הג'וקר הסיני שעלול לטרוף את הקלפים: "תעודת כוח עליון" לחברות שהפרו חוזים

סין, המדינה שבה פרצה מגפת הקורונה שהובילה למשבר כלכלי עולמי חמור, מצאה את הדרך לסייע במישור המשפטי לחברות הסיניות שנפגעו מהמשבר: הרחק מהרדאר התקשורתי, הנפיקה בחודשים האחרונים ממשלת סין אלפי "תעודות כוח עליון". תעודות אלה מקנות הגנה משפטית רשמית לחברות סיניות שהפרו הסכמים בשווי של עשרות מיליארדי דולרים בצל משבר הקורונה, בעיקר מפני תביעות פיצויים בגין הפרת ההסכמים.

משמעות התעודות האלה משתנה ממקרה למקרה, ולמרות החיזוק הראייתי המשמעותי לטענות ההגנה של הצד להסכם שמחזיק אותה והפר את ההסכם - היא ודאי לא סוף פסוק כשמדובר על התדיינות משפטית מול חברות סיניות שתתרחש מחוץ לסין, למשל בישראל.

עד מהרה צפויות תעודות הכוח העליון להופיע גם במסגרת הליכים משפטיים שיתנהלו בישראל. תעודות אלה יציבו שאלות כבדות-משקל לפתחם של בתי המשפט הישראליים, בבואם להחליט כיצד להתייחס למסמך הממשלתי הסיני הרשמי, שעשוי להשפיע מאוד על תוצאות ההליכים שבהם ייעשה בו שימוש.

חוזים בהיקף של כ- 73 מיליארד דולר

קשה עדיין להעריך עד כמה אימתני יהיה זרם התביעות שצפוי להציף את הערכאות השיפוטיות האזרחיות בישראל ובעולם בעקבות משבר הקורונה. ההערכות מדברות על כל שבטווח הזמן המיידי יוגשו בישראל אלפי תביעות, בהן הנסיבות שנוצרו בעקבות התפשטות הנגיף והנחיות הממשלה בעניין ימלאו תפקיד מרכזי.

חלק גדול מאותן תביעות יהיו תביעות חוזיות. הן יעסקו בשאלה שנדמה שכבר נשאלה אין-ספור פעמים מאז פרץ המשבר, אך טרם קיבלה מענה שלם וברור: האם הנסיבות החריגות שנוצרו במשק כחלק ממשבר הקורונה מהוות "כוח עליון", המקים לצד להסכם את הזכות החוקית שלא לקיים את חלקו ולהימנע מפיצוי הצד השני להסכם?

כבר עכשיו ברור כי חלק לא מבוטל מאותן תביעות חוזיות בשל הפרת הסכמים בצל משבר הקורונה יערבו חברות סיניות, בין אם כצד להסכם שהופר או כצד ג' אשר תרם להפרת ההסכם שבמחלוקת.

סין משמשת בימים כתיקונם כ"מפעל הייצור" הגדול בעולם. לפי סקר של מכון היצוא בשיתוף-פעולה עם משרד רואי החשבון BDO, התוצר הסיני לשנת 2017 עמד על 11 טריליון דולר. בהתאם, סין גם מספקת מוצרים וחומרי גלם כמעט לכל התעשיות בישראל - החל מטקסטיל, דרך אלקטרוניקה ומוצרי צריכה, ועד לכמעט כל ענפי התעשייה הישראליים. על-פי מכון היצוא, רק לישראל ייצאה סין בשנת 2018 סחורות בהיקף של 11 מיליארד דולר.

אלא שמשבר הקורונה פגע בכלכלה הסינית אנושות. סין הפסיקה באופן כמעט מוחלט את הייצור ואת היצוא של סחורות, והובילה לאפקט דומינו שהשפיעה בצורה דרמטית על חברות ועל ממשלות ברחבי העולם. כתוצאה מכך נאלצו חברות רבות להפר הסכמים. ההערכה של ממשלת סין היא שאין כמעט הסכם שבו מעורבת חברה סינית, שלא הופר על-ידה, לכאורה, לנוכח הפסקת הייצור והאספקה בהתאם להתחייבויות החוזיות.

מכאן, מקובלת ההנחה כי בחלק נכבד מאותם סכסוכים חוזיים שיגיעו בקרוב לבתי המשפט צפויות להיות מעורבות גם חברות ישראליות שהתחייבו לספק סחורות או שירותים על בסיס הסכמים עם חברות סיניות, אלא שבשל הפרת ההסכמים מצד החברות הסיניות, לא יכלו החברות הישראליות לעמוד בהתחייבותן החוזית.

בעוד שבישראל הוקם רק לפני כשבועיים צוות היגוי במשרד היועץ המשפטי לממשלה שמטרתו לבחון אם נכון יהיה להכיר במשבר הקורונה ככוח עליון, המצדיק ביטול חוזה או דחיית ביצועו, ככל הנראה באמצעות חקיקה או חקירת משנה (תקנות) - הממשלה הסינית הבינה כבר בתחילת הדרך את הנזק העצום שעלול להיגרם לכלכלה המקומית. זאת, אם חברות זרות יחלו להגיש תביעות ענק בגין נזקים והפסדים נגד חברות סיניות, בעיקר מחוץ לסין, ופעלה מיידית.

באמצעות הסוכנות (גוף מעין-ממשלתי) "CCPIT" (ראשי-תיבות של The China Council for the Promotion of International Trade) לעידוד סחר והשקעות חוץ, הנפיקה סין לחברות הסיניות, בדיעבד, "תעודת כוח עליון", המהווה ראיה עובדתית לכך שאי-קיום ההסכם על-ידן נבע מסיבה של כוח עליון בלתי צפוי (התפרצות וירוס הקורונה), ובכך לקבל הגנה ופטור מאחריות מפני תביעות בגין הפרת הסכם.

בסך-הכול הונפקו בסין כ- 5,000 "תעודות כוח עליון", הכוללות חוזים בסכום ברוטו של כ-73 מיליארד דולר. בין יתר החברות הסיניות שכבר השתמשו בתעודות הכוח העליון, ניתן למצוא את יצרניות חלקי החילוף לרכב הגדולות בסין שנתבעו על-ידי קבוצת פז'ו וכן את החברה הסינית CNOOC, הקונה הגדולה ביותר בסין של גז טבעי נוזלי, שנתבעה על-ידי ענקיות האנרגיה האירופיות TOATAL ו-SHELL.

פגיעה ביכולת לבצע חוזה

מילים רבות כבר נכתבו בישראל על סוגיית "הכוח העליון" בהקשר למשבר הקורונה והשאלה אם יש להכיר בו ככוח עליון. אולם חסרה בשיח הציבורי הישראלי התייחסות לאותן תעודות כוח עליון סיניות שעלולות להיות "הגו'קר" שמשנה את כללי המשחק המשפטי, לפחות בסכסוכים שבהן מעורבות חברות סיניות כצד להסכם או כצד ג'. מי שדווקא כן שם לב לאותן תעודות חשובות הוא עו"ד אלון לוין ממשרד עורכי הדין לוין, שפורש במאמרו את משמעותה של "תעודת כוח עליון" והשפעתה. 

"תעודה זו מהווה הוכחה לקיומם של אירועים רלוונטיים העלולים להוות טענת הגנה של כוח עליון אשר פגעו ביכולתה של החברה הסינית לבצע את החוזה", מסביר עו"ד לוין במאמר שחיבר בעניין. "האירועים שנרשמו בתעודה כוללים אישור להתפרצות וירוס הקורונה, אופי, היקף, תאריך ואורך האירוע וכן הנחיות והוראות ממשלתיות, כגון הסגר, הפסקת הובלה וכו'". 

 עו"ד אלון לוין / צילום: מיכל כהן

עו"ד לוין מדגיש כי עדיין לא ברור מה תהיה השפעתה המשפטית הישירה של "תעודת כוח עליון" במקרה של סכסוך משפטי שבו מעורבת חברה סינית המחזיקה בתעודה כזו. "התעודה רק מעידה על הפרטים העובדתיים ביחס לאירועים אלה", מסביר לוין. אולם לטענת הסינים, "תעודות אירועי כוח עליון" מוכרות על-ידי ממשלות, סוכנויות מכס, אגודות סחר ועסקים של יותר מ -200 מדינות.

"תעודות הכוח העליון" שהנפיקה בסיטונות ממשלת סין, מחדדות עוד יותר את החשיבות העצומה הקיימת לשאלת הפורום המשפטי הקבוע בהסכם. עו"ד לוין מסביר כי "בהסכמים שעניינם סחורות, כגון גז ודלק, הסמכות השיפוטית הנהוגה מול חברות סיניות היא אנגליה. ברור כי אילו הסמכות הייתה נתונה לבית המשפט בסין, התוצאה הייתה ידועה מראש, בפרט כאשר הייתה מוצגת תעודת כוח עליון. כאשר הפורום המשפטי הקבוע בהסכם למקרה של סכסוך משפטי אינו סין, מעבר לעובדה שהפסיקה תהיה על-פי החוקים וההלכות הנהוגות באותה מדינה, אנו מניחים שתהייה פתיחות גדולה יותר לשמוע טענות בהתאם לנסיבות המקרה, לרבות שמיעת טענות נגד הראיה של 'תעודת כוח עליון'".

נוסף לכל אלה, מדגיש לוין, חשוב לפנות לנוסחו של החוזה עם החברה הסינית. לדבריו, "אם סעיף הכוח העליון בהסכם מתייחס למגפה או אירוע בריאותי, אז בהחלט יש טענת הגנה טובה לחברה הסינית המחזיקה בתעודת כוח עליון. אם אין אירוע פרטני כזה, והצדדים לא ראו באירוע בריאותי ככוח עליון בצירוף נסיבות המקרה, ייתכן כי עומדת לצד השני טענה טובה, אף אם הוצגה 'תעודת כוח עליון'".

ומה לגבי חברות ישראליות שחתומות על הסכמים עם חברות סיניות, ונאלצו להפר הסכמים בשל ההפרה של הצד הסיני? "מדובר בסוגיה משפטית סבוכה", מסביר לוין. "ברור שחברה ישראלית שהתחייבה כלפי חברה ישראלית אחרת או אפילו כלפי חברה זרה על בסיס הסכם שלה עם חברה סינית, ולא עמדה במחויבותה, עלולה למצוא עצמה נתבעת בגין הפרת הסכם".

דוגמה בולטת לסכסוכים כאלה, מדגים לוין, תבוא ודאי לידי ביטוי בתחום התשתיות והבנייה. "סחורות סיניות רבות בתחום התשתיות והבנייה מיובאות מסין. בין היתר, אלומיניום, ברזל שיש, קרמיקה ועוד. סחורות אלה עוברות בשרשרת האספקה אל קבלנים, אשר מצידם מחויבים להשלים במועד נקוב את הבנייה. החברה המייבאת, אשר לא קיבלה את הסחורה, לא תוכל לעמוד בהתחייבותה כלפי הקבלן, והיא תפר כלפיו את ההסכם, והאחרון עלול למצוא עצמו מפר הסכם עם רוכשים להם התחייב הן ביחס לסוג המוצר ומועד אספקתו", מסביר לוין.

לאור הנוקשות שמאפיינת את בית המשפט בישראל בהפעילו את הלכות הסיכול המאפשרות פטור מפיצויים בשל כוח עליון, "יהיה מעניין לראות כיצד יתמודדו בתי המשפט בישראל עם טענות המבוססות על 'תעודת כוח עליון' שיעלו על-ידי החברות היבואניות כטענת הגנה מפני תביעות שיוגשו על-ידי חברות ישראליות בשרשרת, כפי שתיארנו לעיל", מסביר לוין. "בהחלט ייתכן מצב שבו יוגשו תביעות נגד חברות יבואניות אשר ייאלצו מצידן לתבוע את החברות הסיניות, ואז צפויות לצוף 'תעודות כוח עליון' כטענת הגנה לאי-קיום הוראות ההסכם". 

את המאמר המלא של עו"ד אלון לוין בנושא ניתן למצוא בעמוד הפייסבוק שלו.