תקציב נוסף בהמשך השנה? מה התנאים שהמוסדיים יקבלו והאם הם ישקיעו את הסכום המצופה מהם? האם הסכום שהוקצה לחברות הגדולות הוא מספק, ואם לא - האם המדינה תגדיל את הסכום?

ברשות החדשנות ובאוצר עבדו (יחסית) מהר, והם נמצאים בקשר עם שלל גופים בתעשייה ומנסים להציע פתרונות הולמים. אולם גם אם הם בטוחים שהתוכנית תצליח - הם צריכים לספק ודאות גדולה יותר לתעשייה. כרגע נשמעים (גם) קולות סקפטיים, דבר שעלול להתגלגל לסטארט-אפים ולהוביל לפיטורים.

תוכנית הסיוע של רשות החדשנות והאוצר - הידיעה המלאה

התוכנית האמריקאית שתעזור לסטארט-אפים ישראליים לצלוח את המשבר

לזום יש 200 מיליון לקוחות ביום - מה זה אומר?

יש הרבה תהיות איך ייראו ההכנסות של זום לאחר סיום המשבר. הן מתמקדות בעיקר בשאלה האם נעבוד יותר מהבית ביחס למה שהיינו רגילים, איך תשתנה תרבות העבודה בתוך החברות וגם האם זום היא הפתרון הטוב והמאובטח ביותר. אולם מעניין (אותי לפחות) לדעת כמה הכנסות יתרמו המשתמשים החדשים, או יותר נכון - מה שיישאר מהם. בשבוע שעבר חשף מנכ"ל זום אריק יואן כי בשירותי החברה משתמשים 200 מיליון אנשים ביום, לעומת 10 מיליון משתמשים בסוף שנת 2019.

הלכתי לדוחות של שנת הכספים שנגמרה ב-31 בינואר וגם לתשקיף החברה מלפני שנה כדי לבדוק מה הם סיפרו שם על הלקוחות שלהם. אני אני חייב להגיד שהחברה די התקמצנה על מידע, אבל בכל זאת - מה כתוב שם?

1. לפי המנכ"ל, היו לחברה בסוף דצמבר 10 מיליון לקוחות בסך הכל. עם זאת, 78% מההכנסות בשנה החולפת הגיעו מ-81 אלף לקוחות בלבד, שאלו חברות עם יותר מ-10 מועסקים.

2. שליש מהכנסות החברה מגיע מ-641 חברות בלבד, שכל אחת מהן מניבה לזום הכנסות של יותר מ-100 אלף דולר בשנה (320 אלף דולר בממוצע). בשנה שלפני כן היו 344 חברות כאלו שהניבו בממוצע הכנסות של 288 אלף דולר.

3. זום ציינה בתשקיף כי 55% מהלקוחות הגדולים שלה (344 הלקוחות שתרמו אז מעל 100 אלף דולר) התחילו ממשתמש חינמי אחד שאירח שיחות. כך זום מדגימה את האופן שבו היא הופכת לקוחות חינמיים למשלמים.

קשה להגיד משהו על העתיד, במיוחד כשהקפיצה היא כל כך משמעותית. סביר להניח גם שתהיה תנודתיות בנתוני זום כי אנשים וחברות שמשלמים היום יפסיקו לעשות זאת לאחר המשבר. זה יקשה על הניתוח.

ועדיין, ניתן לראות כי חצי אחוז מהלקוחות היו אחראים ל-78% מההכנסות. כלומר, כל אחד מהלקוחות האחרים הניב 14 דולר בלבד (22% חלקי 99.5% מהלקוחות). ועדיין - החברה הציגה הכנסות של 622 מיליון דולר בשנה החולפת, צמיחה של 88%, כך שמשהו במודל שלה עובד.

זה מזכיר לי שפעם שאלתי את אבישי אברהמי, מנכ"ל Wix, אם לא מטריד אותו שרק 2% מהלקוחות של החברה משלמים (באותה תקופה, תחילת 2015). התשובה שלו הייתה: "אני לא חושב שמספר הפרימיום הוא כל כך נמוך. הרבה אנשים משתמשים ב-Wix, אבל אין להם צורך כרגע באתר בתשלום. יש הרבה לקוחות שמגיעים להבשלה רק לאחר חמש שנים. אני מסתכל על ההכנסות רק בדולרים ולא באחוזים, והן גדלו ב-70% בהשוואה לשנה שלפני כן". בזום הסיפור דומה. החברה אף נתנה הרבה הטבות בתקופת הקורונה, כדי להגדיל את מספר המשתמשים החינמיים ובתקווה שכמה שיותר יתרגלו לשירות ויחלו לשלם. כדי לדעת עד כמה זמן עבד - נצטרך לחכות.

מה שיכול לפגוע בהכנסות זום אלו החששות מסוגיות אבטחה ופרטיות בתוכנה שלה. כמה כתבות על הנושאים האלו, ובכלל על החברה והשימוש בה:

● זהירות, זום! מה כל כך מסוכן באפליקציה הפופולרית של ימי הקורונה? האזינו לשיחה של רון טוביה ויסמין יבלונקו
● מנכ"ל זום מכה על חטא: "ממש פישלתי בעניין האבטחה. אוי לנו אם נפשל שוב". כתבה של וול סטריט ג'ורנל
● גוגל והסנאט האמריקאי אסרו על עובדיהם להשתמש בזום
● עושים זום על העובדים: האם הבוס עלול לפגוע בפרטיותכם באמצעות השימוש באפליקציה? כתבה של אלה לוי-וינריב
● נגיף הקורונה העביר את עולם העבודה לפלטפורמת וידאו, ואנשי מקצוע - ממאמני כושר ועד אנשי עסקים ומרצים באוניברסיטה - צריכים לגלות דרכים חדשות לתקשורת. מה יישאר מהניסיון הזה אחרי המשבר, והאם פגישת מסך יכולה להחליף לחיצת ידיים עסקית? כתבה של שירי דובר

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

● בשבוע שעבר פרסמנו כתבה על החששות ממיזם בדיקות הקורונה של מיי הריטג' וחברת BGI הסינית. במיי הריטג' לא רצו להגיב לאותה כתבה, אך לאחר פרסומה החליט מנכ"ל החברה גלעד יפת להתראיין "ל"גלובס". "אין לנו כוונות אפלות. לא נפיק מידע נוסף מבדיקות הקורונה", אמר יפת. 

● ד"ר קירה רדינסקי, שהתפרסמה כמי שפיתחה יכולות לניבוי העתיד, רוצה לחזות עכשיו באמצעות הסטארט-אפ שייסדה את היישוב הבא שבו תתפרץ הקורונה, מייעצת למשרד הבריאות ואף מצויה בקרב קרדיטים סוער עם מכון ויצמן. לראיון של גלי וינרב.

● חברת מדטרוניק נקטה באחרונה בצעד חריג ופרסמה את המפרט של מכונת ההנשמה שלה כדי שגורמים נוספים יוכלו לייצר אותה וכך לענות על הביקוש הגלובלי. האם חברות עסקיות צריכות לתת בחינם את הידע שצברו כדי לסייע במאבק במגפה העולמית, ואיך זה מתחבר לדיון על שורת הרווח. כתבה של גלי וינרב

● המשבר הנוכחי כבר הוביל חברות הייטק רבות לבקש הנחות מבעלי המשרדים שלהן, אך ההשפעה לא תיגמר בכך - הגאות בתעשיית ההייטק הביאה בשנים האחרונות לעליית מחירי המשרדים. מה תעשה ההאטה הצפויה לענף המשרדים ובכלל - האם חברות ההייטק יהיו שמרניות יותר? כתבה של אריק מירובסקי ושלי.

● "לא תיאמן המכה שאנשים קיבלו, שם הקוד לחזרה לעבודה הוא מערכת החינוך": אסטרטגיית היציאה של ניר זוהר, נשיא Wix

● הקורונה מחברת אפילו בין אפל לגוגל: הכריזו על שיתוף פעולה במעקב אחר התפשטות הנגיף

● מחשבי-על ומודלים מתמטיים: הטכנולוגיות שעוזרות להילחם בקורונה בצורה יעילה יותר

● איך הקוד הפתוח יוצר שיתוף פעולה כלל עולמי במאבק בקורונה

● למרות הקורונה: גיוסי ההון בחברות הייטק הגיעו לשיא ברבעון הראשון. זה רק נראה חיובי - בפברואר ומרץ ביחד היו ארבעה גיוסי סיד בלבד, לעומת 20 גיוסים בחודש ינואר

מה בתעשייה

מינויים:

● מנכ"ל אורבוטק לשעבר אשר לוי מונה ליו"ר NSO. לוי משמש במקביל כיו"ר לנדא פרינטינג.
● סוניל יו, לשעבר מדען הסייבר הראשי של בנק אוף אמריקה, מצטרף לקרן YL Venture.

גיוסי הון:

● חברת קאטו נטוורקס (Cato Networks), הודיעה על השלמת סבב גיוס של 77 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 202 מיליון דולר). החברה מפתחת ומספקת תשתית לרשתות תקשורת ארגוניות מאובטחות מבוססות ענן, והיא הוקמה על ידי שלמה קרמר וגור שץ. את הסבב הובילה זרוע הצמיחה של קרן לייטספיד, שהובילה את הסבב הקודם של החברה עם זרוע ההון סיכון שלה. עוד השתתפו בסבב המשקיעות הקיימות בחברה, בהן הקרנות Aspect Ventures, גריילוק ו-Singtel Innov8, וכן קרמר עצמו. בסך הכל גייסה החברה 202 מיליון דולר. לידיעה המלאה.

● חברת טייטו קר (Tyto Care), שפיתחה מכשיר שמאפשר בדיקה רפואית מרחוק, הודיעה על גיוס של 50 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 105 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2012 על ידי דדי גלעד ועופר צדיק. את סבב הגיוס הובילו הקרנות אינסייט פרטנרס, קוואלקום ונצ'רס ו-Olive Tree Ventures. בחברה השקיעו גם הקרנות אורבימד וליונבירד, רשת הפארם וולגרין ועוד. לידיעה המלאה.

● חברת גלאסבוקס (Glassbox), הודיעה על השלמת סבב גיוס של 40 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 70 מיליון דולר מאז הקמתה). גלאסבוקס הוקמה בשנת 2010 על ידי יואב שרייבר, ירון גואטה וחנן בלומשטיין. את סבב הגיוס הובילה בהובלת קרן ההשקעות האמריקאית ברייטון פארק קפיטל והשתתפו בו גם חלק מהמשקיעים הקיימים של החברה, אפ-דאטא פרטנרס האמריקאית ואייבקס אינווסטרס. לידיעה המלאה.

● סטארט-אפ הלוגיסטיקה הישראלי ברינגג (Bringg), המפתח פלטפורמת ניהול משלוחים ללקוחות קצה, הודיע על השלמת סבב גיוס של 30 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה עד כה 83 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2013 על ידי ליאור סיון, המכהן כסמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה, ורענן כהן, שכיהן כמנכ"ל עד לפני כשנתיים. מנכ"ל החברה כיום הוא גיא בלוך. את סבב הגיוס הובילה קרן הצמיחה של ויולה והשתתפו בו גם חלק מהמשקיעים הקיימים בחברה: Next47, שמשמשת כזרוע ההשקעות של סימנס, זרוע ההשקעות של ענקית הענן סיילספורס, ו-OG ונצ'רס. לידיעה המלאה.

● חברת CyberMDX, המפתחת פלטפורמת אבטחת סייבר וניהול לוגיסטי של מכשור רפואי, הודיעה על השלמת סבב גיוס הון של 20 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 30 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2017 על ידי אמיר מגנר ומוטי שנייברג, שאינו מחזיק בתפקיד פעיל בחברה כיום. עוד השקיעו בחברה בסבב הנוכחי הקרנות פיטנגו ו-Qure, קרן הטכנולוגיה הרפואית של פלטפורמת ההשקעות OurCrowd. לידיעה המלאה.

● קרן פיטנגו השקיעה בחברת קליק דיאגנוסטיקס האמריקאית, שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לערוך בדיקות ביולוגיה מולקולרית מסוג PCR בכל קליניקה או עמדת טיפול, ובהמשך בכל בית. החברה גייסה 70 מיליון דולר בסבב הנוכחי (ובסך הכל גייסה עד כה 185 מיליון דולר). מייסד החברה הוא ד"ר אדם דה-לה זרדה, בוגר תואר בטכניון ובעל תואר דוקטור מסטנפורד. בסבב הנוכחי השקיעו בחברה, מלבד פיטנגו, גם בית החולים סידרס סיני והמשקיע הפרטי ג'ון דור. לידיעה המלאה.