המודל של פרופ' רוטשטיין לחזרה לשגרה: הענקת "תו בריאות" ממקום העבודה

פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה, עדכן לאחרונה במכתב את ראש הממשלה על ניסוי שנערך על ידי בית החולים במפעל הביטחוני מל"מ המונה 1,200 עובדים בכדי לוודא שהוא "נקי מקורונה". לאור תוצאותיו, שהצביעו על מקרה בודד של חולה מאומת, הציע רוטשטיין כי המתודולוגיה של דיגום קורונה מלא או סטטיסטי תאומץ באופן רחב ותאפשר החזרת מפעלים חיוניים לפעילות מלאה ובהקדם.

המתודולוגיה של הבדיקה במפעל כללה מספר שלבים: דגימת מטוש ובדיקת קורונה לכלל העובדים, והתחייבות מצדם כיצד להתנהל על מנת להישאר נקיים. חמישה ימים לאחר הבדיקה הראשונה נערכה בדיקה חוזרת. לאחר שתי הבדיקות, שחייבות להיות שליליות, קיבל העובד תג קבוע שמשמעותו כי הוא נקי מקורונה.

המסקנות אליהן הגיעו בהדסה, הן כי בשיטה זו ניתן לדגום מספר גדול של עובדים, וכי את הדיגום יכול לבצע המפעל בעצמו. לאור התוצאות, "התבטלה למעשה הסיבה שהנחתה את מקבלי ההחלטה להוריד את היקף העסקת העובדים ל-50%, ובלבד שכל העובדים ימשיכו למלא אחר הוראות ההתחייבות שעליה הם חתמו".

מה ניתן ללמוד מהניסוי שנעשה במל"מ? "אנחנו לומדים שנוכחות המחלה באוכלוסייה הרגילה היא יחסית נמוכה, פחות מפרומיל. לכן, את מי שעובד במפעל הזה ובמפעלים דומים, אפשר להחזיר לעבודה", מסביר פרופ' רוטשטיין. "אם הם לומדים להתגונן, הם יכולים להפסיק לשבת בבית".

רוטשטיין טוען כי "'במלחמה בקורונה' עצרנו פעילות לתשעה מיליון איש וגרמנו למיליון מובטלים. בדיקות רחבות ודגימות סטטיסטיות יאפשרו להחזיר אנשים לעבודתם. מל"מ לא שונה מרפאל או מאלביט. מספיק לעשות מדגם מייצג במפעלים אחרים, ואם מקבלים תוצאה דומה, להחזיר את התעשיות לעבודה ולהחתים את העובדים על 'אמנת התנהגות'. אנשים יעשו את זה בשמחה ויקיימו את האמנה, כי הם ישמחו לא לשבת בבית". 

רוטשטיין מאמין שהשיטה לחזרה דיפרנציאלית לעבודה היא תוכנית פעולה נכונה, כאשר בשלב הראשון יוחזרו באותו אופן מפעלים חיוניים לעבודה. "אני מדבר על זיהוי של אזורים ירוקים ושחרור שלהם, תוך בידוד וטיפול של האזורים האדומים. עשינו פיילוט, לא התיימרנו לבדוק את כל האוכלוסייה. משרד הבריאות יכול לקחת הפיילוט שלנו וליישם גם בעסקים קטנים יותר".