הדיון בוועדת הכספים על הסיוע לחברות התעופה: יש מחלוקת, אין בשורה

הדיון שנרך היום (ה') בוועדת הכספים של הכנסת בנושא חברות התעופה הסתיים ללא בשורה מיידית, ובמרכזו מחלוקת בסוגיה מדוע האוצר דורש להוסיף אלפי עובדים למעגל האבטלה בתמורה לסיוע לאל על.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, פתח את הדיון עם הבטחה ואמר: "אנחנו מסייעים לוודא שנשארת תעופה ישראלית. המנדט שקיבלנו מראש הממשלה הוא לא להציל חברה כזו או אחרת אלא לוודא שביום שאחרי תהיה תעופה ישראלית".

את האמירות היפות הללו כבר שמעו חברות התעופה שנקלעו למשבר החמור ביותר בתולדותיהן על רקע מגפת הקורונה. התקווה שהן יכולות לקבל, לפי באב"ד, היא שהדיונים הממושכים מול אל על נמצאים "לקראת קצה של מתווה סיוע לאל על". המתווה, לדבריו, יושת גם על ישראייר ועל ארקיע. "מה שניתן לאחת, ניתן לאחרות. לא נפלה", אמר.

המתווה שעליו מדבר מנכ"ל האוצר הוא באמצעות בנק מלווה - דיסקונט במקרה של אל על - בהלוואה של 350-400 מיליון דולר בערבות מדינה. את זה תוכל לקבל אל על "אחרי שתראה התייעלות לפי פרמטרים שקבענו", אמר באב"ד. לדבריו, "אל על עשתה צעדים משמעותיים שיאפשרו להוכיח שהחברה יכולה להחזיר את הכסף, ושהכסף יספיק לעבור את המשבר תזרימית, ולתקופת ההחלמה וההסתגלות שתיקח זמן".

באב"ד התייחס לכך שלא מדובר בהלוואה שתינתן מהקרנות שמעמיד האוצר לעסקים גדולים, שם תנאי ההחזר מוגבלים לשנתיים ועוד 12 חודשים גרייס, מה שלא רלוונטי לענף התעופה במצב בו הוא נתון - נושא שאליו התייחס גם יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר, שאמר כי אין מה לתת סיוע בתנאים כאלה, וכי כדאי לערוך בדק-בית על תנאי ההלוואה בקרן. לפיכך מדובר על מתווה של החזר על פני 6 שנים לפחות בכל הנוגע לחברות התעופה. 

דרושה התייעלות באל על

באב"ד שב והדגיש כי מה שתקבל אל על, יקבלו גם חברות התעופה האחרות בהיבט התנאים, וחזר על נושא ההתייעלות שדורש האוצר מאל על כדי להעניק לה "כרית ביטחון", לרבות פיטורים המוניים וקיצוצים.

נושא זה עורר מחלוקת בין המשתתפים בדיון. באב"ד סבור כי בימים הקרובים תוכל אל על, וכמוה ישראייר וארקיע, לקבל את הסיוע המיוחל, כשהוא הדגיש כי הבעיה באל על היא הכי גדולה, "עם הקריטריונים הכי נוקשים. ברגע שהם יאושרו, יהיה קל יותר לאשר לישראייר ולארקיע סיוע באותם קריטריונים. אם אל על, שהמצב שלה בעייתי מאוד, תצליח לעמוד בקריטריונים - אין לי ספק שהחברות הקטנות יוכלו לעמוד בזה".

באב"ד התייחס לדרישות כמשנה זהירות בהתנהלות של כספי הציבור, ואף אמר כי גם האופציה של הקפאת הליכים נמצאת על השולחן כדרך ליציאה מהמשבר ולייצר תעופה ישראלית. "גם זו דרך שנבחנת", ציין.

עוד ציין באב"ד כי "לא תינתן ערבות של המדינה בלי משכון המניות או הזרמה של הון על-ידי הבעלים או משקיע נוסף לטובת חלוקת הסיכון בסיטואציה שהמדינה נותנת ערבות בסכומים משמעותיים ללא פירעון לבצע פעולה של הלאמה או ללכת להקפאת הליכים". 

ח"כ אחמד טיבי, שהשתתף בדיון, התייחס לנושא שלגביו לא התקבלה תשובה - נושא מיליוני השקלים שמחזיקות חברות התעופה, בדגש על אל על, של צרכנים שטיסותיהם בוטלו, והם לא מקבלים את ההחזר שמגיע להם על-פי החוק. שאלה זו הועלתה לבקשת "גלובס". טיבי, שעמד בזמנו מאחורי חוק התעופה לפיצוי במקרה של ביטול או עיכוב בטיסה, אמר כי הפעם הוא "בצד המגן על חברות התעופה". לדבריו, "המדינה מחויבת לערוב ליציבות החברות שלא יקרסו". טיבי התייחס לניסיון לשנות את החוק שיזם, בשינוי זמני שהוא במידה רבה לרעת הצרכנים, ואמר כי מדובר בנוהל פסול. 

"מרחץ דמים של העובדים"

ח"כ עופר כסיף העלה את נושא הדרישות של האוצר לפיטורי באל על כתנאי להלוואה. "ההתייעלות היא שם מכובס לפיטורים המוניים של עובדים, שרבים מהם מקבלים השלמת הכנסה. בארה"ב חברות התעופה קיבלו מענקים בתנאי שלא יוציאו עובדים לחל"ת כפוי, ופה דורשים לפטר עובדים כדי לקבל הלוואה".

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, התייחס לסיוע במתווה שכולל תמורה של מפוטרים, ואמר: "מדובר על הרבה כסף אבל גם על עתיד התעופה, כשגם ראש הממשלה מבין שאסור לאבד את קווי התעופה הישראלים. אנחנו לא יודעים מתי חברות התעופה יתחילו לטוס ובאיזו תצורה".

בר-דוד התייחס להלוואה שאל על מנסה לקבל מבנק דיסקונט בהיקף של עד 400 מיליון דולר, ואמר כי הלוואה זו באה בתמורה ל"מרחץ דמים של העובדים (לפי דרישות האוצר)". לדבריו, "זה לא עולה בקנה אחד עם המצב החמור של האבטלה במדינה. אפשר לעשות את זה מתון יותר. אני ממליץ לתת כסף חי לאל על בעיקר, וגם לחברות האחרות, גם אם זה כרוך בהעברת מניות למדינה. אחרת אל על לא תחזיק מעמד".

לדברי בר-דוד, "אנחנו נמצאים בדרך ללא מוצא וצריכים לחפש פתרונות מחוץ לקופסה להצלת החברות ובראשן אל על. הפתרון של האוצר מגיע 'מהעולם הרגיל' - תתייעלו ותקבלו הלוואה, אבל זה מרחץ דמים מול העובדים. רוב חברות התעופה בעולם קיבלו רשתות ביטחון, ואנחנו יודעים לעשות יותר טוב מזה". 

"להילחם על כל עסק" 

ח"כ ניר ברקת הטיח האשמות במשרד האוצר ואמר: "יש אי-אמון של הציבור בהובלה של מערכת הכלכלה ושל האוצר. יש פער גדול מול המגזר העסקי. ההסתכלות של האוצר נכונה למשבר רגיל, לחברה מסוימת, אבל היא לא נכונה למצב שבו אנחנו נמצאים. בעת הזו במשבר נדרשת תמיכה ישירה בעסקים באמצעות מנגנון מע"מ. האוצר מקדיש 40 מיליארד שקל מוקדשים לעסקים, ופחות מ-10 מיליארד הוא סיוע ישיר, לכל העסקים כולל תעופה. צריך לשים סכומים דרמטית משמעותיים יותר ולמנוע פשיטות רגל".

לדברי ח"כ ברקת, "יש יותר ממיליון מובטלים - לאן הם יחזרו? צריך להילחם על כל עסק, לא לראות איך מפטרים יותר אנשים אלא איך מחזיקים יותר אנשים. הגישה שאומרת לבדוק עסק-עסק היא מתחמקת מסיוע ישיר.

"בהקשר של אל על, אני אומר לבאב"ד: מי אתה שתנהל את אל על? ניהלת פעם חברת תעופה? במקום לדחוף אותן בשיטה הקונבנציונלית של התייעלות - תן להן כסף מזומן. במקום לצמצם להן, תזרים להן מזומן, תעזור להן בתמיכה ישירה ותראה שהן מסיימות את המשבר בקלות ופחות חשופות לסיכון. יש כשל מנהיגותי, תפיסה שגויה של האוצר שמתקמצן על השקעה בסיוע ישיר. לא שמעתי מאיש באוצר שהיעד הוא מניעת פשיטת רגל של עסקים".