הגישה הייחודית של גלקסו סמית' קליין למציאת חיסון לקורונה

חברת גלקסו סמית' קליין הבריטית-אמריקאית, אחת מחברות החיסונים המובילות בעולם, נקטה גישה ייחודית לסוגיה של פיתוח חיסון למחלת הקורונה. החברה לא הגבילה את עצמה למאמץ אחד לפיתוח החיסון, אלא פרשה רשת רחבה של מאמצים, עצמאיים ובשיתוף-פעולה עם חברות שונות.

כך למשל השבוע הודיעה החברה כי תשתף פעולה עם חברת Xiamen Innovax Biotech הסינית, כדי לשלב את החיסון של Innovax עם חומר המעורר את מערכת החיסון (אדג'ובנט) של GSK. חיסונים מבוססים על רכיבים שהם חלק מן הווירוס ולכן מעוררים את הגוף כך שיזהה אותו בעתיד, יחד עם רכיב נוסף שמוודא שבעת מתן אותו חלק מן הווירוס, מערכת החיסון אכן פעילה וערה מספיק כדי להגיב לו.

לדברי דורון שליט, מנכ"ל GSK ישראל, כך מעלים את הסיכוי שאכן ייווצרו נוגדנים נגד הווירוס בכמות מספקת. השימוש באדג'ובנט מפחית את כמות החלבון החיסוני שבה צריך להשתמש.

שליט אמר כי "העובדה ש-GSK משתפת את האדג'ובנט שלה מקלה מאוד על החברות המפתחות את הרכיב הספציפי לווירוס הזה, משום שהאדג'ובנט הזה כבר נמצא יעיל ובטוח". שתי החברות הללו עבדו בעבר יחד על פיתוח הדור הבא של חיסון לווירוס הפפילומה הגורם לסרטן צוואר הרחם.

שליט מספר כי כבר כשהמגפה התחילה ועדיין הייתה ממוקדת בעיקר בסין, GSK הציעה את האדג'ובנט שלה גם לחברת חיסונים נוספת בסין, חברת Clover, וכן לאגד על של כמה חברות שמנסות לתקוף את המגפה Coalition for Epidemic Preparedness Innovations.

GSK הצהירה כי שותפיה יפרסמו מידע מתוך הניסויים הללו בעוד כמה חודשים. כמו כן ציינה כי היא תשתף פעולה עם מספר חברות וארגונים נוספים.

כך בתחום החיסונים, אך GSK היא גם חברת תרופות. בינתיים החברה גם עורכת תהליך של אבחון לכל המוצרים הקיימים והנסיוניים שלה, כדי לבחון האם יכולה להיות להם השפעה על המחלה. יש בכך היגיון, משום שיש דמיון בין תרופות שונות למניעת הדקת תאים בווירוסים גם לאחר שהווירוס נמצא בתוך הגוף, וגם בין תרופות שונות שמפחיתות את הפעילות של מערכת החיסון אם היא יוצאת מכלל שליטה, מה שככל הנראה מתרחש בשלבים האחרונים של המחלה, ובסופו של דבר החולים הקשים ביותר מתים לא בגלל פעילות הווירוס אלא בגלל המאבק הקשה בינו לבין מערכת החיסון.

תרופות שונות שנועדות לווסת את פעילות מערכת החיסון, ולפעמים היו מיועדות בכלל לטיפול במחלות שנגרמו ממזמים אחרים או בגלל מחלות בהן הגוף תוקף את עצמו ביתר (אוטואימוניות) יכולות לעזור בשלב הזה.

GSK היא אחת מבין כמה חברות שמאפשרות גישה לכל ספריית התרופות הקיימות והניסיוניות שברשותן לקבוצת ה- Covid-19 Therapeutics Accelerator, ארגון שנתמך בין היתר על ידי קרן ביל ומלינדה גייטס. המטרה של המאיץ היא ליצור שיתוף-פעולה בין גורמי אקדמיה, תעשייה, ממשל ופילנתרופיה בתחום של פיתוח חיסונים.

עוד צעד מעניין של GSK היה הזרמת השקעה של 250 מיליון דולר לחברת חיסונים אחרת, VIR Biotechnology, אשר נמצאת בחזית פיתוח החיסונים החדשים לווירוס הקורונה. GSK שילמה פרמיה של 10% על מחיר המניה של VIR שממילא קפץ מאז הכריזה על החיסון שהיא מפתחת למגפה, ותמורת הסכום הזה תחזיק GSK ב-6% מהחברה.

VIR פועלת בגישה חדשה לטיפול בקורונה - לא תרופה ולא בדיוק חיסון, אלא נוגדנים המופקים מאנשים שהבריאו מקורונה, או מופקים במעבדה, ומבצעים בעצמם את המלחמה של מערכת החיסון בווירוס. זוהי בעצם קפיצה לשלב האחרון בתהליך של החיסון.

אם החיסון אמור לעורר את מערכת החיסון ליצור נוגדנים, הרי שבשיטה של VIR מזרימים את הנוגדנים לגוף של המטופל כשהם כבר מוכנים ומזומנים למלחמה. בגישה זו, ייתכן שאפשר יהיה לעזור גם לאנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה מכדי להגיב כראוי לחיסון. בגישה זו נוקטות גם החברות ריג'נרות וטקדה הבינלאומיות וגם חברת קמהדע הישראלית.

ל-VIR כבר יש שת"פ עם מספר חברות אם כי ההסכם עם GSK הוא זה שבו עבר סכום הכסף הגדול ביותר עד כה. סכום זה משחרר את VIR לעבודה על התוכנית הקלינית שלה בלי לדאוג להתעסקות עם גיוס הון נוסף בבורסה. כמו כן תתרום GSK מן המומחיות שלה לצוות של VIR. אם הגישה הזו תצליח, היא יכולה להיות רלוונטית לתחומים נוספים.

בבריטניה, GSK חברה לענקית תרופות בריטית נוספת, אסטרהזנקה, כדי להקים יחד מעבדה לבדיקות קורונה, למרות שאבחון הוא לא העסק המרכזי של שתי החברות. אולם, הן יודעות מספיק על תפעול של בדיקות גנטיות לחומר ויראלי ועל הקמה שלמעבדות בסדר גודל משמעותי כדי לבצע משימה כזו.