משבר הקורונה חתך את הרכישות בכרטיסי אשראי: יותר מזון, פחות פנאי

צעדי המגננה הממשלתיים מפני התפרצות וירוס הקורונה מתבטאים בשינוי מובחן ומשמעותי באופי הרכישות של הציבור הרחב בישראל. בראש ובראשונה מתברר כי סך הרכישות בכרטיסי אשראי קטן מרמה יומית של 1.3-1.5 מיליארד שקל במהלך המחצית השנייה של ינואר, להיקף רכישות יומי של כמיליארד שקל באמצע מרץ, עם תחילת ההגבלות החריפות על התנועה. בהמשך, עם החרפת ההגבלות והחלת הסגר יחד עם אובדן ההכנסה השוטפת של מאות אלפים רבות של ישראלים, צונח היקף הרכישות בכרטיסי אשראי בשיעור חד כמעט מדי יום, עד שהגיע ב-20 באפריל להיקף כולל של פחות מ-690 מיליון שקל.

אך לא רק היקף הרכישות בכרטיסי אשראי נחתך בחדות בצל הקשיים הכלכליים שפקדו במפתיע ובמידיות שיעור ניכר מהאוכלוסייה ובצל מגבלות התנועה, אלא גם תמהיל הרכישות של הציבור משתנה - הרבה פחות מוצרים של איכות חיים ויותר מוצרי מזון.

כך, מניתוח ההוצאות בכרטיסי האשראי בישראל עולה כי מאז פרוץ משבר הקורונה הציבור בישראל החל לרכוש הרבה יותר מזון, כשבמקביל גדלו גם הרכישות שלו מבתי המרקחת.

מנגד ציבור בעלי כרטיסי האשראי חתך בחדות ובשיעור שגבוה בהרבה ממחצית מהרכישות בתחומי התיירות, המסעדות, פנאי וחינוך, והדלקים ותחבורה, כאשר ירידה ניכרת של כמעט חצי מהמחזור היומי המייצג ברכישות באמצעות כרטיסי האשראי נרשמה גם בתחום חשמל ביגוד וריהוט.

 השינויים באופן הצריכה בישראל באמצעות כרטיסי אשראי

"עלייה של 25% ברכישות ברשתות המזון"

בבנק ישראל מציינים היום (ד') כי "ניתוח הפעילות בכרטיסי אשראי מאפשר לקבל תמונת מצב מאוד ברורה של עוצמת הפגיעה של המשבר בענפי משק שונים, ומסייע לגיבוש צעדי מדיניות של הבנק", תוך שהם מציינים כי "ניתן לראות כי הירידה המשמעותית בהיקפי העסקאות החלה בתאריך הכרזת ההגבלות על הפעילות במשק והחריפה עם כל גל הגבלות נוסף".

כך, מסבירים בבנק ישראל, "בחודש אפריל, הרכישות ברמה היומית בכרטיסי חיוב בענפי מוצרי חשמל ביגוד וריהוט הראו ירידה של כ-50% ביחס לתחילת השנה, בענף הדלק והתחבורה נראתה ירידה של כ-60%, ובענפי הפנאי, חינוך, מסעדות ותיירות נראתה ירידה של יותר מ-70% מרכישות בכרטיסי חיוב ביחס לתחילת השנה. לעומת זאת, החל מההכרזה הראשונה על המגבלות (ב-16 במרץ) נרשמה עלייה של כ-25% ברכישות בכרטיסי חיוב ברשתות המזון".

בבנק המרכזי ממשיכים ומציינים כי "כאשר משווים בין שתי תקופות - תחילת השנה ועד ההכרזה על המגבלות (החל מ-16 במרץ) ומההכרזה על המגבלות ואילך - ניתן להבחין בירידה ממוצעת של כ-30% מהפעילות הכוללת בכרטיסי חיוב בתקופת ההסגר. מדובר על ירידה בהיקף עסקאות מכ-1.1 מיליארדי שקל ליום ל-786 מיליוני שקל בממוצע בתקופת ההסגר".

עוד עולה מעיבוד וניתוח הנתונים שפרסם בנק ישראל כי בעוד שבינואר 2020 הרכישות ברשתות המזון היוו סדר גודל של כ-13.5% מהצריכה הכוללת בכרטיסי אשראי, הרי שבפברואר כבר היה מדובר בנתח של יותר מ-16% מהצריכה הכוללת באמצעות כרטיסי האשראי, כאשר מאז תחילת מרץ ועד היום מדובר על כך שהרכישות בכרטיסי אשראי מרשתות המזון זינקו לכ-26% מסך הרכישות בכרטיסי אשראי.

אך לא רק זאת, הנתונים מגלים כי מאז תחילת הגבלות התנועה החריפות, באמצע מרץ, ישנו גידול ניכר בשיעור הרכישות במזון עד לרמות של 280 מיליון שקל ליום, כשבימים האחרונים רכישות מרשתות המזון מהוות כבר יותר מ-34% מהרכישות הכוללות באמצעות כרטיסי אשראי במשק. כלומר, בתוך חודשים אחדים, ובשל משבר הקורונה ומאמצי ההתגוננות מפניו, חלקן של רכישות המזון מסך סל הרכישות בכרטיסי אשראי יותר מהכפיל את עצמו.

גם ברכישות מבתי המרקחת ישנה מגמה דומה, אם כי במספרים קטנים בהרבה. מרכישות שהיוו כ-1.5% עד 1.8% מסך הרכישות באמצעות כרטיסי האשראי בחודש ינואר, הרי שבימים הראשונים של מגבלות התנועה באמצע מרץ הסכום זינק לשיעור של כ-2.8% מסך הרכישות בכרטיסי אשראי והגיע לרמות שיא עד כה השנה של כמעט 30 מיליון שקל ליום. בימים האחרונים נראה על פניו כי יש ירידה ברכישות בבתי מרקחת לרמות "שגרתיות יותר".

הוצאות על פנאי וחינוך נחתכו ב-70%

כאמור, הציבור בישראל רוכש הרבה יותר מזון, מרמה יומית של יותר מ-180 מיליון שקל בטרם הורגשו השפעות משבר הקורונה - לרמה שהגיעה לכ-280 מיליון שקל ליום בתחילת הסגר של הקורונה ולקראת חג הפסח. בימים האחרונים הרמה התייצבה על רכישות של 240 מיליון שקל ביום.

מנגד, הציבור רוכש הרבה פחות דלק ושירותי תחבורה, באופן צפוי ומתבקש בשל מגבלות התנועה החריפות וחסרות התקדים שהוחלו בישראל. בדיקת נתוני בנק ישראל שהגיעו משב"א מעלה כי מדובר בירידה מרמות של 55-70 מיליון שקל ביום - לרמות שנחתכו לקצת יותר מ-25 מיליון שקל ביום בימים אלה של הסגר עבור דלקים ותחבורה.

במקביל נרשמה ירידה חדה גם בהוצאות על פנאי וחינוך, מרמה יומית של 31 מיליון שקל טרום ההכרזה על מגבלות התנועה - לרמה של 10 מיליון שקל ליום לאחר החלת המגבלות, ועד לרמה של 8-9 מיליון שקל בתקופת הסגר - קיטון של כ-70%.

על-פי נתוני בנק ישראל, ההוצאה היומית בכרטיסי אשראי הממוצעת בתחומי המסעדות, התיירות, הדלק ותחבורה הצטמקה בכ-73%, 68%, 55% בהתאמה, בהשוואה בין התקופה שקדמה להכרזה על מגבלות הקורונה לתקופה שלאחר ההכרזה. בהוצאות על רכישות מוצרי חשמל, ביגוד וריהוט חלה ירידה של 46% בממוצע הרכישות היומי.

הירידה במחזורי העסקאות בכרטיסי האשראי מהווה פגיעה גם בחברות כרטיסי האשראי, ישראכרט, כאל ומקס, שעיקר פעילותן הוא סליקה של עסקאות באמצעות כרטיסי האשראי. בשנים האחרונות הן פועלות ליצירת מקורות הכנסה ומנועי צמיחה חדשים, ובראשם אשראי חוץ-בנקאי לציבור הרחב ולעסקים קטנים, אך תחומים אלה עדיין לא מפצים על הקיצוץ החד בפעילות בכרטיסי האשראי, ככל שזו תתמשך.

במבט קדימה אמרו היום בבנק ישראל כי "מגמה של חזרה לפעילות של המשק צפויה להשתקף גם כן בנתונים (לגבי הפעילות בכרטיסי אשראי, ר"ש)".

עם זאת, למרות הקיטון האדיר ברכישות בכרטיסי אשראי בימים האחרונים, הרי שעל-פי נתוני בנק ישראל נרשמו בתקופה שהחלה ב-14 בינואר השנה ועד 20 באפריל רכישות בכרטיסי אשראי בהיקף 90.5 מיליארד שקל, שמשקפות קצב שנתי של יותר מ-384 מיליארד שקל.

אם וככל שקצב זה יתמיד בהמשך השנה, אזי היקף מחזור העסקאות בכרטיסי אשראי השנה יהווה גידול של כ-7% ביחס למחזור עסקאות כולל של כ-360.4 מיליארד שקל שהיה ב-2019, ושבתורו היווה גידול של כ-8% ביחס למחזור עסקאות של כ-333.6 מיליארד שקל ב-2018.