משבר הקורונה מספק הזדמנות חד-פעמית לבחון באופן מאסיבי את הפורמט של עבודה מרחוק, שעד כה לא מסתמן כהצלחה גדולה. כך לפחות לטענת מנהלי חברות, אנשי כוח-אדם ומומחים מהאקדמיה (הרחבה במאמר "עבודה מרחוק נראתה כהברקת המאה, ואז החלו לצוץ הבעיות"), הנתמכת גם בממצאי סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בשבוע שלפני הפסח, לפיו רק 42% מהעובדים העריכו כי הם מצליחים לבצע את עבודתם מהבית באותה היעילות (11% מצליחים במידה רבה, 24% מצליחים במידה די רבה).
אבל האמת היא שמוקדם מדי להסיק מסקנות. העבודה מרחוק נכפתה על השוק מבלי שלארגונים הייתה שהות להיערך כראוי למהלך, מה גם שהתנאים לעבודה מהבית בימי קורונה הם על גבול הבלתי אפשריים, בוודאי להורים שבחבורה. סביר להניח כי עם הזמן ארגונים ועובדים ילמדו טוב יותר כיצד להתמודד עם אתגרי העבודה מרחוק, וקרוב לוודאי שבתום המשבר יותר ויותר מעסיקים יתחילו לאמץ את הפורמט, לפחות לגבי חלק מהעובדים.
חדר בקומת ההנהלה
כעת נשאלת השאלה מה תהיה ההשפעה של עבודה מהבית על התפתחות הקריירה של מנהלים ועובדים, ועל ערך המותג שלהם בארגון ומחוצה לו, ובפרט באשר למי שמרבית הזמן יעבדו מהבית (3-4 ימים בשבוע לפחות).
כשמדובר במנהלים, נדמה שהתשובה די ברורה. מנהלים שיעבדו מהבית לאורך זמן עתידים לשחוק את ערכם בארגון ומחוצה לו למרות ביצועים טובים, ולו משום הריחוק ממקבלי ההחלטות שמחבל באפשרות לבנות ולתחזק מותג, הקושי לבנות סמכות מרחוק, או לבסס מערכת נטוורקינג איכותית בארגון.
עם הקשיים הללו מתמודדים רבים ממנהלי חברות גלובליות שהריחוק ממטות החברות משפיע מאד על פוטנציאל הקידום שלהם, שלא אחת מותנה במעבר לחו"ל, ולמי שיש ספק לגבי החשיבות של קירבה פיזית למרכז העיניים, שישאל את עצמו מדוע מנהלים נלחמים על חדר הממוקם כמה שיותר קרוב לקומה/למסדרון ההנהלה.
אבל מסתבר כי גם עובדים בדרגים לא ניהוליים שרוב זמנם עובדים מהבית עלולים לשחוק את ערך המותג בארגון, בשל מה שמוגדר מיעוט זמן פנים פאסיבי (Passive face time) - דהיינו, הזמן הפיזי הפאסיבי שאדם נצפה במקום העבודה (ללא האינטראקציות האקטיביות שלו עם עמיתים, לקוחות וכו'), בלי קשר למה הוא עושה בזמן הזה ולאיכות העשייה.
ערכם של העובדים מרחוק נשחק משום שהם זוכים להערכות ממונים נמוכות יותר בהשוואה לעמיתיהם שנוכחים יותר זמן במקום העבודה, גם אם המרוחקים עובדים קשה באותה המידה, ואף יותר. הערכת החסר הזו עתידה להשפיע על ההזדמנויות המקצועיות שהם יקבלו, על פוטנציאל הקידום המקצועי / ניהולי שלהם ועל השכר (עובדים עם זמן פנים גבוה יותר מקבלים תוספות שכר גבוהות יותר), וכתוצאה מכך גם על פוטנציאל הקריירה מחוץ לארגון.
אם אתה לא שם, אתה לא קיים
ובעברית פחות מכובסת - מי שלא מראה את פרצופו מספיק שעות בארגון, בלי קשר לאיכות עבודתו, עתיד לשלם על כך כמעט בכל פרמטר (מקצועי, ניהולי, כלכלי), לרבות פגיעה בחוסן התעסוקתי, כי מעבר להערכת החסר בהשוואה לעובדים נוכחים - שכארגון נאלץ לקצץ בכוח-האדם, הרבה יותר קל לפטר את מי שאתה לא פוגש כל יום במסדרון ובפינת הקפה.
ומי האוכלוסייה הפגיעה ביותר לעבודה מהבית? אמהות כמובן. האוכלוסייה שממילא משלמת מחירי קריירה גבוהים גם בלי לעבוד מהבית, ולו משום זמן פנים פאסיבי נמוך יותר בהשוואה לעובדים שנוכחים בארגון מעבר לשעות העבודה הרגילות, שלא לדבר על הפסד זמן קריירה וסבבי קידום עקב חופשות לידה.
האצה בפורמט העבודה מרחוק עתידה לאפשר ליותר אמהות את הגמישות שהן כה זקוקות לה, שרבות מהן תשמחנה על ההזדמנות, מבלי להבין לעומק את ההשלכות בטווח הארוך.
לכן, בטרם אתם מתנדבים להמשיך עבוד מהבית גם בתום משבר הקורונה, בחנו את המשמעות הרחבה של המהלך, וגם אם תחליטו שהוא מתאים יותר לצרכים שלכם, דאגו לפתח מנגנונים שימזערו ככל שניתן את הפגיעה בערך המותג שלך. בהצלחה!
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
