מה שלומך נחום?
"אני מודה לקדוש ברוך הוא שאני לא פוחד מהקורונה למרות גילי. הנכדות שלי פוחדות עליי יותר ממני. אני רוצה לחשוב שזה לא קרוב אליי, וגם אם אדבק, שאני במקום שלא אפגע. אבל אני שומר על הכללים, או לפחות על 80% מהכללים. את הספורט אני עושה בגינה של הבית ואני ממעט ללכת למשרד".
ואיך ברמה המקצועית?
"אצל אדם כמוני המקצוע ממלא 90% מהחיים. במהלך המשבר המשרד היה כמעט סגור במשך תקופה מסוימת. זה משפיע. עכשיו אנחנו כבר עובדים בחצי תפוקה כשאת רוב העבודה אני עושה מהבית באמצעות מיילים ושיחות טלפון ופגישות ב'זום'. ה'זום' נכנס לחיינו בצורה מצוינת. הוא שינה לנו את החיים".
באיזה אופן?
"השבוע גמרתי סכסוך קיבוצי גדול מאוד, משבר בגוף ציבורי, רק בעזרת ה'זום'. תחת איום בשביתה של העובדים, נפגשנו ב'זום' עורכי הדין של החברה, עם הלקוחות, עם נציגי ההסתדרות, נציגי הוועד ונציגי ההנהלה. הפגישה נערכה במשך שלוש שעות וחצי, וגמרנו את הסכסוך. עכשיו שלחתי את ההסכם לצדדים".
משא-ומתן קיבוצי ב'זום'. מדהים.
"ב'זום' יש יתרון אדיר - אתה לא יכול להיכנס לדברי האחר. פעם אחת נכנסת לדברי האחר, ואי-אפשר לקיים את זה. ככה השיחה מתנהלת בצורה יותר טובה. בפגישה רגילה כשיש פיצוץ במשא-ומתן, אתה הופך שולחן, יוצא מהחדר. ב'זום' אתה לא יכול לעשות את זה. הוא יוצר סוג של סינון. כמו מסיכה. ה'זום' משפר את היכולת לדבר לעניין. הנה עובדה, הצלחנו".
בכלל, נראה שהמשבר יביא לשינוי באופן שבו יעבדו משרדי עריכת הדין גם בעתיד.
"גם אני מעריך שהמשבר הזה יביא לשינוי. עורכי דין יעבדו הרבה יותר מהבית, ובעלי המשרדים יעודדו את זה במקום לקחת משרדים מפוארים ויקרים. פעם, בשביל לעשות ישיבה עם לקוח בחו"ל, היית צריך לנסוע לחו"ל. היום אתה עושה שיחות ב'וידיאו קונפרנס' מהמשרד או הבית. אותו דבר יקרה עם ה'זום'".
הפרשות פנסיוניות לעובדים בחל"ת
בטח תהיה לכם המון עבודה בקרוב כשחברות מפטרות ומוציאות עובדים לחל"ת.
"התחום שלי, דיני עבודה, קשור לכלכלה החברתית. בשלב הראשון של המשבר היה עלינו עומס בלתי רגיל של עבודה, היינו כמו מגן דוד אדום כשיש אזעקה. הלקוחות רצו לקבל תשובות מה עושים עם העובדים. למשל, האם מותר להוציא לחל"ת אישה בטיפולי פוריות, מה מותר ומה לא. הלקוחות לא ידעו איך להתמודד, ואנחנו למדנו את המצב תוך כדי תנועה.
"אחר-כך היה שקט. ועכשיו, המשק חוזר לעבודה, וזה מורגש אצלנו מידית. אנחנו צריכים לספק תשובות ללקוחות, איך מחזירים לעבודה, האם מותר להחזיר עובד בחל"ת. ויש גם ענפים שנסגרו לגמרי, כל ענפי ההלבשה, למשל, הרשתות הגדולות. פתאום ביום אחד הם נאלצו להוציא לחל"ת 7,000 או 8,000 עובדים. אנחנו צריכים לייעץ להם איך לנהוג. ובתוך כל זה אתה רוצה לעזור לעובדים".
איך חברות עסקיות יכולות לעזור לעובדים במצב הנוכחי?
"לדוגמה, כשאתה מוציא עובד לחל"ת, אסור לו לקבל מהמעסיק שום דבר. ברגע שהמשבר פרץ, אני באתי לביטוח לאומי ואמרתי שאני רוצה להמשיך לפחות להפריש לעובדים לקופת פנסיה, כאילו שהם עדיין בעבודה, כי אחרת העובד מאבד את הזכאות או מקטין אותה. קיבלנו (עבור הלקוחות של פינברג, ח' מ') אישור מיוחד מביטוח לאומי. היום, חלק גדול מהמעסיקים גם בתקופת החל"ת משלמים לעובדים את ההפרשות הפנסיוניות. זו דוגמה למהלך שעשינו תוך כדי המשבר".
יש למשבר גם פן חיובי מבחינת החברות שאתה מייצג?
"לדעתי, הרבה מעסיקים ינצלו את המשבר להתייעלות. לפעמים, המציאות מכתיבה הסתכלות על דברים באופן שונה ממה שחשבו. למשל, במפעל מסוים העובדים הכריזו על שביתה חלקית, כי הם לא רצו לעבוד שעות נוספות. המעסיק קיבל את זה, וכעבור זמן זה הסתדר גם למעסיק כי הוא הבין שהוא לא זקוק לשעות נוספות וחסך לעצמו תשלום בשכר. חלק מהמעסיקים רואים היום שהם יכולים לעבוד עם פחות עובדים, ובאמצעות 'זום' וכו', זו המחשה שימושית של איך העסק יכול לעבוד פחות או יותר בצורה יותר יעילה.
"דוגמה נוספת, יכול להיות שאותו בית קפה או מסעדה שעד עכשיו לא עשו משלוחים, עכשיו יתחילו לעשות משלוחים. שמעתי ש'מקדונלדס', התחילו לעשות משלוחים. הם יוכלו להמשיך עם זה גם אחרי המשבר".
המדינה צריכה להכניס את היד לכיס
מה התפקיד של המדינה?
"למדינה יש כידוע אינטרס אדיר שהמעסיקים יחזירו את העובדים לעבודה. עובד שלא חוזר הופך לנטל על המדינה, כי הוא מקבל דמי אבטלה. אני חושב שהמדינה צריכה לתת מענק למעסיקים שיחזירו לפחות 80% או 90% מהעובדים שהוצאו לחל"ת לתקופה משמעותית. למשל, לתקופה של לפחות חצי שנה. זה סוג מענק שכולם ירוויחו ממנו".
יש תחומים שלמים שהפעילות בהם לא תחזור כל-כך מהר, וחברות יקרסו.
"חברות שעוסקות בארגון אירועים לא יקרסו, כי חתונות ובר מצוות ובריתות יחזרו להתקיים בקרוב. אולי יותר בקטן, אבל יחזרו. גם למסעדות יחזרו אנשים עם הזמן. הבעיה של החברות הללו היא לשרוד את התקופה הנוכחית, וזה כבר תלוי בבנקים. הטענה היא שהבנקים לא מספיק גמישים כלפי הלקוחות".
אתה מייצג את הבנקים.
"עם כל הכבוד, כדי שהבנקים יהיו גמישים, המדינה צריכה להגדיל את הערבות. הבנק לא יכול לתת הלוואה כשהוא יודע שהיא לא תוחזר. המדינה צריכה להכניס את היד לכיס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
