דעה: ביטול ההגנה על נשים בהריון ולאחר לידה – מזל שבג"ץ התערב

ב-1954 נקבע בחוק עבודת נשים כי נשים בהריון וכאלה שילדו באחרונה יהיו מוגנות מפני פיטורים או הוצאה לחופשה ללא תשלום. ההיגיון ברור: המדינה מתערבת על-מנת למנוע ממעסיקים לפגוע בנשים שנמצאות בתקופה פגיעה מאוד בשוק העבודה.

אלא שערב הפסח, בחסות התקנות לשעת חירום בשעת מגפת הקורונה, דרסה הממשלה - ממשלת מעבר שלא זכתה לאמון הכנסת, למי ששכח - גם את ההגנה הבסיסית הזאת ודרדרה עוד יותר את יחסי העבודה בישראל. הפעם היה זה בג"ץ שהתערב בעקבות עתירת ארגוני זכויות עובדים והוביל לביטולה של התקנה הלא מוסרית הזאת.

כרגיל, זה קרה באישון לילה, בלי הודעות לתקשורת ובשעה שרבים ניסו להבין את משמעות צעדי הסגר והכמעט-עוצר שהושתו ערב החג, אבל ההחלטה הזאת הייתה עלולה להשפיע על נשים רבות ולהעמיק את האי-שוויון הקיים גם כך בשוק העבודה.

על-פי החלטת הממשלה, ניתן היה להוציא לחל"ת נשים שנמצאות עד לחודש השמיני בהריונן, בחופשת לידה וכאלה שעוברות טיפולי פוריות, מבלי לקבל את האישור החריג שמנע את מרבית המקרים הבעייתיים הללו. הממשלה אף הצדיקה את המהלך בהקלת תנאי הנשים לקבלת דמי האבטלה וכמובן ביצירת תנאים גמישים יותר עבור מעסיקים בימי המגפה הקשים, אך בפועל לדברי יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני עבודה ורווחה של הכנסת, ח"כ עאידה תומא סלימאן, בשבוע הראשון של חודש אפריל הוגשו כ-4,000 בקשות לאישור חריג להוצאת נשים בהריון לחל"ת, לעומת 1,200 בקשות שהוגשו בכל שנת 2019. המסר הוא: תגידו תודה שאתן עובדות, ואם לא, זו כבר בעיה שלכן.

הרבה מילים נשפכו על ההחלטה הנוראית של הממשלה להוציא מאות אלפי עובדים לחל"ת כפתרון התעסוקתי למשבר. התוצאה המיידית - כ-25% אבטלה - מקוממת. בנוסף אליהם, רבים הוצאו לחופשה כפויה כחלק מן ההסכם הקיבוצי שנחתם בין האוצר להסתדרות והורחב למרבית המגזר הציבורי והרשויות המקומיות. במקום להשקיע את הכסף בעידוד מעסיקים להימנע מפיטורים, הוא יועבר לחשבונות הבנק של העובדים "המחולתים" כדמי אבטלה, ומי יודע מי יוחזר לעבודה ומי יכלה את דמי האבטלה הדלים שעומדים לרשותו ויישאר גם בלעדיהם וגם בלי עבודה. שניים במחיר אחד. במקום להיעזר בכישוריהם של עובדים רבים שלא הוגדרו חיוניים למרות חיוניותם האדירה, כמו עובדות סוציאליות למשל, הם יושבים בבתיהם בשעה שהמדינה מזניחה נושאים קריטיים כמו טיפול במשפחות רווחה או בתלמידים עם צרכים מיוחדים.

אך, כאמור, זמן קצר לפני תחילתו של חג החירות, ננעץ עוד מסמר בארונם של העובדים בישראל שחולץ, כאמור, רק בזמן הפציעות בזכות שופטי העליון המושמצים. בשקט-בשקט גזלו השרים את אחת ההגנות החשובות בשוק העבודה. הם לא היססו לגעת בקודש-הקודשים של הציונות - הרחם שדואגת מאז קום המדינה לעתידנו הדמוגרפי. המדינה שמעודדת נשים ללדת בכל-כך הרבה דרכים, אם בסבסוד טיפולי פוריות ואם בקצבאות ילדים, הודיעה: בעת משבר, זכותם של מעסיקים לפטר נשים בהריון גוברת. המענק הזעום שניתן לעצמאים עוד מקצין את הג'ונגל התעסוקתי ומציב אותם בפני דילמה: או לפטר או לקרוס. דווקא ברגע האמת שלה, המדינה צופה מהיציע בקרב הגלדיאטורים.

הצעד הזה הוא אחד משורת צעדים שמתבצעים בימי המשבר אשר מטרתם היא החלשת ציבור העובדים ובעיקר הציבור המאורגן. מרביתם מבוצעים בחשכת הלילה במסגרת דיוני הווידאו של שרי הממשלה, אחרים משולבים כבדרך אגב בעסקת החבילה המכונה "תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - הגבלת פעילות)".

גם צעדי אסטרטגיית היציאה שמתהווים מעבר לאופק מחזקים את המגמה: הפערים הכלכליים והחברתיים בעקבות משבר הקורונה ילכו ויגדלו, גם הפער העצום שבין גברים לנשים בשוק העבודה ובכלל. במקום לנצל את המשבר לחיזוק הסולידריות החברתית, מעדיפים שרי הממשלה להנהיג מדיניות קפיטליסטית נטולת חמלה שתותיר רבים מאלה שלא יחלו בעוני ובמצוקה.

הפעם בג"ץ התערב, אך במקרים אחרים גם הוא לא עזר וכנראה שגם לא יעזור בעתיד. על ממשלת המעבר להפסיק לנצל באופן ציני משבר בריאותי מעורר חרדות לטובת השוק החופשי נטול החמלה. חייבים לעצור את זה. 

הכותב הוא דוקטורנט בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, מרצה באוניברסיטה הפתוחה ובבינ"ה - התנועה ליהדות חברתית