דעה: על קורונה וסולידריות בביטוח

מגפת הקורונה החזירה למודעות את החשיבות של הסולידריות בין אנשים זרים. ביטוח, מעצם טיבו וטבעו, הוא מנגנון פיננסי המוציא אל הפועל את הרעיון של סולידריות בין קבוצת מבוטחים הזרים זה לזה, לצורך כיסוי הדדי של הפסדיהם. חברות הביטוח, לפי תפיסה זו, הן המוציאות אל הפועל, הנציגות אם תרצו, של תפיסת הסולידריות בין המבוטחים, בכך שהן גובות מהמבוטחים פרמיות שנועדו לכסות את תגמולי הביטוח למי שאיתרע מזלו וקרה לו מקרה ביטוח. הפרמיות שחברות הביטוח גובות אמורות לכסות את הסיכון האקטוארי בתוספת שולי רווח הוגן לחברות.

מתפיסת הסולידריות של מנגנון הביטוח נובע העיקרון לפיו על כל הצדדים להימנע מלנצל את מגפת הקורונה כדי לגרוף רווחים לעצמם על חשבון הצדדים האחרים. כך, למשל, בניגוד לעמדת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון שהתפרסמה לאחרונה, אנו סבורים כי אין לשלול מחברות הביטוח את האפשרות לברר במועד החיתום אם מועמדים לביטוח חיים חלו בקורונה. מי שחלה בקורונה ורוכש ביטוח חיים, מבלי שהפרמיה שישלם תשקף את הסיכון המוגבר שלו ממוות כתוצאה מקורונה, מחצין עלויות על שאר המבוטחים שרכשו ביטוח חיים בתום-לב.

אך עיקרון הסולידריות פועל גם בכיוון ההפוך, וממנו נגזרת הציפייה מחברות הביטוח לא לגרוף לכיסן כספי מבוטחים על חשבון סיכונים שפחתו משמעותית בימי הקורונה. ציפייה זו עולה גם בקנה אחד עם רוח הוראת חוק חוזה הביטוח, הקובעת כי נסיבות שהחמירו את סיכון המבטח ולאחר מכן חדלו להתקיים או להשפיע על סיכון המבטח מזכות את המבוטח בהפחתת דמי הביטוח.

קיימים מספר ענפי ביטוח בהם הסיכונים המבוטחים פחתו משמעותית בשל אפקט הקורונה. כך, לדוגמה, מאז שהמדינה בסגר יש הפחתה משמעותית בכמות הנסועה של הרכבים, דבר שמוריד בצורה משמעותית את הסיכון האקטוארי הגלום בביטוחי רכב, כגון הסיכון מנזקי תאונות דרכים. רק לאחרונה פורסם, כי במהלך שבועיים בחודש מרץ בלבד חלה צניחה דרסטית של 80% במספר התאונות. על כן, מן הראוי שחברות הביטוח יגלו אחריות חברתית ויזכו את מבוטחיהן בסך הפרמיה העודפת שנגבתה עבור תקופת הסגר.

אומנם אחת מחברות הביטוח כבר הזדרזה להודיע כי תאפשר למבוטחיה השבתה זמנית של רכבם, ובתמורה תשיב להם מחצית מהפרמיה עבור תקופת ההשבתה, ואף סביר להניח שחברות נוספות תנקוטנה בצעדים דומים בעתיד הקרוב. אלא שאין בכך די שכן הדבר דורש אי שימוש מוחלט ברכב, לרבות לצרכים חיוניים כגון קניית מזון, דבר שסביר שמרבית המבוטחים לא יוכלו לעמוד בו. במדינה שבה הממשלה מחלקת סכום חד פעמי של 500 שקל לכל ילד במטרה לסייע כלכלית, החזר פרמיה שנגבתה ביתר (במקרה של ביטוח רכב - בסך של עשרות עד מאות שקלים על כל חודש של סגר) יכול להיות משמעותי ביותר.

יתירה מכך, בימים אלה, בהם קיימת פגיעה כלכלית חמורה כל כך ברוב משקי הבית בישראל, מן הראוי שהממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ישקול להנחות את חברות ביטוח הרכב לעשות כן.

בארה"ב, שאינה ידועה כבירת הסוציאליזם, מספר חברות ביטוח רכב, כגון Allstate ו-American Family, כבר הודיעו מיוזמתן שיחזירו פרמיות למבוטחים. גם רגולטורים במספר מדינות בארה"ב החלו להפעיל לחץ על חברות ביטוח הרכב לעשות כן. בקונטיקט ובוושינגטון, למשל, המפקח על הביטוח קרא למבטחות לשקול הפחתה וזיכוי מידיים בפרמיות ביטוחי הרכב. התערבות רגולטורית אקטיבית ננקטה על ידי המפקח על הביטוח בקליפורניה, אשר הורה לחברות הביטוח לזכות את המבוטחים בגין פרמיות ששולמו מתחילת הסגר.

סולידריות היא רעיון נאצל, אך גם אחריות אישית מהווה ערך חשוב. אין סיבה שהמבוטחים ימתינו לכך שחברות הביטוח תגלנה סולידריות או שהממונה יתערב. בעקבות מגפת הקורונה ישנן בישראל חברות ביטוח שמציעות הטבות משמעותיות בענפי ביטוח שונים. בענף ביטוחי הרכב מוצעים ביטוחים שבהם שלושת החודשים הראשונים מוענקים בחינם. ברוח האחריות האישית, מומלץ להתקשר לחברת הביטוח שלכם ולרמוז שאם לא תנהג בצורה דומה, תעברו לאותן חברות שנרתמות לסייע למבוטחיהן ונמנעות מלגלגל לכיסן כספים עודפים בחסות הקורונה. במידה שחברות הביטוח תסרבנה להחזיר פרמיות למבוטחיהן, הן עלולות למצוא את עצמן מחויבות לעשות זאת תחת הוראת בית משפט, בהליך של תובענות ייצוגיות שוודאי עושות את דרכן לבית המשפט ברגעים אלה ממש. 

רונן אברהם הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ומומחה לדיני ביטוח. עו"ד משה להב הוא דוקטורנט בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב וחוקר בתחום הביטוח