ויכוח עז ניטש בשבועות האחרונים בישראל ובעולם בין מי שסבורים שהקורונה היא מגפה משמעותית, שיש לנקוט צעדים חסרי-תקדים כדי להתמודד אתה (סגר, ריחוק חברתי, סגירת בתי ספר, סגירת עסקים, חובת לבישת מסיכות), לבין מי שסבורים כי מדובר ב"שפעת עם יחסי ציבור", כפי שהגדיר אותה פרופ’ יורם לס בראיון להדס מגן ב"גלובס": מחלה נגיפית עונתית, שכלל אינה בת-השוואה למגפות המוניות מן העבר, ושלא צפויה להביא לקריסת מערכת הבריאות או לתמותה חריגה באופן משמעותי.
אחת השאלות הגדולות בוויכוח הזה היא אם התמותה העודפת שנגרמה עד כה מהקורונה היא חריגה בהשוואה לתמותה עודפת שנרשמה בעבר מהתפרצויות שפעת חמורות במיוחד, או אם יש לה פוטנציאל להפוך לכזאת. בסוף השבוע פירסם פרויקט ניטור תמותה כלל-אירופי בשם EURO-MOMO, המסונף למכון לחקר מחלות זיהומיות (SSI) במשרד הבריאות הדני, את הנתונים השבועיים האחרונים שלו, המנסים לענות בדיוק על שאלה זו.
לפני שצוללים לנתונים ראוי להקדיש פסקה שלמה להסתייגויות, כפי שהמכון עצמו מבקש לעשות. מדובר בפרויקט המנטר תחלואה עודפת באירופה כבר יותר מעשור, על בסיס שבועי, במטרה לאתר מקרים, כמו שימוש בנשק ביולוגי, תמותה בשל גלי חום או התפרצויות שפעת, או כל מקור חריג אחר. הוא עושה זאת בשיטות סטטיסטיות המשקללות את גודל האוכלוסייה לאורך זמן, תוחלת החיים בכל מדינה ונתונים נוספים.
הקורונה יותר קטלנית מאשר השפעת
במקרה הנוכחי, מבקש הפרויקט להזהיר כי מדובר בנתונים ראשוניים ובתחזיות ראשוניות בלבד, וכי מדינות שונות סופרות מקרי מוות מקורונה באופן שונה (חלק למשל כוללות תמותה בבתי אבות, חלק עדיין לא). הנתונים נכונים לשבוע שהסתיים ב-12 באפריל.
הנה כמה דברים שאפשר ללמוד מניתוחי המכון עד כה:
בשורה של מדינות אירופיות - אלה שנפגעו בצורה הקשה ביותר מנגיף הקורונה - התמותה מקורונה כבר שברה את שיאי התמותה העודפת לפי שבוע בארבע וחצי השנים האחרונות, כולל את גל השפעת המשמעותי של חורף 2016-2017. בגרשפים שפירסם המכון לגבי כל מדינה, ציר ה-X הוא זמן ביחידות של שבוע מאז תחילת 2016, וציר ה-Y שלהם הוא "ציון Z" - מדד משוקלל שקבע המכון למדידת תמותה עודפת. תחזית התמותה מסומנת בקו מקוווקו, ועליו קו התמותה העודפת.
ניתן לראות בחמש השנים האחרונות "שיאים" של תמותה עודפת במדינות שונות, בעיקר בחורף ובעיקר בגלל התפרצויות שפעת. אבל בשורה של מדינות אירופית, הנתונים של החודש האחרון מראים זינוק ו"שבירת שיאים שבועיים", מעבר לרמה שנרשמה בעבר. בין המדינות האלו נמצאות (לפי סדר שמות המדינות באנגלית): בלגיה, צרפת, איטליה, הולנד, ספרד, שוויץ, אנגליה וגם שבדיה, שעומדת במרכז ויכוח בינלאומי בנוגע לדרך התמודדותה עם המחלה.
יש כמה מדינות אירופיות שבהן לא נרשמה תמותה עודפת כתוצאה מהקורונה. בחלק מהן גלי השפעת של השנים האחרונות היו חמורים יותר, בחלק אפילו נרשמה ירידה בתמותה בשבועות האחרונים. בהן (לפי סדר שמות המדינות באנגלית): אוסטריה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, מדינות המחוז ברלין והסן בגרמניה, יוון, הונגריה, אירלנד, מלטה, נורבגיה ופורטוגל. דנמרק, בראשותה של מטה פרדריקסן, הייתה בין המדינות הראשונות שאימצו צעדי סגר, והיא הראשונה באירופה שפתחה את בתי הספר היסודיים.
עוד עולה מנתוני המכון, כי בקבוצת הגיל 15-64, התמותה האירופית השבועית הכוללת מקורונה עברה עד כה את שיעורי התמותה העודפת שנרשמו בארבע וחצי השנים האחרונות, כולל השיאים שנרשמו בחורף 2016-2017. כלומר, דווקא קבוצת גיל זו - שהיא לא עיקר הקורבנות של הקורונה (הגיל הממוצע של הקורבנות ברוב מדינות אירופה הוא 80) - רושמת תמותה רבה יותר בהשוואה לשפעת.
אחת החוקרות בפרויקט, טירה גרובה קראוסה, אמרה ל"גלובס" ש"אנחנו רואים שיש שלושה הבדלים עיקריים בין התפרצות הקורונה להתפרצויות קודמות של שפעת. ההבדל הראשון והחיובי הוא שהקורונה, לפי המסתמן עד כה, לא פוגעת בילדים כמו שפעת. יש פחות מקרי מוות של ילדים מקורונה ביחס למקרי מוות של ילדים משפעת בזמנים שהיתה תחלואה מאוד משמעותית", אמרה.
"הדבר השני שאנחנו רואים", הוסיפה, "הוא שבניגוד לשפעת, צריך הרבה יותר טיפול רפואי כדי לצלוח את המחלה. שיעור החולים הדורשים טיפול נמרץ או אשפוז כלשהו כדי לשרוד הוא גדול יותר בקורונה מאשר בשפעת, וזה סיכון רציני למדינות שהמערכות שלהן אינן מוכנות".
"הדבר השלישי הוא כמובן מספר מקרי המוות", אומרת קראוסה, "ברמה האירופית הממוצעת לכל הגילאים מדובר בתמותה חריגה שמשתווה מבחינה שבועית לשיאים שנרשמו בעבר, במיוחד בחורף 2016-2017, אך הבעיה היא שבעוד שגלי השפעת תקפו כמעט את כל המדינות, רוב העלייה הנוכחית הזאת מוסברת על ידי מדינות בודדות בלבד".
במלים אחרות, ללא צעדי המנע שננקטו על ידי רוב מדינות אירופה, אלה שבהן היתה התפרצות קשה ואלה שבהן ההתפרצות נבלמה, התחלואה העודפת השבועית - שכבר משתווה לשיא התמותה השבועית משפעת - הייתה עלולה לעבור גם אותה.
זאת היא גם השורה התחתונה של פרסום המכון. "אנחנו רואים שהתמותה העודפת (ברמה האירופית) נוצרת כתוצאה מעלייה גבוהה מאוד בתמותה עודפת בכמה מדינות, במיוחד בקבוצת הגיל מעל 65, אבל גם בקבוצת הגילאים 15 עד 64", כתבו חוקרי המכון בעדכון האחרון שלהם.
מדי יום חמישי הם מפרסמים עדכון נוסף, אותו ניתן לראות באתר: www.euromomo.eu.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.