איך ישרוד ארגון הבריאות העולמי את הפסקת המימון והמתקפה של נשיא ארה"ב

"בשבועיים האחרונים מספר מקרי הקורונה מחוץ לסין גדל פי 13, ומספר המדינות המושפעות שולש. אנחנו מודאגים מאוד מרמת ההתפשטות וחומרת המקרים, והן מרמות חוסר המעש. ולכן, להערכתנו, ניתן להגדיר כעת את הקורונה כמגפה עולמית", כך הצהיר טדרוס אדהנום גברייזוס, יו"ר הארגון הבריאות העולמי ב־11 במרץ, חודשיים תמימים לאחר שאזרחי העולם צפו בגרפים המצביעים על עלייה תלולה במספר חולי הקורונה בעולם.

ההתנהלות של ארגון הבריאות העולמי עומדת במוקד סערה עולמי, לאחר שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הטיח בשבוע האחרון האשמות קשות נגדו והכריז כי יקפיא את הסיוע לארגון העומד על כ־500 מיליון דולרים בשנה. בסך הכול מדובר במכה קשה מאד לארגון הגלובלי שארה"ב היא המממנת הנדיבה ביותר שלו.

לטענת טראמפ, הארגון "כשל במילוי תפקידו", לא בחן את דיווחי סין לגבי הנגיף, ומכיוון שזו לא דיווחה באופן אמין, הארגון קידם את המידע הכוזב שמסרה סין על נגיף הקורונה, דבר שהוביל בהמשך להתפרצות משמעותית בכל העולם. האירוניה במקרה הזה היא שטראמפ עצמו מותקף במדינתו על כך שהוא עצמו לא פעל בזמן כדי לסגור גבולות ולבלום את התפשטות הנגיף, כאשר כעת בתי חולים במדינה קורסים מעומס, ומספר מקרי הקורונה מגיע כמעט ל-800 אלף.

בניגוד, אולי, לאיך שהדברים הצטיירו, לא רק טראמפ מעביר ביקורת על ארגון הבריאות העולמי. שורה ארוכה של אישים וגופים עשו כך לפניו אחריו וגם בעקבותיו. בין היתר, שרת החוץ של אוסטרליה קראה לחקירה בלתי תלויה של התגובה העולמית למגפה, לרבות ההתנהלות של סין מול ארגון הבריאות העולמי וטענה כי הארגון אינו יכול להשתתף בחקירה שכזו; הממשלה הטאיוואנית אף היא טוענת שהארגון, שבו היא איננה חברה בשל ההתנגדות הסינית, התעלם מאזהרותיה בנוגע להתפשטות הקורונה; וביפן, סגן ראש הממשלה ושר האוצר, טארו אסו, ציין שכמה התחילו לקרוא לארגון הבריאות העולמי "ארגון הבריאות הסיני".

ספקות בקשר לאמיתות המידע

איך התנהל המעקב אחר המגפה בשטח? ככל הנראה, השלטונות הסיניים ידעו על התפשטות הווירוס לפני שהדבר נודע לעולם. רק ב־31 בדצמבר הודיעה המדינה לארגון הבריאות העולמי על הדבקה בשטחה, אך דו"ח שפורסם ב- South China Morning Post טען כי מקרה קורונה אותר בסין עוד בנובמבר. לפי המידע שנחשף עד כה, למרות שעוד לפני ה־31 בדצמבר מדענים סיניים ידעו שמדובר בווירוס ממשפחת הקורונה, רק ב־7 בינואר אישרה הממשלה את המידע, ורק ב־12 לינואר שיתפה את המידע הגנטי של הווירוס עם ארגון הבריאות העולמי. כל זאת, בזמן שהווירוס דוהר בשטחי המדינה וגובה חיי אזרחים. בנוסף, המידע הרשמי הסיני טען שבשבוע של ה־5 בינואר, היו בסין רק 59 חולים. הדיווחים וקצב התקדמות המגפה בעולם נכון לשעה זו, מעלה ספק רב באשר לאמיתות המידע.

הדיון על השפעת סין על ארגון הבריאות העולמי החל כבר בראשית המשבר כשממשלת טאיוואן טענה שהארגון התעלם מהטענה שלה לגבי הדבקה בין בני אדם, ואמר שאין כל עדות לכך שהנגיף עובר מאדם לאדם. סין מצידה הודתה בכך רק ב-20 בינואר. זאת למרות שטאיוואן שיגרה מכתב בעניין ב-31 בדצמבר ובו טענה כי במחוז חובאי בסין, מתפשט וירוס אלים במהירות.

ב־14 בינואר ארגון הבריאות העולמי עדיין טען שאין הוכחה להדבקה בין בני אדם וצייץ בחשבון הטוויטר שלו שממשלת סין "לא מצאה עדות ברורה להדבקה מאדם לאדם של נגיף הקורונה החדש". רק ב־22 בינואר הכריז שאכן מתקיימת הדבקה. האבסורד הזה הגיע לשיאו בסוף ינואר, אז הארגון הילל את "מחויבותה של סין לשקיפות".

באמצע ינואר, סין סירבה לקבל צוות מדענים־משקיפים של ארגון הבריאות העולמי למחוז חובאי - מוקד המגפה. רק ב־28 בינואר נערכה פגישה סגורה של שי ג'ינפינג וטדרוס, כאשר יומיים לאחר מכן, טדרוס הילל את מאמצי סין בהתמודדות עם התפשטות המגפה, ואמר כי המדינה "יוצרת סטנדרטים חדשים להשתלטות על התפרצות מגפה". רק ב־8 בפברואר אישרה סין למשקיפי הארגון להגיע לחובאי. יש שיגידו 'מאוחר מדי', אך חשוב להבהיר, שלארגון אין סמכות שיטור. הוא היה זקוק להסכמת סין כדי להיכנס לשטחה, לאסוף מידע אפידמיולוגי, ולהשתמש בנעשה בשטח ללמידת המגפה המתפשטת בעולם.

הוקם אחרי מלחמת העולם ה־2

ארגון הבריאות העולמי יוסד בדיוק עבור זמנים כאלו. הוא הוקם לאחר מלחמת העולם השנייה, כדרך מלאת תקווה לאחד תחת מטרה נעלה - מלחמה גלובלית במחלות - את מדינות העולם, נאלץ כיום להתמודד עם אחת המגפות הגדולות בהיסטוריה מחד, בזמן שהוא מנסה להגן על עצמו מפני מדינות בהן הוא תלוי תקציבית. שעה שבה שיתוף פעולה בינלאומי נדרש, אולי, יותר מכל, עולה תחושה שאין ביכולתו של אותו גוף היסטורי להוביל את העולם במהלך המשבר. בזמן שהוא עצמו מבוסס על סולידריות עולמית, העולם דווקא נע בשנים האחרונות במגמת פרימה, כאשר המדינות נוטות יותר להתכנס בעצמן. וכשהנטייה הזו פוגשת קורונה, המדינות מסתכלות על הקורה בשטחן, והארגון הגלובלי נתקל בחשיבה לוקלית.

כשהמגפה התפשטה, העולם לא מיהר להקשיב לארגון, שהפציר במדינות לגלות סולידריות, לבצע בדיקות מרובות ולעקוב בדקדקנות אחר המקרים המאומתים. הבריטים המשיכו בשלהם, האמריקאים לא שעו לאזהרות, ומדינות המערב התנהלו באיטיות, וההחלטה ב-13 במרץ להכריז על מגפה התקבלה באדישות מסוימת גם היא. וכאשר ביקש הארגון מהמדינות לסייע לו בהתמודדות הכספית הקשה, אף אחת לא מיהרה להכניס את היד לכיס. ב־5 בפברואר ביקש הארגון 675 מיליון דולר, כדי לממן את צוות התגובה לקורונה עד אפריל, אך עד ה־4 במרץ הוא קיבל רק 1.2 מיליון דולר. רק בתחילת אפריל, הכריז שקיבל את הכסף שביקש. זאת כאשר תקציבו השנתי עמד ב־2019 על 2 מיליארד דולר - תקציב קטן מתקציבו של בית חולים משמעותי בעוד שהארגון מבוזר בין פרויקטים רבים ברחבי העולם.

כך או כך, מי שמואשם בגישה הרכה מול סין הוא יו"ר הארגון, טדרוס אדהנום גברייזוס. ב־2017 טדרוס, שר הבריאות והחוץ של אתיופיה ואדם ללא רקע רפואי, נבחר ליו"ר הארגון בזכות תמיכת בלוק של מדינות אפריקאיות ואסייתיות. עם או בלי קשר לביקורת כיום, לסין הייתה השפעה כבירה על אותו בלוק. ארה"ב, אנגליה וקנדה תמכו במתמודד אחר - רופא בריטי בשם דיוויד נברו. בזמן הקמפיין, מבקריו של גברייזוס טענו שהוא היה חלק מממשלה בעלת מוניטין של פגיעה בזכויות אדם, ושהוא עצמו טייח התפרצות של כולרה כשר הבריאות באתיופיה. הוא, מצידו, דחה את ההאשמות מכל וכל, וטען שהן שקריות.

 הפגנה נגד מינוי גברייזוס ליו"ר הארגון, 2017. נטען כי היה חלק מממשלה שטייחה פגיעות בזכויות אדם באתיופיה / צילום: PIERRE ALBOUY, רויטרס

טראמפ חתך רבע מתקציב הארגון

ההודעה של טראמפ שהוא מבטל את התמיכה של ארה"ב בארגון בגובה 500 מיליון דולר - רבע מתקציב של המוסד - עוררה ביקורת רבה. הזמן לביקורת, אומרים רבים, יגיע בשש־אחרי־המלחמה ולא בזמן שרועמים התותחים, וארגון הבריאות העולמית ניצב בחזית עכשיו.

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, מסביר כי ללא תמיכה, יימצא הארגון בסכנה, וכך, גם הציבור. "לארגון אין כסף משל עצמו, אם מדינות לא יממנו אותו הוא יתפרק. הוא אמור להיות זה שמתווה את ההתמודדות עם פנדמיות. להתמודד עם מגפות, שינויי אקלים, או עם העלייה המאמירה של מחירי התרופות - זה משהו שלא כל מדינה יכולה לעשות לבד. צריך שיתוף פעולה גלובלי וארגון שמתמחה בתחום יכול לעזור לעשות את הדברים האלו. למשל לרכז מאמצים כדי למצוא חיסון חדש ותרופות מועילות, או לפתח בדיקות נוגדנים. אם כל מדינה תעשה זאת רק עבור עצמה, גורלנו יהיה רע ומר".

השבוע, איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל שלחו עם עמיתיהם ל-global health council מכתב גלוי לבית הלבן, בו ביקשו מהנשיא לחזור בו מהצהרתו ולא למשוך את התמיכה בארגון בשעה קשה זו. "מעורבת כאן גם המון פוליטיקה מאחורי הקלעים", אומר דוידוביץ'. "אבל אנחנו חייבים לטובת האנושות והעולם ארגון בריאות עולמי חזק".

דוידוביץ' מסביר: "לטובת העולם בוודאי שלא כדאי שכל מדינה תפתח חיסון ותשמור אותו לעצמה. הארגון מאוד עוזר בהפצת מידע על נגיפים - גנטי, קליני, אפידימיולוגי, ופועל בתחומים רבים. הצרה היא שאנחנו חיים בעולם של בידול לאומי וטראמפ הוא הגרסה הקיצונית של זה".

הפוליטיזציה של הבריאות העולמית

האם הארגון באמת נתון להשפעה פוליטית עודפת? "תמיד הייתה מעורבת בו פוליטיקה, עוד מימי המלחמה הקרה. בארגון הבריאות העולמי מקבלים החלטות מתוך יצירת קונצנזוס. זה היתרון אך גם לוקח זמן כשמדובר בהרבה מדינות", מסביר פרופ' נדב דוידוביץ'.

לדבריו, לארגון קשה לעמוד מול מדינות כמו סין או ארה"ב ולומר להן מה לעשות. "מול מדינות דיקטטוריות כמו סין יש לארגון דילמות. מצד אחד הם רוצים לשתף פעולה ולקבל מידע, אבל הם יודעים שאם הם יעבירו ביקורת - המדינות הללו לא ישתפו פעולה. איפה עובר הקו? זה לא פשוט".

ואמנם, מדובר בגוף לא פוליטי, שהאינטרס היחיד שלו צריך להיות בריאות הציבור. "בכל מדע יש גם היבטים פוליטיים" ,אומר פרופ' דוידוביץ', "אם מכוונים את זה בצורה הנכונה, זה מחזק את העשייה. יש פוליטיקה קטנה של מפלגות ושל יחסי תן וקח, ויש התנהלות פוליטית אחרת שאומרת: אנחנו חייבים להבין את האינטרסים של המדינות השונות ולפעול יחד איתן כדי להגיע להיענות יותר טובה".

"צריך לקחת בחשבון את יחסי הכוחות והאינטרסים כדי לקדם את בריאות הציבור. בוודאי שלארגון הבריאות העולמי יש הרבה דילמות: עד כמה לבקר את סין שהיא לא שומרת על זכויות אדם או האם לשתף פעולה כדי לבלום את הפנדמיה. באיזון בין התעלמות מבעיות ובין שיתוף פעולה, יכול להיות שהלכו יותר מדי לצד של העלמת עין, אך זה לא שחור ולבן", הוא אומר.