"מישהו רוצה לדעת איך זה להיות דייל אוויר בתקופה של וירוס הקורונה? זוכרים איך על ספינת הטיטאניק הלהקה המשיכה לנגן? אז זה אנחנו" - כך ציוץ ויראלי שהועלה לטוויטר לאחרונה על-ידי דייל אוויר באחת מחברות התעופה בארה"ב. ואכן עוד לפני שאנחנו מצליחים לדמיין איך ייראה עולם התעופה הפוסט-קורוני - בלי מגע וקשר מינימלי עם צוותי האוויר, בלי ארוחות או מכירת מוצרים באוויר, עם בדיקות ובעיקר עם הרבה חשדנות - עדיין פועלים קווי תעופה בעולם, עם פחות נוסעים אומנם אבל עם דיילים ודיילות שאמורים לתת להם שירות כלשהו.
התעופה המסחרית צנחה ביותר מ-80% בחודש אפריל 2020 לעומת אפריל 2019. המקומות שבהם היא עדיין פועלת כוללים את השוק הפנים ארצי בצפון ארה"ב, את שוק התעופה הפנים ארצי בסיני לצד התעוררות, בעיקר בתעופה פנים ארצית בעוד מדינות דוגמת מדינות המפרץ. גם אצלנו ישראייר עדיין מפעילה טיסות בקו נתב"ג-רמון, טיסות שמחברות את אילת למרכז גם אם שיעור התפוסה בהן כולל נוסעים בודדים.
במקום להסיע נוסעים, התחילו להטיס ביצים
ענף התעופה שספג חבטה חזקה בעקבות משבר קורונה כבר שינה פניו - דיילי אוויר לא דמיינו שהם יטוסו ללוות ביצים יקרות ערך מליסבון או מקייב במקום נוסעים - כך למשל דיילי אל על. אחרים לא דמיינו שאת המדים המהודרים שלהם יחליפו חליפות לבנות ולא מחמיאות בעליל או שהאיפור שיטרחו לשים על פניהם, לא ייראה מבעד לשכבות של מסכות. אז איך נראים חיי הדיילים כיום? כמו הלהקה ההיא בטיטאניק ששטה לתוך הקרחון, סבור דייל אחד, דיילת אחרת תיארה את הטיסות בימי קורונה כ"טיסות בשמיים לא הכי ידידותיים" היות שהנוסעים מתוחים ועצבניים ובעיקר חשדניים זה מול זה, אחרים תיארו את המצב כ"סוריאליסטי", ו"משוגע" תיאורים שהושמעו לכתבה שפורסמה ב-NY POST.
גם בקרב הנוסעים חל שינוי - הריחוק אחד מהשני בא לידי ביטוי לא רק פיזית במדיניות של חברות תעופה להשאיר מושב בודד בין נוסעים (מה שאפשרי גם בחסות הביקוש הנמוך) אלא גם במסכה שהנוסעים חובשים במהלך הטיסה (למרות שיש מי שמחפף, לפי צוותי האוויר). ויש גם הרגלים חדשים - דיילים מספרים כי נוסעים דואגים לחטא את המושב, את הידיות ואת המגש שלפניהם לפני שהם מתיישבים במטוס כשהם גם מצוידים בכפפות. מביקור בשירותים הנוסעים מנסים להימנע עד כמה שניתן.
דיונים שכיחים בין דיילי האוויר נוגעים לחשש של חלקם לטוס בימים אלה, גם בגלל החשש להידבק במטוס ובעיקר מהחשש להיתקע בבידוד במרחק אלפי קילומטרים מהבית היה ויתברר שיש להם חום או שנדבקו לפני טיסת החזור בדרך הביתה. גם זה יכול לקרות. דיילי האוויר מודאגים כי הם עשויים להיות נשאים המפיצים בעצמם את הנגיף, כשלפי הסכמים בין רשויות ומדינות הם לא מחויבים לבידוד, גם צוותי האוויר הבודדים שנוחתים בארץ, דוגמת אלה של יונייטד למשל לא נשארים בבידוד של 14 ימים, כשהם נדרשים לעבור לאחר הנחיתה ישירות לבית מלון ולמזער כל מגע עם בני אדם אחרים, בדרך למלון ובשהייה בו (רק בחדרים) עד ליציאה חזרה לשדה התעופה.
בכתבה אחרת שפורסמה ב-Business Insider שיתפה דיילת אוויר בחברה אמריקאית את החשש שלה כי צוותי האוויר משנעים את הווירוס ממקום למקום גם אם הם שומרים על אמצעי הזהירות הנדרשים לרבות שטיפת ידיים או שימוש בכפפות. ככלל צוותי האוויר שמשרתים אנשים ולא ביצים מביעים חשש. "לא ארצה לסכן את חיי בעודי מגישה משקאות לנוסעים בדרכם לפריז" אומרת דיילת אחת ובאותה נשימה היא מביעה חשש מאיבוד מקום עבודתה לנוכח ביטולי הטיסות ומצבן הקשה של חברות התעופה. הדיילת, של חברת תעופה אמריקאית סיפרה על אופי עבודתה בטיסות מדוללות מנוסעים. "בטיסה מאוסטין ללוס אנג'לס, במטוס שיכול להכיל 181 נוסעים היו רק 54. שני נוסעים בלבד ישבו במחלקת עסקים. וזו עוד טיסה מלאה יחסית. דיילי אוויר אחרים ותיקים משווים את המתרחש כעת בנמלי תעופה ובמטוסים לימים שאחרי פיגועי ה-9.11 ,או לימי התעופה בתקופת מגפות קודמות, סארס ואבולה אלא שבאותה נשימה הם פוסקים: מה שקורה עכשיו לא דומה למשברים הקודמים.
"גם באבולה השתמשנו בכפפות בעת הגשת מזון ומשקאות, וכעת זה חזר יחד עם מסיכות. אחת מהקולגות שלי לובשת 4 זוגות של כפפות על כפות הידיים שלה", מספרת דיילת אחרת. "בכל פעם שהיא משרתת נוסע מסוים, היא תסיר זוג כפפות בדרך לנוסע הבא, וכך זה חוזר חלילה". גם השירות הולך ופוחת, עוד ועוד חברות עצרו את חלקות המזון והשתייה בעת הטיסה והם מציידים את הנוסעים בבקבוקי מים שמונחים על המושב או שמחולקים עם העלייה למטוס. הדיילים, שבימי השגרה סיגלו לעצמם בדיחות על הנוסעים ועל הדרישות המשונות שלהם סביב שירות בטיסה, כנראה מתגעגעים לימים שבהם הנוסעים הציקו להם והם התעלמו מהם בטריקים שונים ומשונים. כעת הנוסעים גם נמנעים מלגעת בכפתור השירות הקורא לאיש צוות במהלך הטיסה. מינימום אינטראקציה. ויש גם בשורה - "אני יכולה להבטיח לכם שהמטוסים מעולם לא היו כל כך נקיים", מסםרת דיילת בארה"ב. "צוותי הניקיון שעולים למטוס בין טיסה לטיסה ממרקים את המטוס ברמה שהלסת נשמטת, אפשר להגיד שהם מפרקים כל חלק שאפשר ומרכיבים מחדש, אפילו את חגורת הבטיחות מקרצפים בין נוסע לנוסע, זה לא היה בעבר". דייל אחר מסכם "יש אי וודאות בכל הנוגע לאיך ייראה ענף התעופה ביום שאחרי. מה שיש וודאות לגביו הוא שהעולם השתנה ללא היכר".
אז איך ייראה היום שאחרי? חברת התעופה אמירטס מספקת הצצה - השבוע, החברה החלה בביצוע של בדיקות דם לנוסעים לפני העלייה למטוס - תוצאות הבדיקות מתקבלות אחרי 10 דקות והן נותנות אינדיקציה האם הנוסע חולה ולפיכך לא יורשה לעלות לטיסה. בחברת אתיחד בודקים חום לנוסעים עוד בשלב הצ'ק אין, וגם בסין וביפן בדיקות חום הן חלק משגרת העלייה למטוס. אל נושא הבטיחות שכבר שינה את הליך הטיסה עם חליצת נעליים ובדיקות לתיקי היד מצטרפת כעת סוגיית הבריאות, נוסע שיוגדר כנגוע לא יורשה להמשיך בתהליך והוא יפונה מהמקום, מה שנשאר לקוות עבורו, שזה יקרה במדינת היעד שלו ולא במדינה זרה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
