בבימ"ש השלום בת"א הקורונה לא מצדיקה אי-תשלום שכירות; בשלום בירושלים דווקא כן

מה דינו של עסק שנאלץ לסגור בתקופת הקורונה, והוא מחויב בתשלום דמי שכירות? שתי החלטות מהימים האחרונים שהוצאו בבתי משפט השלום בתל-אביב ובירושלים, מבטאות חילוקי דעות בין השופטים: בעוד שהשופט מתל-אביב קבע, כי "קורונה אינה מילת קסם", וכי אין בה כדי לפטור את השוכר מלשלם את שכר הדירה - קבעה השופטת הירושלמית כי "גם אם 'קורונה אינה מילת קסם', אין ספק כי הימים אינם ימים רגילים", והוציאה צו שמונע זמנית מבעלי הנכס לממש ערבות בנקאית שהוציא השוכר.

לפני ארבעה ימים דחה שופט בית משפט השלום בתל-אביב, דניאל הורוביץ, את בקשתה של חברת רב-בריח להוציא צו שימנע מבעלת הנכס פ.ל.א.ר ניהול נכסים לחלט ערבות בנקאית שנתנה רב-בריח, כחלק מחוזה השכירות. השופט הורוביץ כתב, בין הייתר, כי "רב-בריח לא נימקה מדוע דמה סמוק יותר מדמה של המשיבה, ומדוע הנזק שייגרם לה מתשלום דמי השכירות במועד, גדול יותר מהנזק שייגרם למשיבה מדחיית תשלום דמי השכירות ופריסתם".

היום (ב') דנה שופטת בית משפט השלום בירושלים בילהה יהלום בתיק דומה במהותו, שבו ביקשה חברת טוראי קליבר, המפעילה בר-מסעדה בשם "תרל"ח" בפתח-תקווה, להוציא צו מניעה זמני למימוש הערבויות הבנקאיות שנתנה לחברת די.ג'יי אסושיאטס אינק. בגין אי-תשלום דמי השכירות לחודש אפריל על סך של 20 אלף שקל.

החלטת השופטת יהלום מתכתבת ישירות עם החלטת השופט הורוביץ, אם כי היא נשענת בחלקה על כך שבעלת הנכס מיהרה לנסות לחלט את הערבות, שלא לפי מה שהסכם השכירות התיר לה.

"בשעה שמהדורות החדשות נפתחות מדי ערב בספירת מתינו, ורוב מדינות העולם חדלו משגרתן, ומניין הנספים עולה מיום ליום, ובמיוחד כאשר כל המסעדות במדינת ישראל, ובתוכן המבקשת, סגורות זה למעלה מחודש ועד להודעה חדשה... ניתן היה לצפות להתנהלות אחרת ולכל הפחות לכך שהמשיבה תפעל בהתאם לתנאי השכירות שמכוחו מבקשת היא לממש הערבות", כתבה בהחלטתה.

גם בתיק זה ניסתה בעלת הנכס להעלות את עניין "הדם הסמוק" ולהקשות מדוע יש להעדיף את עמדת השוכרת על פני זו של בעלת הנכס, שדמי השכירות הם מקור הכנסתה. השופטת יהלום ענתה על כך בהחלטתה כי לטענה זו לא צורף תצהיר.

שתי ההחלטות הללו אולי אינן חשובות מבחינה משפטית, שכן הן ניתנו בערכאות נמוכות ובהליכים זמניים ולא בתיקים עיקריים, ואולם יש בהן כדי להעיד על האנומליה המשפטית הקשורה במידת היות הקורונה כוח עליון וגורם מסכל.

באחרונה הקים משרד המשפטים ועדה לבחינת הדברים, ולשכת עורכי הדין שלחה למשרד המשפטים מסמך מפורט המציע לחלק את ההתייחסות לחוזי השכירות לפי סוג השוכרים ומידת יכולתם לעשות שימוש בנכסים המושכרים בימי הסגר. טרם התקבלו החלטות בנושא זה.

לאור זאת מתריע עו"ד אורי שורק, מנהל משותף של מחלקת ליטיגציה במשרד אגמון ושות', כי "אם המחוקק לא יתערב במהרה, אנחנו נראה בקרוב הצפה של מערכת המשפט באלפי הליכים שבין שוכרים למשכירים. המחוקק - ורק הוא - יכול לקבוע, למשל, הפחתה בדמי שכירות לצד הזרמת תקציבים למשכירים במימון המדינה. לבית המשפט אין את הכוח הזה, ובכל מקרה בשל האופן שמערכת המשפט פועלת, יעברו שנים רבות עד שבית המשפט העליון יוכל לקבוע הלכה בעניינים האלה".

לדבריו, "צריך להבין שהמצב עצמו הוא מצב רע, ולכן לא ניתן לייצר פתרון טוב, אלא רק פתרון שמאזן באופן מידתי בין הצדדים. כיוון שאין 'פתרון מדף' לסיטואציה הנוכחית, ניתן לצפות שנראה הבדלים בפסיקות של שופטים שונים.

"באשר לשתי ההחלטות שניתנו עד כה, אני לא משוכנע שהן מלמדות משהו לגבי העתיד. מעבר לעובדה שהן הסתיימו בתוצאות שונות, צריך להבין שמדובר בהכרעות שניתנו בבקשות לסעדים זמניים, ושעניינן היה בזכות לממש ערבות בנקאית. זוהי מסגרת דיונית מאוד מוגבלת שלא מחייבת הכרעה בזכויות המהותיות של הצדדים (כלומר, בשאלה האם, ועד כמה, יש להפחית את דמי השכירות), אלא רק בשאלת הזכות לממש ערבות בנקאית".