דעה: הקורונה לא מבדילה בין בני אדם. מקבלי ההחלטות כן

בשבוע שעבר פניתי לראש הממשלה בנימין נתניהו ולראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל) מאיר בן שבת בדרישה להבטיח את ייצוגם ההולם של קבוצות שונות בחברה, בדגש על נשים וערבים בוועדות שמגבשות את אסטרטגיית היציאה מהקורונה. בכך הצטרפתי לקריאה דומה של מאות פעילות, עשרות ארגונים פמיניסטיים ו-14 ראשות מועצה בעקבות פרסום רשימת 31 חברי הצוות המייעץ למל"ל בהתמודדות עם משבר הקורונה וכתיבת תוכנית יציאה ממנה. צוות הומוגני במגדר ובלאום שלו. חוץ משתי עוזרות מחקר, אין בצוות אישה אחת, מומחית בתחומה. אין ערבי אחד. ולא ערבייה. הרבה יותר מידי פיזיקאים. גברים, יהודים, ולבנים ברובם, מלב המערכת הביטחונית.

בזמן, שלכולנו כבר ברור בימים אלו, שמדובר במשבר בריאותי, כלכלי וחברתי מתגלגל, מהגדולים והכוללים שידענו.

בבריאות, בחינוך, בתעסוקה, בזקנה, איכות החיים, בחופש התנועה, בחופש הביטוי - כולם יחד מרכיבים את החיים שלנו כאן. כולם משתנים ומושפעים באופן ישיר מההחלטות שמתקבלות, בחדרים האלו בעקבות דיונים והמלצות של ועדות כאלו ואחרות. הכל קשור.

אז איך תראה אסטרטגיית יציאה מהמשבר שנכתבה בלי מורות? מנהלות פעוטונים? שופטות? אמהות? עובדות קבלן? שחקניות? סופרות? מסעדניות? מטפלות? רופאות?

ואיך ייתכן שגם כשידוע שנשים מביאות נקודות מבט מעמיקות ומקיפות יותר הדרושות לניהול משברים מרות זאת, המל"ל עדיין מרשה לעצמו להקים צוות שמשאיר את כולן מחוץ לחדר?

למרות האמירה הרומנטית, הנכונה חלקית והלא מדויקת, שנגיף הקורונה חוצה גבולות לאומיים, ומכה בכולנו - ללא הבדל דת, לאום, גזע ומין. הנגיף פוגש ומכה בחברה עם סדרי עדיפויות וחלוקת משאבים קיימת, ונראה שרק מעצים אותם. כלומר, נראה שמי שהוסללה חברתית לעוני ומיעוט משאבים נשארה עם עוד פחות משאבים ויותר התמודדויות. וזאת תוצאה של מדיניות. לא טעות. ולא כוח עליון. אנשים ומשפחות רבות נכנסו למצב סיכון בעקבות המצב, המחסור בעבודה ופרנסה, חוסר וודאות, פחדים וחששות, בידוד, דיכאון והיעדר רשתות תמיכה וסיוע.

המציאות הזאת היא תוצאה של מדיניות גזענית ארוכת שנים, שיצרה אי שיוויון עמוק בחברה, שבעקבותיה, היום לכל אחת ואחד מאיתנו משאבים שונים להתמודדות עם הנגיף עצמו, ועם ההשלכות רבות המשמעות שלו. לכל גוף, אישי ופוליטי צרכים שונים, ולכן דורש התארגנות, היערכות וצעדים שונים.

מדיניות משקפת סדרי עדיפויות. תכנון והיערכות נכונים, הם מהגורמים המשמעותיים שהביאו לתוצאות שונות במדינות שונות. אין תסריט אחד קבוע לכולם. הוא נכתב תוך כדי תנועה, בהתאם להחלטות שמקבלים בעלי ההחלטות, בין היתר בעקבות התייעצות עם צוותים כמו הצוות הזה שהקים המל"ל לגיבוש תוכנית יציאה מהמשבר הזה. כשצוות כזה מורכב כולו מגברים יהודים, וחסר ייצוג ישיר של קבוצות שונות בחברה, ממיקומים שונים, כלכלית - חברתית - גיאוגרפית, גם המסקנות וההמלצות שהוא יגיע אליהן יהיו כאלו. מסקנות שיהוו את היסודות לגיבוש תוכנית שלא מותאמת לצרכים הרבים שצפים כבר בימים אלו. בהיעדר מענה מתאים, בעוד כמה חודשים נמצא את עצמנו מתמודדות ומשלמות על הטעויות האלו. טעויות דרמטיות שעלולות להיות הרות אסון בימים אלו של משבר.

בכדי לגבש תוכנית יציאה המיטיבה ומצמצת את הנזקים והשלכות המשבר על כולנו, חשוב לקחת בחשבון צרכים שונים, ובפרט את אלו של מי שנפגעו וזקוקות לסיוע יותר מכל. חייבות להתכונן ולהשקיע משאבים עכשיו במה שיכול למנוע ולמזער נזקים בהיקפים משמעותיים בעתיד. לתת לצוות הומוגני, במגדר, לאום, ומרקע מקצועי צר כל כך, בשילוב הדרתן של נשים ממנו הינו מהלך הרסני, וכשלעצמו מכשול להצלחת הצוות בניהול וגיבוש פתרונות מתאימים. כישלון שהוא בעל השלכות דרמטיות על מציאות החיים שלנו.

אנחנו כבר יודעות על טעויות שנעשו בהערכות להתמודדות עם הנגיף עצמו, שאננות, אדישות פושעת, בזמן שראש הממשלה נמצא תחת שלושה סעיפי אישום, מסע בחירות ועסוק ביצירת מקלט לעצמו - כל זה ראוי שעוד ייבדק ויבורר לעומק. אבל עכשיו אנחנו חייבות להבטיח שהתוכנית יציאה שלנו לוקחת בחשבון את הצרכים של כולנו, ובכלל את מי שהכי זקוקות לסיוע של המדינה כדי לשרוד את התקופה הזאת, ולאפשר להם מרחב נשימה, בכדי שיוכלו לקום על הרגליים ולא להתרסק לגמרי.

אנחנו אחראיות היום, יותר מתמיד, להבטיח שתוכנית היציאה מותאמת לנו. לוקחת בחשבון את הצרכים השונים שיש לנו. כדי להוציא את כולנו מחוזקות ועם מינימום נזקים מהתקופה הזאת, אישית וציבורית. 

הכותבת היא חברת הכנסת ממפלגת תעל - הרשימה המשותפת