ערב יום הזיכרון לשואה התבשרנו על חתימת הסכם קואליציוני להרכבת ממשלה. ראוי לאחל הצלחה לממשלה זו (אם אכן תוקם), וזאת לאחר תקופת אי-יציבות פוליטית, ומבלי להביע עמדה פוליטית לכאן או לכאן.
עם זאת, ההסכם אינו חף מבעיות משפטיות, ובראשן הסעיפים המפורשים בעניין המעורבות של בנימין נתניהו (נאשם וחשוד פוטנציאלי בעבירות נוספות בפרשת הצוללות, מניות בן-הדוד והכספים מהמיליונר הצרפתי ארנו מימרן ) ובני גנץ (שהוא חשוד פוטנציאלי בפרשת המימד החמישי) במינוים העתידי של מספר תפקידי מפתח במערכת אכיפת החוק: המפכ"ל, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. מעורבות שכזו היא בגדר ניגוד עניינים מובהק ופוגעת באמון בציבור בטוהרם של מינויים אלה, ולפיכך ספק גדול אם היא חוקית.
אך מעבר לכל אלה זועקת במיוחד ההוראה בהסכם כי ב"תקופת החירום" המינויים הזמניים לתפקידים הבכירים הטעונים אישור הממשלה יוארכו לשישה חודשים. מאחורי סעיף זה מסתתרת בעיקר דרישתו של נתניהו כי כהונתו הזמנית של עו"ד דן אלדד כממלא-מקום פרקליט המדינה תוארך (ברור שהדרישה לא באה לעולם בגלל מפכ"ל המשטרה הזמני - שהרי המשרד לביטחון פנים יהיה בידי הליכוד), ומכאן שניתן לכנות סעיף זה כ"סעיף דן אלדד".
בכך נקבע תקדים מסוכן, ולראשונה הפך למעשה מינויו האישי של ממלא-מקום פרקליט המדינה לנושא פוליטי, שהוא חלק מהסכם פוליטי, וכראוי לתקדים מסוכן שכזה, הוא מסווה בתוך ההסכם כמותנה ב"תקופת החירום", ופרקליטות המדינה אינה מצוינת במפורש בו.
לא ברור מדוע נושא זה היה כה חשוב לנתניהו (דבר שאולי יתברר לנו בעתיד), אך מה שברור עתה הוא שעל דן אלדד להתפטר מיידית מתפקידו.
כאשר מונה אלדד לממלא-מקום פרקליט המדינה על-ידי שר המשפטים אמיר אוחנה, בניגוד לדעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וכמעשה מתריס כלפיו, קשה היה להבין את הסכמתו לקבל על עצמו את התפקיד, אך אולי ניתן היה לתרץ אותה בכך שהוא מאמין שהוא מתאים לתפקיד וימלא אותו כשליח ציבור נאמן לתקופה קצרה.
אולם עתה, כשמינויו הפך - שלא בטובתו ואני מניח כמובן שלא בידיעתו - למושא של מקח וממכר פוליטי, מה שעומד על הפרק איננו עוד רק כבודו של אלדד אלא כבודה של הפרקליטות כולה. פרקליטות שמעולם לא הייתה קשורה באופן כלשהו לפוליטיקה, ויש לה רקורד מוכח של פעולה נחושה ועניינית ללא איפה ואיפה נגד כל מי שנחשד בעבירה, תהא זהותו הפוליטית אשר תהא.
מה שנפגע פה עתה הוא מראית פני הדברים ואמון הציבור בפרקליטות. מרגע שנושא הארכת מינויו הזמני של אלדד הפך לנושא פוליטי, אין דרך אחרת לנסות ולהשיב אמון זה זולת התפטרותו המיידית. בכך יוכיח אלדד כי הוא אכן בשר מבשרה של הפרקליטות, וכי הוא חרד לגורלה ולאמון הציבור בה ואינו שותף (גם אם פסיבי) לניסיונות לפוליטיזציה של תפקידו.
הכותב שימש בעבר כמשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית)
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.