בסוף השבוע האחרון, רגע לפני היציאה לחג הפסח, הוקפאו בהסכמה בבית הדין לעבודה צעדי ההתייעלות החד-צדדיים שמובילה הנהלת רשת 13 בחברת-הבת חדשות 13. הצעדים הוקפאו באופן זמני עד שהנהלת רשת תציג את התוכנית הגדולה - מלוא המהלך המתוכנן על-ידה על-מנת להביא לקיצוץ של כ-50% מתקציב חברת החדשות.
הקפאת המהלך היא לכאורה ניצחון לעובדים, שסירבו לקבל בהרכנת ראש מהלכים שאמורים לשלוח לפחות רבע מהם הביתה; אולם מדובר כנראה בניצחון זמני, שדוחה רק לזמן מסוים את הקץ. תוכנית הקיצוצים שמגבשת ההנהלה בימים האלה היא כנראה הכואבת ביותר גם במונחי חברה שכבר ידעה מלחמות הישרדות ותוכניות התייעלות אימתניות. אחריה, יש להניח, החברה תשנה את פניה לחלוטין.
השבוע צפויות להתקיים פגישות של ועד עובדי רשת 13, ארגון העיתונאים ומנכ"ל רשת אבי בן טל, כדי לנהל משא-ומתן על תוכנית הקיצוצים הצפויה. אולם כמה ימים לפני כן נפגש בן טל עם 12 מבכירי חברת חדשות 13, בהם המגישים תמר איש-שלום, אודי סגל, אילה חסון, רביב דרוקר, מתן חודרוב, טל שורר ונוספים. הייתה זאת פגישה קשה: "חברת החדשות היא מפיקה יקרה שיש בה שומנים, וניתן לעשות חלק משמעותי מהעבודה באופן זול יותר", נאמר לעיתונאים, והפגישה הסתיימה עם מסר חד-משמעי - נגמר הכסף.
אנשי חברת החדשות החלו להרגיש שמסלול ההתנגשות הוא עניין של זמן: "זה ייגמר בבית משפט", אמרו שם השבוע, "בהקפאת הליכים, ואז אולי יבוא מישהו ויקנה את החברה".
רוכבים על גל הקורונה?
באופן טבעי, אנשי חברת החדשות מתבוננים על החרב המונפת מעל ראשם, אך הקיצוץ המתוכנן ברשת הוא עמוק משמעותית מטיפול בגזרת החדשות בלבד. חלק מהעובדים סבורים כי יו"ר רשת נדב טופולסקי והמנכ"ל בן טל מעצימים את המשבר ורוכבים על גל הקורונה כדי לבצע בחסותו מהלכים שקשה יותר לבצע בימים כתיקונם.
אולם גם אם השניים מעצימים אותו, המשבר אמיתי וחמור. יעידו על כך חובות של מיליוני שקלים שהערוץ חייב לספקים, שחלקם יכולים בהחלטה של רגע לפנות לבית משפט ולהוביל את החברה למהלך של הקפאת הליכים (כפי שעשו בזמנו ל"מעריב" ולערוץ עשר). גם סימני השאלה לגבי היכולת של ערוץ 13 לשלם משכורות לעובדים בחודש הבא אינם מבשרים טובות.
בעל השליטה ברשת, לן בלווטניק, אומנם הזרים לערוץ בחודש הקודם 30 מיליון שקל, אך הם שימשו לתשלום משכורות, ועתה, כך נראה, הוא לא מתכוון להזרים סכום נוסף. מקורות בתעשייה מספרים כי לפני המיזוג דובר על כך שכדי להקים את הערוץ הממוזג יידרשו "רק" 120 מיליון שקל, ואלה הוזרמו על-ידי כל בעלי המניות יחד. בהמשך נדרשו 100 מיליון נוספים אותם הזרים בלווטניק לבדו, ולפני שחלפו שנתיים למיזוג, הערוץ כבר "שתה" כמעט 250 מיליון שקל, וזה עוד לפני משבר הקורונה. אז לבלווטניק כנראה נמאס, ובעלי המניות האחרים ובראשם אודי אנג'ל הודיעו עוד לפני המיזוג כי אין בכוונתם להזרים כסף, ובמקרה שתידרש הזרמה, הם ידוללו במניות. רשת, כך נראה, מוצאת את עצמה כעת בלי בעלי בית.
לתוך המציאות המורכבת הזאת נכנס לפני פחות מחודשיים המנכ"ל אבי בן טל. את התפקיד הוא קיבל כשברור היה שרשת לא מוצאת את המשבצת שלה על מפת השידור ולא עומדת ביעדים העסקיים.
הסיטואציה אליה נכנס בן טל מוערכת בשוק בחוסר של כ-100 מיליון שקל. לאלה הצטרפה ביקורת פנימית על מעורבות יתר של טופולסקי כיו"ר. בן טל עצמו אומנם שומר על שתיקה תקשורתית, אולם מקורבים לו טוענים כי הוא כלל לא ידע את חומרת המצב בו מצויה רשת, ועם כניסתו לתפקיד גילה כי במקום לגבש אסטרטגיה, הוא בעיצומה של מלחמת הישרדות שבה אין כסף לשלם לעובדים ולספקים. הוא בחר שלא להחזיר את המפתחות לבעלי המניות (למרות שבתעשייה יש שאמרו לו כי זה מה שעליו לעשות).
מאז המיזוג, אין בור שרשת דילגה מעליו
"בן טל מצא הרבה בורות שלא ידע עליהם", אומרים ל"גלובס" מקורבים. מי שמכיר מעט את ההיסטוריה של הערוץ, לא יכול להימנע מלהעלות חיוך סרקסטי: "בורות" היה המונח שבו השתמשו בתעשייה לתאר את רשת בימים שאחרי כניסתו של יוסי ורשבסקי לתפקיד המנכ"ל הממוזג. למעשה, נדמה כי אין בור שרשת דילגה מעליו מאז המיזוג עם ערוץ עשר: אין-ספור יועצים וחברות ייעוץ שגיבשו שלל תוכניות מבטיחות שאף אחת מהן לא יצאה אל הפועל, ההתעקשות למנות הנהלה של ערוץ אחד על גוף של ערוץ שני, התערבות של טופלסקי ויועציו כמעט בכל תחום ברשת ואי-האמון שרחש לורשבסקי.
לכך נוספה הטראומה של החלפת מנכ"לים והנהלות תוך שנתיים גם ברשת וגם בחברת החדשות - תחילה היו אלה אנשי ערוץ עשר בראשם ורשבסקי שנכנסו למשרדי רשת במקום אבי צבי שהיה אהוב מאוד על אנשי הערוץ, תוך הזזת כל חברי ההנהלה שלו, מבלי להותיר אף אחד שמיומן בניהול תוכן. במקום לנסות להסתער מיד אחרי המיזוג על גיבוש משבצת התוכניות של רשת, בערוץ המתינו תקופה ארוכה-ארוכה מדי לזיוית דווידוביץ' (שהפורטה שלה בכלל בתחום ההפקה) ויובל כהן שיחזרו מהאירוויזיון, וגם אחרי שהם הגיעו, הפער מקשת היה כבר כה גדול, והקרב וחוסר האמון עם בעלי המניות היה כה בולט, עד שהרוח הייתה מראש תבוסתנית.
ברשת נפלו לבור של ההתערבות הפעילה של נציגי בעלי מניות: טופולסקי, למשל, היה גורם משמעותי בפיטוריו של גולן יוכפז, המנכ"ל הדומיננטי של חדשות 13, חודשיים בלבד אחרי המיזוג ולפני שהייתה לו חלופה ראויה, ולאחר מכן ההתעקשות למשוך את הליך המינוי הקבוע על פני זמן רב. קברניטי הערוץ נפלו בבור הניסיון לשנות בכוח את ה-DNA של חברת החדשות ולהפוך אותה מגוף בועט למיינסטרים שפוזל ימינה, חיקוי של המתחרים בחדשות 12. זה גם פגע באתוס של חברת החדשות וגם לא תרם לרייטינג, והפער בין שתי החברות רק גדל.
ברשת עצמה הצליחו ליפול גם עם קטרי רייטינג שהוכיחו את עצמם בעבר - כמו "האח הגדול", שהגיע לנתוני רייטינג מאכזבים שלא יכולים לשאת עלויות פריים-טיים; או הפיאסקו של "קומדי סטאר", שהוחזר למסך למרות שכמעט כל מי שצפה בתוכנית מראש אמר שהיא לא תצליח.
גם האופציה של "מתכונת ערוץ עשר", כלומר להתמקד בעיקר באקטואליה וחדשות, לא מונחת מבחינתו של בן טל על השולחן. מהאופן שבו הוא גיבש את ההנהלה שלו ובוודאי מהקיצוצים הצפויים בחברת החדשות, ברור שברשת מתכוונים להמשיך לנסות להישאר ברודקאסטר ולא ערוץ נישה. נראה כי בן טל מאמין שאם יצליח לקצץ מצד אחד בתקציב חברת החדשות ולייעל את מצד שני את רשת, הוא יצליח להביא את הערוץ לאיזון, אולי אפילו לרווח קטן, ואז להצליח להביא להזרמה של בלווטניק או למצוא משקיע חדש.
"המנכ"ל הקודם יוסי ורשבסקי העריץ את אנשי חברת החדשות, וחברת החדשות הייתה בשבילו הדבר החשוב ביותר. וזה לא תמיד עמד בקורלציה עם שיקולים כלכליים", אומר שלא לייחוס בכיר בעשייה. "ורשבסקי שמר על החדשות ועל האנשים שלו. כשהוגבלו המשכורות שניתן לשלם, הפכו חלק מהעיתונאים גם לחברות ההפקה, וכך אפשר היה לאפשר להם להרוויח גם משם".
מחפשים אסטרטגיית יציאה
בין אם בן טל מבין שבעלי המניות לא יזרימו כסף, או שהוא מתכנן לקצץ משמעותית בערוץ כדי להגיד להם בהמשך "קיצצתי עכשיו תזרימו" - השורה התחתונה היא אחת: הרבה פחות כסף גם לחברת החדשות וגם לתוכן של רשת עצמה. במקביל, להפקות ההכרחיות כמו "האח הגדול" ינסו בערוץ למצוא דרכים זולות יחסית.
פרט להיותה ערוץ טלוויזיה, רשת היא גם עסק מסחרי, וזכותו של בעל השליטה או המנהלים מטעמו להחליט שהם רוצים למזער נזקים. סביר להניח כי גם העובדים, עם כל הקושי הכרוך בכך, מבינים את הצורך שביישום תוכנית כזאת. לכן, אפשר להמר שאחרי קרב - תהליך ייעול רחב-היקף ייצא לדרך.
אבל הקיצוץ הוא רק פן אחד במשוואה, ובדיוק כמו בימי קורונה, השאלה המשמעותית שצריכה להישאל במקביל היא מהי אסטרטגיית היציאה, ולאן פניה של רשת מועדות בהמשך הדרך - איזו משבצת אמורה רשת להחזיק במפת התוכן הכוללת של התקשורת בישראל ביום שאחרי, תוכני וכלכלי. ותשובות לכך נראה שעדיין אין.
מבחינת העובדים, מהלך ההתייעלות מתרחש בטיימינג הגרוע ביותר. כשהעולם כולו מאוים ממגפת הקורונה, הכלכלה קורסת, ומיליון ישראלים מאבדים את פרנסתם, הסיכוי שתשומת-הלב הציבורית תתמקד ב-100 עיתונאים שיאבדו את פרנסתם היא לא מאוד גבוהה. גם האפשרות של העיתונאים לבצע מהלכים כדי לעורר את תשומת-הלב הציבורית, היא מוגבלת. לתקופת הקורונה יש חוקים משלה, ועשרות עיתונאים ברחובות הם לא חלק מאותם החוקים.
למרות ההפסדים: ברשת לא ויתרו על חוזי טאלנטים מנופחים
חברת החדשות היא אולי החוליה החלשה מבחינת הביצועים ברייטינג, אבל מבחינת ההתקשרויות עם טאלנטים, רשת נותנת קרב: בחברות ההפקה, למשל, סבורים כי עם חלק מהטאלנטים של הערוץ נעשו התקשרויות לא ריאליות שעולות בשורה התחתונה מיליוני שקלים בשנה, ואותן ניתן לחסוך.
כך למשל, ל"גלובס" נודע כי על פרק של התוכנית "קומדי סטאר" שהצליחה לייצר רייטינג חד-ספרתי, שילמה רשת כ-750 אלף שקל - סכום שעל-פי המפיקים הוא דמיוני לתוכנית מסוג זה. אמנון לוי, שמפיק את התוכנית של עצמו, קיבל סכומים משמעותיים לצורך ההפקת התוכנית, שמצולמת באולפן של הערוץ, עם צוות הערוץ ונעזרת בכתבים של חברת החדשות. בשוק טוענים כי ברשת הקצו לתוכנית של לוי תקציב הפקה גבוה במיוחד, וגורמים בשוק נקבו אפילו בעלות של 22 אלף שקל לתוכנית. נציין כי לוי עצמו מכחיש את הסכום ומגדיר אותו כדמיוני. כך או כך, כנראה שהתקציב היה גבוה, ולכן ולפני שבועיים הוא קוצץ באופן משמעותי, ואת התוכנית ממשיכים לשדר כרגיל.
"על מה משלמים ברשת כל-כך הרבה?" תמהים חלק מהמפיקים. מנגד, הערוץ לא מנצל את כל ההתקשרויות שממילא יש לו.
מרשת 13 נמסר בתגובה: "אין בכוונותנו להתייחס להסכמים מול טאלנטים, חברות הפקה או ספקים. יחד עם זאת, רשת 13 פועלת בימים אלה לבחינה מחדש של כל הוצאות החברה בכדי לייצב, להבריא ולנצח".
אמנון לוי מסר בתגובה: "א. המחירים לא נכונים. ב. התוכנית עברה קיצוץ מאסיבי לפני שבועיים. ג. אנחנו חברת הפקה שמעסיקה עובדים ולוגיסטיקה. חלק מהתקציבים מועבר ישירות מרשת לחברת החדשות. השירותים לא ניתנים בחינם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
