בחיים הרגילים מהם נהנינו לפני פרוץ מגפת הקורונה, בתי המשפט נהגו בצמצום כלפי הגבלת האפשרות של הורים לטוס לחו"ל עם ילדיהם, תוך כיבוד חירות הפרט וחופש התנועה. אם אחד ההורים העלה חשש שהורה יצא עם ילדו מהארץ שלא על-מנת לשוב, בית המשפט בדרך-כלל ביקש ערבויות כספיות, אך לא מנע את הנסיעה עצמה.
כעולה משני פסקי דין שהתפרסמו לאחרונה, על אף מגבלות הטיסה, האפשרות לצאת מהארץ עם הילדים עומדת למבחן מחודש בתקופה זאת, מאחר שמגפת הקורונה מוסיפה ממד נוסף של סיכון, אשר יש בו כדי לשנות את לשון המאזניים לכיוון הנטייה למניעת הנסיעה.
בפסק הדין הראשון, אם בקשה לנסוע עם בנותיה לארה"ב לתקופה של חודשיים כדי לבקר את משפחתה ולהשתתף בחגיגת בת-המצווה של אחותה. בסוף חודש פברואר בית המשפט אישר את הנסיעה בכפוף להפקדת ערבות כספית שתבטיח את חזרת הבנות לארץ, אולם שבועיים מאוחר יותר נמלך בדעתו ואסר על נסיעת הבנות, עקב ההחמרה בהתפשטות המגפה בארה"ב.
"זכותו של האב להסדיר מצב בו בנותיו אינן עוזבות את הארץ בעת הזו, כאשר לא ניתן להבטיח כי יוכלו לחזור בתאריך המתוכנן, כמו גם החשש כי הקטינות תיחשפנה לסכנה מוגברת של הדבקות בנגיף, שעה שתאלצנה לעבור בשדות תעופה ולטוס בטיסות טראנס-אטלנטיות בדרכן לארה"ב", קבע בית המשפט. "לאב הזכות לשמור על קשר עם בנותיו, במיוחד בתקופה זו של חוסר ודאות, ולא מצאתי כי יש הכרח לנסיעתן של הקטינות, לא בכלל ולא בתקופה המבוקשת בפרט".
בפסק דין אחר שניתן בבית המשפט לענייני משפחה, טענת הסיכון לקטינה בטיסה לארה"ב דווקא נדחתה. פסק דין זה עסק בתביעה של אב להשיב את בתו לארה"ב, שם חיו הצדדים במסגרת רילוקיישן, לאחר שהאם והבת הגיעו לביקור בארץ, אך האם סירבה לשוב.
על-פי אמנת האג, בית המשפט בישראל מחויב להורות על השבת הילדה למקום מגוריה הרגיל באופן מיידי, שם ידון בית המשפט המקומי בשאלת המשמורת על הילדה. במקרה זה האם טענה כי "קיימת סכנה בריאותית אמיתית לקטינה, וכל יום המצב מחמיר ומעלה את הסיכון לנזק באם תוטס ", אולם טענתה נדחתה.
בית המשפט קבע כי תביעות על בסיס אמנת האג הן ממקרי החירום אשר בית המשפט מצווה לדון בהם על אף ההגבלות, ומדובר בסעד שלא ניתן לדחותו עד לאחר שוך המגפה.
כמו כן, בית המשפט קיבל את טענות האב כי הסיכוי להידבקות בנגיף הקורונה עבור ילדים בגילה של הבת הוא נמוך ביותר; כי על-פי נתונים שפורסמו אחוז ההידבקות בקליפורניה נמוך פי 3.5 מישראל בהשוואה למספר התושבים; ומעל לכל, כי בארה"ב לבת יש ביטוח רפואי רחב ומקיף - בעוד שבישראל אין לה ביטוח רפואי כלל, מאחר שהיא אינה תושבת קבע.
על אף שנדמה על פניו כי פסקי הדין סותרים זה את זה, הם למעשה משקפים את אותה גישה, הנותנת עדיפות עליונה לשמירת הקשר של הילד עם שני ההורים הגרושים. בפסק הדין הראשון בית המשפט מנע את נסיעת הבנות כדי להבטיח את הקשר בין האב בארץ לבין הבנות; ובפסק הדין השני בית המשפט איפשר את נסיעת הבת כדי להבטיח את הקשר שלה עם אביה החי בארה"ב.
קביעות אלה מתיישבות היטב גם עם קביעת החריגים בתקנות החירום, המגבילות תנועה בתוך ישראל, אך בכל זאת מאפשרות להעביר ילדים להורים גרושים מבית לבית, תוך הבנה שהסיכון בניתוק הקשר עם הורה אינו שולי אפילו מול איום כמו מגפת הקורונה.
עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.i
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.