תשלומים דיגיטליים שמחליפים את המזומן היא תופעה עולמית שקיימת כבר כעשור, עם זאת הם תפסו תאוצה בתקופה האחרונה עם מגפת הקורונה, שהגדילה את הסלידה של אנשים מכסף מזומן, שחלילה היה בידי אנשים חולי קורונה. הבעיה היא לא רק הכסף עצמו, אלא כפתורים בכלל - מי רוצה לגעת במכשירי כספומטים או לחלופין להקליד קוד לאישור כרטיס אשראי.
תופעת התשלומים הדיגטליים הפכה כל כך נרחבת, שאפילו ניו יורק הצטרפה לאחרונה לערים כמו סן פרנסיסקו ופילדלפיה, ואסרה על חנויות לא לקבל מזומנים. האיסור שהטילה ניו יורק יכלול בין היתר הטלת קנסות על עסקים, בהם חנויות ומסעדות, אשר יסרבו לקבל תשלום במזומן. בין היתר, החנויות סירבו לקבל מזומנים בגלל החשש ששטרות יהיו מזוהמים בנגיף הקורונה. מי שמקדמים את החקיקה הזאת מסבירים שעסקים שלא מבוססים על מזומנים מפלים לרעה את החלשים בחברה, כמו עניים, מיעוטים או קטינים, שאין להם גישה למערכת הבנקאית ולמערכות תשלום דיגיטליות, כמו אפל פיי או גוגל פיי.
היתרון הגדול בתשלום הדיגיטלי הוא שאין בו כמעט מגע. הוא נעשה באמצעים כמו אפליקציות תשלום כמו ביט או פייבוקס הישראליות, או PayPal, Venmo and Zelle בארה"ב, או לחלופין באמצעות העברת הטלפון על גלאי מיוחד בחנות או באוטובוס. יתר על כן, את כספי תוכנית הסיוע של הממשל הפדרלי בארה"ב האזרחים יכולים לקבל ישירות לשירות הדיגיטלי שלהם וקיימת גם אפליקצית Venmo שמאפשרת העברת תשלומים לאנשים ללא חשבון בנק.
בארה"ב מעריכים שיותר מרבע מהחנויות כבר מקבלות את שירות התשלום של אפל או של גוגל. ענקיות כמו וולמארט או ברגר קינג מעודדות את הצרכנים לשלם באפליקציות התשלום שלהן בעת רכישה בחנויותיהן. בכיר בתעשייה העריך ל"בלומברג", שבעולם שבו רצוי לא לגעת בכלום, נתח השוק של אפליקציות תשלום דיגיטליות יגדלו בעוד 10%-20% מסך כל עסקאות התשלומים.
עוד לפני שהקורונה פרצה לחיינו, הצמיחה הגדולה ביותר בתחום נרשמת באסיה. בין השנים 2016-2022 צפוי השוק הזה, שהוא בעיקר סיני, לגדול בכמעט פי חמישה מ-72 מיליארד דולר ל-352 מיליארד דולר. ההצלחה הסינית נובעת משליטה בשוק התשלומים של שתי ענקיות קמעונאות, עליבאבא באמצעות עלי-פיי שלפי הערכות יש לה 500 מיליון משתמשים וטנסנט, באמצעות הרשת החברתית של וויצ'ט, שמאפשרת גם העברת תשלומים - ויש לה כ-900 מיליון משתמשים.
הקורונה דוחפת את העולם לוותר
שוק התשלומים הדיגיטלי העולמי היה צפוי לגדול פי שלושה מ-320 מיליארד דולר ל-955 מיליארד דולר. אבל כנראה שהצמיחה תהיה הרבה יותר גדולה עכשיו, כשאנשים כבר לא מתלהבים לגעת בכסף מזומן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.