מצמיחה מהירה לשמירה על מזומנים: הקורונה מחייבת את יזמי ההייטק להשתנות

המוטו של חברות הסטארט-אפ בעמק הסיליקון היה בדרך כלל "לנוע מהר ו"'לשבור' דברים". הקורונה החליפה אותו ל"קצץ מהר ובאופן משמעותי". פרנסיס דיווידזון, מייסד חברת Sonder, שמשכירה דירות לטווח קצר, היה צריך להתמודד בשנה שעברה עם תריסר חברות מתחרות חדשות שקיבלו השקעות ממשקיעי הון סיכון. זאת לא הבעיה הכי גדולה שעמה יכול להתמודד צעיר בן 27, שכן החברה שלו שוערכה בשווי של מיליארד דולר.

בעקבות המגפה, המכירות של Sonder בחודש אפריל נחתכו ביותר מחצי ואילו העלויות הקבועות נשארו. בימים אלו דיווידזון עסוק במיקוח על מחירי השכירות שהוא משלם לבעלי הנכסים, בסירוב לבקשות של שוכרים להחזר כספי ובפיטורים של שליש מעובדיו. הוא נאלץ בין היתר לפטר עובד שבשנה שעברה איבד את התינוק שלו. "זה הדבר הכי מטורף שעשיתי בכל הקריירה שלי", אמר דיווידזון ל"וול סטריט ג'ורנל". "פתחתי את החברה כשהייתי בן 19. מעולם לא ראיתי מיתון".

משבר הקורונה הוא זעזוע עמוק למייסדי חברות סטארט-אפ שהתרגלו למבול מזומנים מיזמי הון סיכון כדי לממש את חלומותיהם היזמיים. משקיעים זרקו כסף על כל סוגי הסטארט-אפים בשנים האחרונות, בגם בתחומים שהם מעבר לטכנולוגיה, מנדל"ן עד הכנת ארוחות ומזרונים. כסף זול, באדיבות עשר שנים של ריביות נמוכות, שילם את החשבונות.

עד לאחרונה יזמים פעלו לפי הגישה של "לגדול או ללכת הביתה" או blitzscaling (מלחמת בזק), כפי שחלקם הגדיר את זה. אחרי שנים שהחברות שרפו כסף, היזמים צריכים להתבגר מהר ולקבל החלטות קשות כדי לשמור על הכסף שברשות החברות.

אלו הן חדשות רעות ליותר משני מיליוני העובדים בחברות הפרטיות שמגובות על ידי הון סיכון בארה"ב, לפי האומדן של חברת המחקר Pitchbook. הנתון הזה לא כולל מיליוני עובדים פרילנסרים שקשורים לחברות הייטק גדולות כמו אובר, שלא יכולים להשלים לעצמם הכנסה למרות הפריחה במשלוחי מזון ומוצרים ארוזים.

המשמעת העסקית לא הייתה קיימת

יכול להיות שהנסיגה הזו היא זמנית. עמוק ככל שיהיה המיתון, ייתכן שחבילת התמריצים המוניטריים והתקציביים הענקית של הממשל הפדרלי תצית בום חדש כשהאיום של הנגיף יתנדף והעולם יחזור לעבודה. אם לשפוט לפי המשלוחים של אמזון ושיחות הוועידה של זום, אחרי המגפה טכנולוגיה יכולה להיות יותר מרכזית בחיינו מאי פעם. סטארט-אפים טכנולוגיים שישרדו את התקופה הנוכחית יוכלו לרכוב על הגל הבא הזה. בשביל רבים, לשרוד אומר לפטר עובדים, לצמצם את תקציב השיווק לאפס, לבטל הטבות, לבקש מספקים לדחות מועדי פירעון ולגייס הון נוסף.

חברת HopSkipDrive מסיעה ילדים לבתי ספר ולחוגים וצי של מעל 7,000 הנהגים של החברה מובטל ברובו. המייסדת ג'אנה מקפרלנד התמקדה בבקרת נזקים, כי כאנליסטית השקעות צעירה במתקפות הטרור של 11/9 היא ראתה איך חברות שביצעו קיצוצים מהירים הפכו לחזקות יותר. היא פיטרה כ-15% מעובדיה, ביטלה את כל הפרסום והקפיאה את תוכניות ההתרחבות. האמונה בקרב מייסדי הסטארט-אפים בשנים האחרונות הייתה ש"אם אתה זורק על זה מספיק כסף, הדברים יסתדרו", אמרה מקפרלנד. "כשיש לך שפע של הון, אתה לא צריך לתעדף דברים בצורה אכזרית. כעת יזמים חייבים לקחת החלטות קשות באמת".

משקיעים הזרימו בשנה שעברה 136 מיליארד דולר לסטארט-אפים בארה"ב, לפי Pitchbook, כמעט כמו השיא של 2018, שהיה 141 מיליארד דולר. מבחינת כמה יזמים, המשמעת העסקית נעלמה. משקיעים להוטים והון לא מוגבל הסירו את הלחצים לפעול באופן רווחי, וחברות גם היו יכולות להישאר פרטיות יותר זמן ולהימנע מהביקורת של השוק ציבורי.

בשנה שעברה החל מפנה, כאשר כמה חברות פרטיות גדולות כמו אובר, ליפט ו-WeWork גילו שהמשקיעים לא מוכנים לקבל הפסדים אינסופיים, אבל עדיין רוב הסטארט-אפים התמקדו בצמיחה. עם הופעת הקורונה חלק מהמייסדים גילו שהמכירות לא רק צנחו, אלא גם נעצרו לגמרי. המשקיעים משכו הצעות או שינו את תנאי ההשקעה. אלו מהם שעדיין מוכנים לממן סטארט-אפים השיגו בן לילה תנאים מפליגים. Airbnb לוותה בשבועות האחרונים 2 מיליארד דולר בריבית קרובה ל-10%. לכמה מהמלווים הללו יש זכות לקנות מניות שלה בהנחה של 40% ביחס למחירן לפני שלוש שנים.

הנתונים על המימון של סטארט-אפים נאספים באיטיות, ולכן מוקדם מדי לראות נתונים שמשקפים את המגפה. משקיעי הון סיכון אמנם מספרים בטוויטר שהם פתוחים לעסקים, אבל המייסדים אומרים שהם מציעים פחות מדי השקעות חדשות, ומתמקדים בעזרה לחברות שהם כבר השקיעו בהן.

כמה יזמים מתחרטים על עסקאות גדולות שהיו על השולחן ולא מומשו. קוקראוץ' לאבס, חברת מאגרי נתונים, קיבלה בתחילת השנה הצעת מימון לפי שווי של מיליארד דולר, כמעט פי שניים משוויה בסבב הגיוס הקודם, כך מסרו מקורות יודעי דבר. ספנסר קימבל, המנכ"ל ואחד המייסדים לא קפץ על ההצעה כי קיווה שתגיע עסקה טובה עוד יותר, לפי אותם מקורות. קימבל טען בראיון כי לא ניסה להשיג עסקה עדיפה, אלא רק רצה לגייס עוד משקיע חיצוני ולהספיק לגייס מהנדסים מהשורה הראשונה לפני הגיוס, כך שייהנו מהזינוק בשווי האופציות שלהם. כשהשוק צנח, הצעת המימון התנדפה. השווי החדש עליו הוסכם היה נמוך יותר ועמד על 800 מיליון דולר. קימבל הסכים לגייס כי הוא מעוניין בכסף שיסייע לו לצלוח את התקופה הנוכחית.

"האסטרטגיה שלנו היא לצלוח את זה"

כאשר אנדרו קיצ'ל התחיל בסוף 2018 לנסות לגייס הון לחברת ליריק הוספיטליטי, מתחרה של Sonder בהשכרה דירות לטווח קצר, הוא תיכנן לגייס 30 מיליון דולר. באותה עת, קרן ויז'ן של סופטבנק היפנית זרקה כספים על חברות והורתה להן לצמוח מהר עוד יותר אפילו מהתוכניות השאפתניות שלהן. "זו הייתה סביבה מדהימה לגיוס הון", אמר קיצ'ל. הקרן של סופטבנק לא השקיעה בחברה, אך ההשפעה שלה על שוק ההון סיכון אפשרה לליריק לגייס סכום גבוה פי שלושה מזה שתיכננה, ולקחת הלוואות של פי חמישה מהתכנון המקורי.

המטרה של ליריק הייתה לצבור חוזי שכירות קצרי טווח בקצב מהיר עד כמה שאפשר, אמר קיצ'ל, המנכ"ל ואחד המייסדים. "המסר שקיבלנו מהדירקטוריון הוא שלא לחשוש מכך שהחברה לא רווחית, הרווחים יבואו בסוף". ליריק וסטארט-אפים מתחרים אימצו אסטרטגיה דומה לזו של WeWork - לצבור כמה שיותר חוזי חכירה ארוכי טווח כדי להשיג כמה שיותר נכסים להשכרה ללקוחות. זו הייתה דרך מהירה לצמוח. קיצ'ל התחיל להטיל ספק באסטרטגיה הזו בקיץ שעבר, לדבריו, כאשר בכיר בוול סטריט הזהיר אותו מפני התחייבויות החכירה של החברה שלו. "אתה ועוד אנשים בעמק הסיליקון לא חושבים על זה כמו על חוב, אך אתם צריכים לחשוב כך כי המוזיקה הולכת להיפסק", אמר לו אותו בכיר.

ביטול ההנפקה של WeWork כמה שבועות אחר כך שכנע את ליריק לחתום על עסקאות חכירה פחות מסוכנות, אך רוב נכסיה היו עדיין בחכירה לטווח ארוך. רבים מהם ריקים כעת. "כעת צריך לקצץ, להניח לסערה לחלוף ולבנות הכול מחדש בצורה נכונה", אמר קיצ'ל, שהודיע לחלק גדול מהעובדים שלו כי יפוטרו בחודשים הקרובים.

דיווידזון מחברת Sonder ניצב בפני אותן החלטות קשות, ותחילה הוא ויתר במהירות על הפינוקים שאפיינו את החיים בעמק הסיליקון כמו סבסוד ארוחות צהריים, חטיפים ופירות טריים. אלו היו הקיצוצים הקלים, מפני שעובדים נשלחו ממילא לעבוד מהבית, אבל דיווידזון מקווה שהחיסכון הזה יימשך גם אחרי המגפה. לדבריו, הוא הפחית את שכרו לאפס. "אם להיות כנים, זה קצת מגוחך עד כמה העובדים בעמק הסיליקון מפונקים", הוא אמר.

בתחילת מארס, שבועיים לפני שהקורונה סגרה חלקים גדולים מהכלכלה האמריקאית, דיווידזון כינס ישיבה עם מנהלי Sonder שרצו לרכך את כללי ההחזר הכספי של החברה. הוא חרג מההרגל שלו לקבל החלטות בקונצנזוס והטיל וטו על ההצעה לפצות את הלקוחות שביטלו. להערכתו, ההחלטה שלו חסכה לחברה לפחות 8 מיליון דולר. הבעיה הגדולה היא חוזי החכירה. הוא השיג כבר ויתורים של מעל 20 מיליון דולר מבעלי הנכסים, ומקווה להשיג עוד יותר. החברה עומדת לגייס עוד כסף ממשקיעים, אך הוא לא חושף פרטים. "האסטרטגיה שלנו היא לצלוח את זה", הוא אומר, ומוסיף: "אני חושב שהפרנויה תעשה לי שירות טוב".