גם חברות התעופה כבר מתחילות לתכנן את לוח הזמנים לחזרה

שאלת השאלות בתעופה היא מתי. אחריה תבוא שאלת האיך (ייראה ענף התעופה ביום שאחרי). עד אז, קברניטי חברות התעופה מנסים לתמרן בין ספקולציות ותחזיות ובתוך כך הם מנסים לראות מה יסייע להם להקל כלכלית על הגירעון העצום שאליו נקלעו - מחיר הדלק שצלל לשפל של כל הזמנים יבוא לעזרם, אבל זה לא מספיק. חברות התעופה רוצות שגם נמלי התעופה יסייעו להן דרך הפחתה של אגרות - בחלק מהם זה קורה ובאחרים - דוגמת נתב"ג, זה לא יקרה.

משבר הקורונה שסחרר את ענף התעופה לא נעצר בחברות התעופה. מדובר בתעשייה מעגלית שכל החוליות שבה מושפעות - מלונות, תחבורה ציבורית, מסעדות, מדריכי דרך וגם נמלי התעופה. כל חוליה בשרשרת הזו נקלעה למלחמת הישרדות. בנמלי התעופה ההכנסות צנחו; אין טיסות - אין אגרות ואין נוסעים שמוציאים כסף בשדה. מצד אחד החברות מצפות שנמלי התעופה יבואו לקראתן עם הקלה באגרות שתאפשר להן להתאושש מהמשבר - וגם גם נמלי התעופה ירוויחו מזה, מצד שני נמלי התעופה טוענים כי אין להם פריבילגיה כזו. עיני הנהלות נמלי התעופה כמו גם עיני מנכ"לי החברות נשואות למדינות בבקשה לסיוע ולתמיכה - בחלק מהמדינות היא כבר התקבלה (ארה"ב למשל) ובחלקן לא (ישראל).

נמלי תעופה בעולם נמצאים בחלקם בבעלות המדינות, דוגמת נתב"ג, ואחרים נמצאים בבעלות פרטית, דוגמת שדה התעופה הגדול בפרנקפורט. הכנסות נמלי התעופה תלויות בתנועת הנוסעים, בכסף שהם משאירים בחנויות בשטחי השדה ובאגרות המשולמות על-ידי חברות התעופה, חברות השכרת רכב ועוד. בדומה לחברות התעופה, גם נמלי תעופה ברחבי העולם מתריעים כי ללא סיוע הם לא יוכלו לשרוד את המשבר וכי מיליוני משרות נמצאות בסכנה - בנמל התעופה הית'רו לבדו מועסקים 70 אלף איש. נמלי התעופה מנסים למזער הוצאות דרך סגירת טרמינלים, או סגירה מוחלטת כשרבים מהם משמשים כיום כמגרשי חניה לאלפי המטוסים המקורקעים וגם למכוניות של חברות השכרה וליסינג. דיון נוסף בהקשר הזה נוגע למגזר הציבורי מול הפרטי - האם הגיוני להפחית אגרות מחברות תעופה (מגזר פרטי) ולגרוע מהכנסות המיועדות לציבור (מנמלי התעופה שבבעלות המדינה).

החזרה לשגרה תתחיל ברמת מחירים נמוכה

בשעה שתחזיות ארגוני התעופה דוחות את מועד החזרה לימים שטרום המגפה כבר לשנת 2022 ואפילו 2023, מציג מנכ"ל חברת הלואו קוסט הגדולה בעולם, ריאנאייר, תחזית מעודדת יותר. מייקל או'לרי סבור שצי המטוסים של רינאייר יתחיל להתעורר בצורה הדרגתית בחודש יוני. לאחר מכן, הוא מעריך, המחירים הנמוכים לחופשות של הרגע האחרון ביולי-אוגוסט בתוך אירופה, יעודדו את הנוסעים. "המספרים יחזרו לאט להיות לרמה הרגילה אבל לפחות בהתחלה, רמת המחירים תהיה נמוכה יותר", אומר או'לרי לרויטרס. "בשנייה שבה נתחיל לטוס נצא במבצעים בכדי למלא את המטוסים - מה שכל החברות יעשו. אם נמכור מושב ב-10, ב-5 או באירו אחד זה לא אכפת לנו, המטרה בשלב הראשון היא לא להרוויח כסף אלא להחזיר את המטוסים ואת הצוותים שלנו לאוויר". את שנת 2021 מגדיר אולרי כ"מקפצה" במובן של רווחיות שלא תגיע השנה. עוד אמר או'לרי כי "המחירים יהיו נמוכים, באמצעות מחיר הדלק שבשפל ואל זה אנחנו מצרפים את הקיצוץ בעלויות מצד נמלי תעופה, כולם ישלבו ידיים במטרה להחזיר את תנועת הנוסעים".

האם האגרות הללו אכן יופחתו? תלוי היכן. בכיר בחברת תעופה בינלאומית גדולה אמר ל"גלובס": "אנחנו מתחילים לתכנן את לו"ז החזרה, צעד צעד, ומגלים שנמלי תעופה שונים בעולם, בארה"ב ובאסיה למשל, כבר הודיעו על הפחתה באגרות שלהם תוך התחשבות במצבן של חברות התעופה". בנתב"ג, אמר אותו בכיר, "אין כוונה כזו וזה יכול להשפיע על השיקול שלנו".

ואכן, האגרות שגובה נמל התעופה הישראלי יישארו כפי שהן. במשרד האוצר נימקו כי "הפסקת הפעילות האווירית בעולם פגעה בענף התעופה ובכלל זאת בכל נותני השירותים בתחום, כולל רשות שדות התעופה. הכנסות רש"ת נועדו לממן את השירותים הניתנים על-ידה לחברות התעופה ולנוסעים, אין טעם להפחית את תשלומי החברות בתקופת המשבר, על חשבון ספק השירותים השותף לאותו המשבר בדיוק".

מיליארדי השקלים שנאגרים בקופת רשות שדות התעופה - מאגרות, משכירויות ומתמלוגים של מכירת מוצרים בשטחי הדיוטי פרי, אמורים לשמש אותה גם לטובת פיתוח נמל התעופה עם הרחבת טרמינלים למשל - וגם לכיסוי עלויות מעברי הגבול בישראל שעליהם היא אמונה. נתב"ג הוא גוף רווחי מאוד, וגם במשרד האוצר מודעים לכך: לפני שנתיים המשרד משך מקופת נתב"ג 3.6 מיליארד שקל לקופת האוצר. כעת טוענים ברש"ת כי הקופה הריקה שהשאיר האוצר לא מאפשרת לתמרן ולהוזיל את האגרות. עוצר הטיסות משליך על נמל התעופה שיספוג צניחה דרמטית בתנועת הנוסעים, מספר שצפוי לרדת בשליש לפחות מכ-24 מיליון נוסעים ב-2019 לכיוון של 10 מיליון נוסעים השנה. כבר כעת מאות עובדים מתוך כ-2,000 עובדי רש"ת (הקבועים) הוצאו לחל"ת.

"איום קיומי על שדות תעופה"

ברש"ת נשענים על דוח שהוציאה המועצה הבינלאומית של שדות תעופה, ACI שמתריע בפני "איום קיומי על שדות תעופה" ולפיכך ממליץ הארגון להגן על היציבות הפיננסית של שדות התעופה התלויים בהכנסות מאגרות. הארגון גם ממליץ למדינות לסייע דרך הקפאת תשלומים שמעבירים שדות התעופה למדינה - גם זה לא קורה אצלנו, כאשר גם עם אפס תנועת מטוסים כמעט, שדה התעופה צריך להיות פתוח (טרמינל 1 נסגר והפעילות הועברה לטרמינל 3) ולפי רש"ת הוא ממשיך לצבור גירעונות.

ברשות התעופה מסבירים כי "אפס תנועה מייצרת אפס אגרות, בעוד שדות התעופה של מדינת ישראל פועלים ופתוחים. העובדה כי האוצר משך מקופת רשות שדות התעופה, רק לפני פרוץ המשבר את כל יתרות ההון להשקעה בתשתיות בסך מיליארדי שקלים, השאירה את קופת רש"ת ריקה. כל אותן אגרות שממנו את ביטחון לנוסעים במיליוני שקלים בשנה, את פיקוח הטיסה במיליוני שקלים בשנה ואת התנועה הפנים ארצית בחצי מיליארד שקל בשנה - אינן". זאת ועוד מציינים, יחד עם דוח תנועת הנוסעים שמצביע על ירידה של 72% בתנועת הנוסעים בחודש מרץ כי לפי המלצת מועצת נמלי התעופה, "אחד מהצעדים הראשונים של הממשלה צריך להיות לשקם את התעופה ואת מצב שדות התעופה במדינה. עזרה במענקים וסיוע ישיר לסבסוד העובדים. סיוע בערבויות לקבלת הלוואות מהבנקים. ושמירה על כ"א מקצועי ומיומן מינימלי לצורך תפעול התשתיות החיוניות".

האם יש הצדקה בדרישת חברות התעופה להפחית מהיקף האגרות שהן משלמות לנוכח המצב? על שולחנו של שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' הונח מכתב מארגון התעופה העולמי, יאט"א בנושא הזה. במכתב מזכירים לשר את החשיבות של התעופה כאמצעי קריטי ליציאה מהמשבר בזווית הכלכלה והמסחר, התרומה לתל"ג ומאות אלפי העובדים הנשענים בעקיפין ובמישרין על התעשייה. ביאט"א מעדכנים כל העת את שורת ההפסד הצפויה לחברות, וזו לפי הארגון כבר עומדת על 314 מיליארד שקל.

ביאט"א סבורים כי פוטנציאל תנועת הנוסעים ב-20 השנים הבאות בישראל הוא לגדול ב-65%, ומבקשים מהשר לא רק לעודד את התמיכה הכספית בחברות דרך מתן סיוע, אלא גם דרך הקלות רגולטוריות, דרך הפחתה, ואף ביטול זמני של המיסים ואגרות דוגמת אגרות חניה, מס נוסע, אגרות סבלים וכדומה עד שהשוק ייכנס למצב של התאוששות. הציפיה, כך לפי יאט"א, היא לשילוב ידיים מערכתי שתאפשר להחזיר את תנועת המטוסים לשמים.

מנכ"ל יאט"א ישראל, קובי זוסמן, אף מציין כי האגרות בישראל הן יקרות ביחס לעולם ואם לא די בכך "אין שום מנגנון של הידברות עם רשות שדות התעופה על גובה קביעת האגרות בניגוד לעולם שיש שקיפות מול חברות התעופה שיודעות בדין מה הן משלמות אגרות, פה זה לא קיים. בלי קשר למשבר הקורונה. בנמלי תעופה אחרים בעולם משקפים מידע שמסביר את גובה האגרות שייגבו לאורך השנה. פה לא יודעים בגין מה משלמים, האם המחיר לא סביר או סביר ביחס להוצאות של הרשות".

ברש"ת מציינים בתגובה כי "מסי הנמל בטיסות בינלאומיות בנתב"ג זולים בהשוואה למדינות העולם והם עומדים על 11 דולר בטרמינל 1 ועל 26 דולר בטרמינל 3 (אגרות נחיתה). בטיסות הפנים ארציות הנוסעים אינם משלמים אגרות כלל כאשר רש"ת מסבסדת את הפעילות ביותר מחצי מיליון שקל בשנה". עוד מציינים כי 140 חברות תעופה פעלו בישראל, שוק שהוגדר כבעל פוטנציאל מסחרי עבורן.

לסיכום, אגרות בנתב"ג לא יופחתו והסיוע לחברות (הלוואות בערבות מדינה), בינתיים מתעכב. והנה רעיון: ממשלת הונג קונג מצאה דרך מקורית לסייע לחברות התעופה: רשות התעופה המנהלת את נמל התעופה הבינלאומי HKIA רכשה 500 אלף כרטיסי טיסה בשווי של מיליוני דולרים כדי להזרים מזומנים לקופת החברות בהן גם קתאי פסיפיק. בהונג קונג מועסקים כ-75 אלף עובדים בתחום התעופה שספג מכה קשה בעקבות מגפת הקורונה. מעבר לכך החברות קיבלו סיוע ממשלתי, כך הונג קונג איירליינס שעמדה על סף קריסה.