תו סגול? במשרדי עורכי הדין, רואי החשבון וגם בענפי הפיננסים והבנייה רחוקים מחזרה לשגרה

מגזר הפיננסים: הימים החריגים עוד לא הגיעו לתומם

המערכת הפיננסית נמנית על הגופים החיוניים במשק וככזו גם בעיצומו של משבר הקורונה היא ממשיכה לפעול ולספק שירותים וכשרוב עובדיה עדיין פעילים. עם זאת, ימים אלה רחוקים מלהיות שגרתיים, עם עובדים שהוצאו לחופשות בתשלום, עובדים שהוצאו לחופשות שלא בתשלום, עם ועם ריבוי עובדים מהבית ועם סגירת חלק משמעותי מפעילות השירות הפרונטלי.

הימים החריגים האלה עדיין לא נראים ככאלה שהגיעו לתומם עם הודעת הממשלה על הקלת חלק ממגבלות התנועה והעבודה. למעשה, גופים אלה, בהכללה, כנראה לא יחוו בקרוב שינוי משמעותי באופי עבודתם מאז אמצע מרץ. לצד זאת, הגופים הללו לא צפויים להקטין במידה רבה את היקפי פעילותם וכוח-האדם בהם לאחר תום משבר הקורונה. זאת במידה רבה גם מכיוון שמדובר בגופים שבימים כסדרם כפופים לרגולציה מחמירה ונרחבת על כל היטב, בדגש על סטנדרטים של שירות ללקוחות ושל ניהול סיכונים ותהליכים, אשר מצריכים קיומם של שורה ארוכה של בעלי תפקידים, וגם משום שמדובר בגופים איתנים ויציבים שלא איבדו את הביקוש למוצריהם.

כך, למשל, באחד הבנקים בחרו שלא לשנות את מדיניותם לגבי העובדים וסוגי השירות הניתנים כעת, להוציא חריגים, וזאת לפחות עד תחילת חודש מאי. למול זאת, בקבוצת ביטוח מסבירים כי "יהיה שילוב של עבודה מהבית אל מול חזרה למשרדים וזאת בהתאם להנחיות ולהתפתחויות", תוך שהם מבהירים כי "עדיין יהיה חשש לגילוי חולים מה שיכול להביא למצב שהרבה עובדים ייאלצו להיות בבידוד גם לאחר החזרה ולכן החזרה תהיה הדרגתית ובצורה מבוקרת. זה נכון גם לגבי חזרת העובדים שיצאו לחל"ת ולחופשה כשהמטרה הנה להחזיר כמה שיותר עובדים וכמה שיותר מהר". על כך נוסיף כי בבית השקעות גדול מספרים כי מרבית היוצאים לחל"ת הם מתפקידים של מתן שירות פרונטלי לציבור, דבר שאין בו שימוש כיום, תחת המגבלות. אבל, ביום שאחרי, כשהציבור יוכל לנוע, השירות האמור יחזור להידרש ולכן העובדים יושבו לתפקידם.

משורת שיחות שקיימנו עם גופים פיננסיים גדולים עולה כי לפי שעה לא נראה שתהיה חזרה לשגרה כשהגופים מחכים לראות מה אומרים להם הרגולטורים האחראיים, שבין היתר הנחו למשל לסגור לקבלת קהל פרונטלית את מרבית סניפי הבנקים. אם כן, כיצד נראה המהלך לחזרה לעסקים כרגיל לכשיתאפשר?

בענף הבנקאות הוצאו לחל"ת מספר קטן של עובדים, אם בכלל, כשלצדם הוצאו עובדים רבים בהרבה לחופשה בתשלום - רגילה וללא אובדן זכויות. מנגד, "כדי לצמצם סיכונים ולהבטיח המשכיות עסקית" ישנם עובדים רבים שעובדים מהבית וישנם עובדים שעובדים ברוטציות או מאתרים שונים תוך שימת דגש על מתן שירותים ללקוחות מרחוק, בעיקר באמצעות הדיגיטל והטלפון. כך, המערכת הבנקאית עובדת גם היום במתכונת חירום, "ולגבי זה לא נמסר עד כה על שינוי", כדברי גורם במערכת. על כן, נראה כי בבנקים לא יהיה שינוי דרמטי עם החזרה מהמשבר, כשהעבודה אצלם אף גברה בתקופה האחרונה וזאת בעוד שהח"לתים בשוליים.

מנגד, בענף הביטוח יש הרבה יותר עובדים שהוצאו לחל"ת, כשנראה שמדובר על חזרה לעבודה הדרגתית, שעדיין לא ברור מתי ואיך היא תתבצע. לצד זאת בענף הביטוח, כמו גם בבתי ההשקעות שרוב עובדיהם נשארו בעבודה כשמיעוט הוצא לחל"ת, מורגשת מגמה שכנראה תישאר גם ב"יום שאחרי", של עבודה מרחוק. דבר זה מבשר על ממשק דיגיטלי חזק בהרבה אחרי ימי הקורונה מכפי שהיה לפני ימי הקורונה - הן בין הלקוחות לגופים עצמם והן בין הגופים עצמם לעובדיהם. לדבר זה תהיה השפעה ניכרת על כוח-האדם בענף הפיננסים בהסתכלות ארוכה יותר.

בכל אופן, משיחות עם שלל גופים פיננסים עולה כי לפי שעה עדיין מוקדם לדבר החזרת עובדים שהוצאו לחל"ת ולחופשה בתשלום. לא רק זאת, ביחס לעובדים שהוצאו לחל"ת מדובר על כך שהחזרה מיידית של עובדים שהוצאו לחל"ת עלולה לפגוע בזכויות שמגיעות להם מהמדינה, כשברבים מהגופים הפיננסים האמורים העובדים מאוגדים וזוכים לתנאים מיטיבים.

עוד נציין כי גם בחברות כרטיסי האשראי יש חל"תים, כשמרבית העובדים ממשיכים בתפקידיהם, גם דרך "מודל עבודה מרחוק", במיוחד במוקדים. לגבי חברות כרטיסי האשראי נציין כי הן מסתמכות במידה רבה על הפעילות העסקית במשק - גיהוצי כרטיסי האשראי, וכשזה נפגע גם הכנסותיהן נפגעות מאוד.

רון שטיין

משרדי רואי החשבון: תלויים בהתאוששות הכללית במשק

בקרב משרדי רואי החשבון מתחילים להרגיש את שינוי המגמה והשאיפה להחיות את פעימות הלב הכלכליות של המשק, אם כי ברור בקרב רוב משרדי רואי החשבון שהחזרה לשגרה תתרחש באיטיות, ובמקביל להתאוששות הכללית במשק. החזרה לשגרה של רואה החשבון תהיה צמודה לחזרה לשגרה של העסקים והפעילות הכלכלית הכללית במשק. משרדי רואי החשבון מהווים תמונת מראה של המצב הכלכלי של המשק כולו, היות והם מלווים את העולם העסקי והיצרני ביום-יום. משברים כלכליים, עליות וירידות בבורסה, ריבוי עסקאות, מלחמות או מבצעים צבאיים ומן הסתם גם מגפות חסרות תקדים - משפיעים על עבודתם והיקפה.

כך, עם התעצמות משבר הקורונה, נאלצו רבים מהמשרדים להוציא את העובדים שלהם לחופשות או לחל"ת, וגם פירמות ראיית החשבון הגדולות במשק, הביג-5, הודיעו לעובדיהן על יציאה מרוכזת לחופשת פסח או על יציאה לחל"ת. פירמת הייעוץ וראיית החשבון הגדולה בישראל, EY ישראל, שלחה את מרבית עובדיה הביתה - חלק קטן מהם לחל"ת ויתר העובדים הוצאו לחופשת פסח עד על חשבון ימי החופשה שלהם, וגם על חשבון "מינוס" ימי חופשה, ככל שהמצב יחייב זאת, בפירמותPwC , BDO ו-KPMG הוצאו חלק משמעותי מהעובדים לחל"ת ובפירמת רואי החשבון Deloitteנמנעו מלהוציא עובדים לחל"ת, אך ביקשו מעובדים לנצל את כל ימי החופשה שצברו.

כעת, עומדים כל משרדי רואי החשבון מול שינוי המגמה, והצהרות הממשלה על השאיפה להחזיר את המשק לשגרת עבודה כלשהי, בהדרגתיות - והם נערכים לה.

לדברי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, השינוי מתחיל אך ייקח זמן עד שנראה את רוב עובדי משרדי רואי החשבון חוזרים לעבודה. "החזרה לעבודה כעת היא חזרה מאוד הדרגתית ומאוד איטית. רוב העובדים שהוצאו לחל"ת לא הוחזרו לעבודה. עם פרוץ המשבר, בערך רבע או אפילו שליש מעובדי המשרדים הוצאו לחל"ת, ומתוכם בשלב זה - יום אחרי החג - הרוב לא חזרו. המצב כרגע הוא בעיקר סטטי, כאשר הצפי הוא שחלק קטן מהעובדים יוחזרו לעבודה בטווח הקרוב, אבל ככל שנתקרב לדוחות הרבעוניים של חודש מאי יוחזרו יותר ויותר עובדים, בעיקר במשרדים הגדולים. גם עובדים שכבר הוחזרו לעבודה ממשיכים לעבוד מהבית ולא מגיעים למשרדים".

עוד מסבירה שטרק, כי לאור הקפאת עבודות הביקורת הממשלתיות יהיו משרדים שייקח להם יותר זמן לחזור לעבודה. "משרדים שבנויים בחלקם או ברובם על עבודות ממשלתיות תהיה לכך השלכה על מצבת העובדים. אלה לא יוחזרו בשלב הזה לעבודה, עד שהנתח הזה של העבודה יחזור".

ואולם, גם בתקופת המשבר הנוכחי, ובעקבותיו, ישנה דרישה לשירותי רואי החשבון. שטרק: "רואי החשבון מסייעים כעת בהגשת בקשות למענקים מהמדינה במסגרת תכנית הסיוע לעצמאים, וכן בהגשת בקשות להלוואות בערבות המדינה ולדיווח על חל"ת והחזרת עובדים מחל"ת, והפעילות הזאת מצריכה החזרת חלק מהעובדים לפעילות. אנחנו נחשבים חיוניים, כי אנחנו נותנים שירות לעסקים במשק בשגרה ובמשבר. גם בתקופות הקשות עמדנו בחזית".

ומה קורה במשרדי הביג5 כעת? בעוד חלק מהמשרדים כבר החזירו את מרבית עובדיהם לעבודה, כשבו מבוצעת מהבית, אחרים עדיין "שוקלים את צעדיהם".

בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte, שכאמור החליטה כמדיניות שלא לפטר או להוציא עובדים לחל"ת בעקבות המשבר טרום חופשת הפסח, החזרה לשגרה כמעט מלאה. מהפירמה נמסר, כי "כל אנשינו חזרו לפעילות לאחר החג. בשלב זה, ביקשנו באופן וולונטרי מאנשינו להמשיך לעבוד מרחוק, תוך שמירה על הנחיות משרד הבריאות ובמקביל אנו נערכים לחזרה הדרגתית לעבודה מהמשרד בכפוף להנחיות אלה. אנו מנתחים באופן שוטף תרחישים שונים וככל שהם ישתנו אנו נפעל ברוח הקווים המנחים שלנו למשבר: הפגנת סולידריות ושמירה על אנשינו, תוך נקיטת צעדים פרוגרסיביים, ומבלי לפגוע בעובדים בדרגות שכר נמוכות, ככל שניתן".

בפירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO החלו בצעדים של חזרה הדרגתית לשגרה, בהתאם לביקוש של השירות. מהמשרד נמסר, כי "מטבע הדברים משרד גדול ורחב כמו שלנו מושפע באותו כיוון ממנו מושפעת כלכלת המשק כולו. יחד עם זאת, קיימת שונות גבוהה בין תחומי השירות השונים - ישנם תחומים בהם השירות קשור לדרישות חוק ורגולציה, בו השונות קטנה יותר, ישנם תחומים בהם קיימת עליה כגון מימון, מעבר לדיגיטל, התייעלות וטיפול במשברים וישנם תחומים בהם ההשפעה גבוהה יותר, ומטבע הדברים העסקים נוטים להידחות בעת משבר. לאור האמור פעלנו בכל תחום ויחידה בנפרד, ובתחומים בעלי השפעה גבוהה של המצב, הוצאנו עובדים לחל"ת או פעלנו לצמצום היקפי משרה וחופשות מרוכזות. עם חזרתנו מחופשת הפסח, אנו מתחילים להחזיר בהדרגה את העובדים לפעילות בתחומים אלו ופועלים בהתאם להיקפי העבודה וכמובן בכפוף להנחיות משרד הבריאות, בניסיון להקטין ככל הניתן את הפגיעה בעובדים ותוך תמיכה מלאה בלקוחות".

פירמות אחרות אליהם פנינו מסרו ל"גלובס" כי טרם התקבלה החלטה לגבי אסטרטגיית החזרה לעבודה, וכי הנושא מצוי כעת בדיונים, בתקווה שההחלטה תתקבל בימים הקרובים.

אלה לוי-וינריב

משרדי עורכי הדין: מיהרו לקצץ, לא ממהרים להחזיר

"זה מוקדם מידי לדעת, ובכל מקרה ההקלות הן בבחינת מעט מידי"; "קשה לנו לתכנן אסטרטגיית יציאה מהמשבר בזמן שבכלל לא ברור מה המדיניות של הממשלה בעניין"; "זה יהיה לא אחראי לחזור עכשיו לשגרה, כשגם בממשלה מודים שבכל רגע נתון אפשר שנחזור לסגר מוחלט" - אלה הן רק חלק מהאמירות שסיפקו שותפים מנהלים במספר משרדי עורכי-דין גדולים, במענה לשאלה האם הם צפויים כעת להחזיר את העובדים ששלחו עם פרוץ המשבר לחל"ת, או לבטל את קיצוץ השכר שהנהיגו בעקבותיו, לאור ההקלות בהגבלות התנועה והשהייה במקומות העבודה עליהן החליטה הממשלה בראשית השבוע.

רק שני משרדים עמם שוחחנו - יגאל ארנון וליפא מאיר - הודיעו כי בכוונתם להחזיר לעבודה את העובדים שהוציאו לחל"ת במהלך השבועות הקרובים. אף אחד מהמשרדים לא הודיע על כוונתו להשיב את לשכרם של עובדיו את מה שקוצץ ממנו מייד עם פרוץ המשבר (בין 15% ל-30%), אולם כל המשרדים שהשיבו לפניית "גלובס" מסרו כי אין בכוונתם לפטר עובדים או לבצע קיצוצים נוספים.

לדברי בכיר באחד מהמשרדים הגדולים, "לפי מה שאישרה הממשלה, אנחנו יכולים להחזיר את מספר העובדים שמגיעים למשרד ל-30%, במקום ה-15% שהיה עד עכשיו. זה כנראה יהיה השינוי היחיד בטווח הזמן הקרוב, ושאר העובדים ימשיכו לעבוד מהבית". עוד הוסיף: "זה מסוכן מאוד להחזיר עכשיו את כל העובדים שהוצאנו לחל"ת, מתוך מחשבה שייתכן שתהיה התפרצות שניה. מדובר בבני-אדם, אנחנו לא יכולים לשחק איתם."

באמצע חודש מרץ, עם היוודע כוונת הממשלה לצמצם באופן משמעותי את מספר העובדים שרשאים לצאת לעבודה ולצמצם את מרחב התנועה של האזרחים, מיהרו חלק ממשרדי עורכי-הדין הגדולים להודיע על קיצוץ רוחבי בשכר עורכי-הדין והשותפים, ועל הוצאתם של חלק מעובדי המשרד - בעיקר מהצוות המנהלי - לחל"ת. חלק אחר של המשרדים הודיעו על קיצוצים והוצאה לחל"ת רק ביום האחרון של חודש מרץ, לאחר שהתקבל הרושם כי ההגבלות שהטילה הממשלה לא ייעלמו בתקופה הקרובה.

אלא שעושה רושם כי אותה המהירות שבה הודיעו המשרדים על הקיצוצים, לא תאפיין גם את מדיניות החזרה לשגרה שלהם.

במשרד עורכי-הדין הגדול בישראל (לפי הדירוגים), הרצוג-פוקס-נאמן הודיעו על קיצוץ רוחבי בשכר עובדי המשרד (כ-640) בשיעור של 15% וביטול חלק מהבונוסים השנתיים. בנוסף, הוציא המשרד 60 עובדים לחל"ת, רובם עובדי מנהלה. לדברי המשרד, "משרדנו עומד בתקן התו הסגול ולפיכך התחלנו תהליך של חזרת פעילות העובדים במשרד. עם זאת, בריאות העובדים שלנו היא מעל הכל ואנו מודעים גם לקשיים מסוימים שיש לחלק מהעובדים ולכן אנחנו נוקטים בגישה זהירה ומאפשרים ואפילו מעודדים המשך עבודה מהבית בתקופה זו. עם חזרת המצב במשק לקדמותו, הכוונה להחזיר לעבודה עובדים שיצאו לחל"ת".

משרדים בולטים נוספים שהודיעו על קיצוצים הם גולדפרב-זליגמן, שבלת, נשיץ-ברנדס-אמיר, תדמור-לוי, בלטר-גוט-אלוני, גורניצקי, זיסמן-אהרוני-גייר וליפא-מאיר.

עו"ד ליאור אבירם, השותף המנהל במשרד שבלת הסביר ל"גלובס" כי המשרד ימשיך לבחון מידי שבוע את המדיניות שלו ביחס למשבר, כולל השאלה האם להחזיר עובדים שהוצאו לחל"ת. "אנחנו לא הוצאנו לחל"ת עובדים מהצוות המשפטי", מסר אבירם. "מכיוון שההמלצה היא שמי שיכול להישאר בבית יישאר שם, הגם שמותר עכשיו כי 30% מהעובדים יגיעו, ומכיוון שהצלחנו בתקופה הזו להעניק שירות איכותי ללקוחותינו גם בשעה שמרבית העובדים עשו זאת מהבית - אנו נמשיך באותה מתכונת לעת עתה, וגם נוכל גם לאפשר להורים שרוצים לעבוד מהמשרד מטעמי נוחות לעשות כן", הוסיף.

משרד גדול נוסף בו הודיעו על קיצוצים והוצאת 50 עובדים לחל"ת הוא מ. פירון. מהמשרד עדכנו כי "המשרד קשוב להנחיות הממשלה ומשרד הבריאות וינהג על-פיהן".

במשרד יגאל ארנון, שהיה בין המשרדים האחרונים להודיע על קיצוצים, מתכוונים להחזיר את עובדי המנהלה שהוצאו לחל"ת בהדרגה החל מראשית חודש מאי.

גם מטעם משרד ליפא מאיר נמסר כי העובדים שהוצאו לחל"ת צפויים לשוב לעבודתם, כמתוכנן, במהלך החודש הקרוב: "המשרד לא הוציא אף אחד מעורכי הדין והמתמחים לחל"ת, מאחר והמשרד המשיך בעבודה שוטפת, אם כי מהבית. צוות אדמיניסטרטיבי שיצא לחל"ת צפוי לשוב לעבודתו באופן הדרגתי עד לתחילת מאי."

עו"ד טל אליאסף, השותף המנהל בנשיץ, מסר: "משרדנו נערך ומתאים את עצמו לשינויים המתחייבים בעקבות מגפת הקורונה. החלנו על עצמנו את הדרישות של התו הסגול וכפועל יוצא מכך, עורכי הדין והמתמחים שלנו יכולים כעת לעבוד גם מהמשרד. לצד היערכות זו, אנו נערכים גם לאפשרות שהמשבר יימשך ולפיכך פועלים להפחתת ההוצאות בתקופה זו, כפי שנוהגים גופים אחראים במשק, על מנת לצלוח את המשבר בצורה מיטבית".

מתן ברניר

ענף הבנייה:  נחשפה הבעיה במודל הרזה

הצצה לנתונים היבשים מלמדת שחברות הבנייה לא הוציאו מסה של עובדים לחל"ת או ביצעו פיטורים המוניים. בחברת התשתיות דניה סיבוס דווח על 135 עובדים שהוצאו לחל"ת - מספר שנע סביב 10% ממצבת כוח-האדם בחברה. בחברת שיכון ובינוי המספרים דומים, וגם חברות בסדר גודל בינוני כמו צבי צרפתי הוציאו רק 15% מהעובדים לחל"ת. אלא שהמספרים הללו רחוקים מלתאר את התמונה באתרי הבנייה, כיוון שרבים מהעובדים בחברות הללו שהוצאו לחל"ת נמנים על מערכי המנהלה והשיווק, שממילא פחות פעילים בשל המשבר.

הצצה למתרחש באתרי הבנייה עצמם מלמדת על מציאות אחרת לגמרי. הממשלה אומנם החריגה את הענף מההגבלות כדי שלא לעצור את אחד ממנועי הכלכלה המרכזים, אבל בשטח קיים מחסור עצום בידיים עובדות. מנתוני התאחדות הקבלנים בוני הארץ נכון לעכשיו רק 12 אלף עובדים פלסטינים ממשיכים לפקוד את אתרי הבנייה. זאת כשטרם משבר הקורונה באתרי הבנייה עבדו כ-70-60 אלף פועלים מהשטחים. גם בגזרת הפועלים הזרים יש היעדרויות רבות בשל חשש של עובדים מהידבקות. לפי הערכות ההתאחדות, תפוקת ענף הבנייה והתשתיות עומדת כיום על כ-35% בלבד מתפוקתו ערב המשבר.

 אתר בניה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

נכון להיום האזורים שנפגעו יותר מכל מהמחסור בפועלים, הם ירושלים, שם דווח על תשעה מעל עשרה עובדים פלסטינים שלא מגיעים לאתרים, וכן אזור הצפון. הצניחה במספרי העובדים אף הביאה את ההתאחדות, כמו גם חברות בנייה שונות, להתריע על איחורים של כחצי שנה שעלולים להיווצר במסירת דירות חדשות.

הקושי של הקבלנים נעוץ לא מעט במבנה הענפי שבנוי מחברות "רזות" בכוח-אדם פנימי. כיום רבים מהעובדים בחברות הבנייה הם מנהלים, ואנשי כספים. הפועלים עצמם מועסקים על-ידי קבלני משנה (שבמקרים רבים מעסיקים קבלני משנה משלהם). לשיטה הזו יתרונות וחסרונות, ובימים "רגילים" היא יעילה. אלא שבתקופות משבר, כפי שמתחדד כעת, בעלי החברות בענף תלויים במיוחד בהחלטות ממשלתיות, ואף ביחסים מול הרשות הפלסטינית, כמו גם ביחסים מול מדינות המוצא של הפועלים הזרים.

וכך במצב הנוכחי, ועוד ערב חודש הרמדאן המאתגר ממילא, נראה שבאתרי הבנייה ימשיכו לקוות לפתרונות יצירתיים כדי לחזור לעבודה בתפוקה סבירה.

גיא ליברמן

חברות התקשורת: מערכי המכירות תלויים בפתיחת הקניונים

חברות התקשורת הוגדרו מתחילת משבר הקורונה כמשק חיוני ולכן עבדו כרגיל - תחת מגבלות משרד הבריאות בכל הקשור לצמצום מספר הנוכחים במוקדי השירות ובמטות החברות. החזרה לשגרה לפיכך משמעותית בהיבט המכירות ופתיחת החנויות והדוכנים. כרגע מי שרוצה לקנות מכשיר סלולרי חדש או כל מוצר אחר, יוכל כנראה לעשות זאת רק באמצעות שליחויות שהחברות מפעילות .

חברות התקשורת רובן ככולן ניצלו את המשבר על-מנת להוציא אלפי עובדים לחופשה ללא תשלום: פלאפון הוציאה לחל"ת כ-500 עובדים, פרטנר כ-800 עובדים, סלקום מעל ל-1,000 עובדים, בבזק הוציאו לחופשה מרוכזת מוקדמת לפני הפסח את מרבית עובדי המטה ובהוט צמצמו שירות במוקד טכני ואולצו לפתוח אותו בעקבות התערבות משרד התקשורת.

על-פי כל הערכות, לא כל העובדים יחזרו באופן מלא לעבודתם וייקח עוד כמה שבועות על-מנת להבין כמה עובדים יחזרו וכמה עובדים כנראה יצטרכו להמשיך את החל"ת.

משיחות עם החברות עולה כי כולן עושות הערכת מצב על-מנת לבחון את הדרך היעילה לחזור לשגרה בכפוף למגבלות שהטילה הממשלה. חלק מהחברות הצהירו כי מבחינתן נקודת המבחן לחזרה לשגרה תהיה אחרי חג העצמאות, כנראה בעוד שבועיים.

בשוק התקשורת צופים עוד כי הביקושים לאינטרנט יישארו גבוהים, כל זמן שילדים רבים נשארים בבתים וההורים איתם במקביל, אך בהחלט ניכרת מגמת התמתנות משיאי הביקוש לפני כמה שבועות.

באופן כללי מתקבלת תמונה של התייצבות ברשתות וניכר כי המפעילים עובדים בצורה תקינה והתמודדו עם הקפיצה בתעבורה בצורה טובה יחסית. זאת למרות הבעיות והתקלות שהתגלו בתחילת המשבר והעובדה שחלק מהחברות לא היו ערוכות כמצופה לתקופת משבר.

נשאלת השאלה האם משרד התקשורת יאשר לבזק, שמרבית תעבורת האינטרנט במדינה עוברת דרך הרשת שלה, לשדרג את מהירות הגלישה ללא קשר לפרויקט הסיבים האופטיים. לקוחות פרטנר בסיבים האופטיים, לקוחות IBC, ולקוחות סלקום, שמקבלים קצבי גלישה גבוהים מאד לא הרגישו את העומס ברשתות התקשורת. גם לקוחות הוט שמנויים על קצבים של מעל ל-100 מגה קיבלו ביצועים טובים שעזרו להם לצלוח את העומסים ללא בעיות מיוחדות. 

גד פרץ