דעה: אפקט הדומינו שעלול להגיע לפתחנו - כשמגפת הקורונה פוגשת מרחב ערבי כושל

משבר וירוס הקורונה לבדו אינו מאיים על יציבות משטרים ערביים, אלא שהוא מעצים אתגרים כלכליים קיימים באופן שעלול לאיים על חלקם. למרות עושרם הרב, גם איתנותם הכלכלית של משקי הנפט במפרץ עומדת למבחן.

מרבית ההכנסות של מדינות המפרץ מקורן ברווחי נפט וגז, ואלו מאפשרים להן לסבסד לאזרחיהן שירותים חיוניים "מהעריסה לקבר", לממן תקציבי ביטחון מנופחים, ואף לסייע למדינות רבות, שחלקן גובלות בישראל ומקיימות עימה שיתופי פעולה.

הסיוע שמקבלת מצרים על 100 מיליון אזרחיה מאיחוד האמירויות, הכרחי ליציבותה הכלכלית; כך גם הסיוע שמקבלת ירדן מקטאר, וכן הכסף שהיא מעבירה לרצועת עזה, גם כעת, התורם לרגיעה. אך התמשכות המשבר תפגע ביכולתן של מדינות המפרץ להמשיך ולהעביר סיוע בהיקפים כאלו.

אזרחים מצרים וירדנים רבים עובדים במפרץ ומכניסים הון הכרחי למדינותיהם. אלא שכעת מדינות המפרץ סגרו את גבולותיהן, ובמקרים מסוימים אף החלו להחזיר עובדים זרים למדינותיהם. התמשכות המשבר תאלץ את מדינות המפרץ, שמרבית תושביהן זרים, להחזיר רבים מהם לארצם, באופן שיטיל מעמסה נוספת בעיקר על מצרים, שלה המספר הרב ביותר של עובדים במפרץ מבין מדינות ערב.

הירידה בפעילות הכלכלית העולמית אמנם קדמה למגפת הקורונה, אך הוחרפה מאוד בעקבותיה. הביקוש העולמי לנפט נע בימים כתיקנם סביב 100 מיליון חביות נפט ביום. כעת הוא צנח ל-30 מיליון חביות.

למפולת במחירים תרמה גם החלטת רוסיה, שלא להמשיך ולהשתתף במנגנון ויסות מחירי הנפט "אופק+". בתגובה, הפחיתה סעודיה את מחירי הנפט ללקוחותיה של רוסיה, וסעודיה הצהירה כי תפיק נפט בקצב שיא של כ-12 מיליון חביות נפט ביום. זאת, במטרה לזכות בנתח שוק על-חשבון רוסיה וייתכן שגם להקשות על יצרניות הנפט בצפון אמריקה, המתקשות לפעול ברמת מחירים זו. מוקדם לומר אם ההימור שלהן הצליח. כי הן רוסיה והן סעודיה ספגו פגיעה קשה בכלכלות שלהן בשל מלחמת הנפט ביניהן.

לגבי סעודיה, כדי להמחיש את כוחה בשוק הטעינה סעודיה 15 מכליות נפט בכ-18 מיליון חביות ביממה. אולם נראה שהיא לא תמצא בקלות קונים לנפט זה. וגם לאחר ההגעה להסדר חדש לקיצוץ בתפוקת הנפט, לא תהיה לכך השפעה דרמטית על מחירי הנפט. וכך, הנפט נאגר כעת במכליות, אבל בתי זיקוק רבים הפחיתו בפעילותם ושוקלים אף להפסיקה.

שתי הכלכלות הגדולות במזרח התיכון, סעודיה ואיחוד האמירויות, הטילו הגבלות חסרות תקדים על האזרחים, ובכלל זה עוצר לילי וסגרים. הגדילה לעשות סעודיה, שאסרה על עלייה לרגל למכה ולמדינה, ובכך נגרע ממנה אחד ממקורות ההכנסה העיקריים שלה שאינו מנפט. זאת, בנוסף לענפי הסחר והתיירות שמדינות המפרץ פיתחו לטובת הכלכלה, ושכעת נפגעו מהמשבר.

מחיר הפקת הנפט הסעודי הוא כנראה הנמוך בעולם (פחות מ-10 דולרים לחבית). בנוסף, לסעודיה יש רזרבות מטבע בסך של כ-500 מיליארד דולר, ולאיחוד האמירויות יש כ-100 מיליארד דולר. אולם סעודיה ואיחוד האמירויות זקוקות למחיר של 80 דולר ו-70 דולר לחבית בהתאמה, כדי להגיע לאיזון תקציבי. כלומר, קרוב לפי שלושה מהמחיר הנוכחי, לאחר שבמארס נרשמה ירידת המחירים החודשית החדה ביותר.

כתוצאה מכך, המדינות ייאלצו להמשיך ולגייס הון בחו"ל, להעמיק את תהליכי ההפרטה, ובמקביל לחתוך בתקציביהן, לקצץ בסובסידיות לאזרחים, ולהקפיא רפורמות כלכליות הכרחיות - שבמרכזן הניסיון לגמול אותן מהתלות ברווחי נפט. בהתאם, הודיעו הסעודים על קיצוץ של 5% מתקציב 2020, ועל הזרמה של 32 מיליארד דולר למגזר העסקי. אך צעדים אלו לא מספיקים ויידרש קיצוץ רחב יותר בהוצאות הממשלה, ובכלל זה בתקציב הביטחון.

קשה להעריך כעת במדויק את הפגיעה ארוכת-הטווח במדינות המפרץ. היא תלויה גם בהתמשכות ובהיקף התפשטות הווירוס. כך גם לא ברור אם יהיה די בקיצוץ בתפוקה שעליו הוחלט בכינוס אופ"ק+, כדי לפצות על הנפילה בביקוש. השלכותיו של המשבר עלולות להיות ארוכות הרבה יותר, ואפקט הדומינו שיחל במפרץ עלול להגיע גם לפתחנו. 

הכותב הוא חוקר בכיר ומומחה למדינות המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל-אביב