בזכות הקורונה: ארבעה סקטורים שירוויחו מהמשבר

ההסתגלות לחיים החדשים בצל מגפת הקורונה יוצרת שינויים מהירים בהרגלי ההתנהגות והצריכה, כפי שחווים זאת צרכנים ומשקיעים בכל העולם. כמו בישראל, גם בעולם יושבים עתה מיליוני אזרחים בבתיהם ועובדים, צורכים, אוכלים ומטפלים בילדים ובמשפחה. איש לא יודע אם ומתי נחזור לשגרה שלפני הקורונה, אבל לחודשים האחרונים עשויה להיות השפעה משמעותית על הארגונים, החברות והתעשיות שסביבנו.

אחרי ירידות של יותר מ-30% בתחילת מרץ בשווקים הפיננסים, בשלושת השבועות האחרונים נרשם תיקון אגרסיבי, שכלל עליות של יותר מ-20% במדדי מניות בישראל ובעולם, וברבים מאפיקי האג"ח נרשם תיקון חד. קשה לומר באופן ודאי כי הירידות מאחורינו, אבל בהסתכלות היסטורית, נראה כי רבים מהנכסים הפיננסיים נמצאים כיום במחירים נוחים להשקעה, ובכמה מהמקרים יש לא מעט חברות שעשויות להרוויח מהמשבר הנוכחי ומהשינויים בדפוסי החיים שהוא עשוי לגרור.

 מדדי המניות מראים תיקון מרשים בחודש האחרון

לחזור לשוק דרך מניות של חברות גדולות

אחרי שמשקיעים רבים מיהרו להקטין חשיפה למניות על רקע הירידות החדות, חשיפה למניות של חברות גדולות עשויה להיות דרך נוחה להגדלת חשיפה הדרגתית לאלה מהם שרוצים להתחיל לחזור לשוק. החברות הגדולות והחזקות, כמו אלה שבמדד S&P 500, צפויות להיות בין המרוויחות הגדולות ביום שאחרי הקורונה.

החברות הגדולות יודעות לרוב לנצל היטב כל תמיכה ממשלתית אפשרית, גם אם הדבר כרוך בתהליכים ביורוקרטיים, שכן לכולם יש מחלקות משפטיות גדולות. רוב החברות הגדולות נהנות מקופות מזומנים גדולות, שמאפשרות להן לרכוש מתחרים שנחלשו על רקע המשבר, וכך לבצר עוד יותר את מעמדן בתחומים שבהן הן פועלות. לשמחתן של החברות האלה, משבר הקורונה מגיע אחרי עשור של צמיחה חזקה, שבו החברות הגדולות גדלו עוד יותר ושיפרו את רווחיותן.

וול סטריט בעיצומה של עונת הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2020, וההערכה היא כי 14 מהחברות במדד S&P 500 (2.8% מהחברות) צפויות לדווח על הפסד ברבעון, ובהן חברות שנפגעו ישירות מהמשבר, כולל חברות התעופה בואינג ואמריקן איירלינס, כאשר כל 14 החברות היו רווחיות בשנה שעברה. לשם השוואה, אם נבחן את המצב במדד ראסל 2000 של החברות הקטנות יותר בשוק האמריקאי, נגלה כי יותר מ-30% מהחברות הפסדיות.

יתר על כן, החברות הקטנות יותר גם ממונפות יותר, ועל רקע השבתתו של נתח גדול מהפעילות הכלכלית, הדבר עשוי לפגוע בהן יותר. אם בוחנים את החוב של החברות הקטנות, מגלים כי 70% ממנו הוא בעל סיכון גבוה ומדורג High Yield (אג"ח "זבל"), לעומת 10% מהחוב בלבד של החברות הגדולות.

כמו בכל העולם, בחודש האחרון נרשם תיקון חד בשני המדדים, אבל מתחילת השנה בולטות המניות הגדולות עם תשואה של מינוס 11% ל-S&P 500, לעומת תשואה שלילית של יותר מ-27% למדד ראסל 2000. ככל שהחזרה לשגרה תהיה אטית יותר, החברות הגדולות עשויות להרוויח יותר, לעתים על חשבון לקיחת נתחי שוק מהחברות הקטנות.

מרוויחות מהמצב: מניות הבריאות והציוד הרפואי

סקטור הבריאות כולו, ובמיוחד מניות הציוד הרפואי, קיבל זרקור מחודש במשבר הקורונה. על רקע הצורך החיוני בהצטיידות במערכות הנשמה ובציוד רפואי בסיסי, כמו מסכות, ציוד מיגון רפואי, ציוד לבתי חולים ולחדרי ניתוח ועד ציוד אזרחי שנדרש כיום מכל אדם היוצא מביתו, בולטות מניות הציוד הרפואי בביצועי יתר מתחילת המשבר הנוכחי.

על רקע ההבנה כי לצד הביקושים הערים לציוד רפואי, תקציבי הבריאות בכל העולם צפויים לגדול בשנים הקרובות, נראה כי מניות הסקטור ימשיכו להפגין ביצועים עודפים גם במבט קדימה, בדומה לעוצמה שהפגינו בשנים האחרונות. לפי שעה, בולטים ביצועי היתר האלה גם מאז שהתחיל התיקון הנוכחי. בחודש האחרון עלה S&P 500 בכ-19%, סקטור הבריאות עלה בכ-22%, ואילו מניות סקטור הציוד הרפואי השלימו עלייה ממוצעת של 26%. המניות של שני המגזרים האלה נשארו כמעט ללא שינוי מתחילת 2020. כלומר, המשקיעים בסקטורים אלה היו מהיחידים שלא נפגעו השנה.

סקטור הציוד הרפואי נהנה מהעובדה שהוא משופע בחברות רבות, שמרוויחות או עשויות להרוויח גם מהמרוץ הכלל-עולמי למאבק בנגיף. המרוץ הזה כולל מאמצים לפיתוח חיסון או תרופה ייעודיים נגד הקורונה, כמו במקרה של חברת הביו-פארמצבטיקה גיליאד (Gilead), המפתחת תרופה ניסיונית; או פיתוח בדיקות מהירות לזיהוי הנגיף, כמו במקרה של אבוט לבורטוריס, שקיבלה אישורFDA לבדיקה לזיהוי קורונה.

העובדה שתחום הציוד הרפואי נהנה מתלות נמוכה יותר ברגולציה בהשוואה לחברות התרופות, עשויה לשחק לטובת החברות שיבלטו בפיתוחים בציוד הרפואי ובבדיקות רפואיות, מכיוון שפיתוח מוצלח יכול להגיע מהר יותר לשוק ולגרוף את כל הקופה.

תעשיית הציוד הרפואי עשויה להרוויח גם מהתפתחויות בתחום שרשרת האספקה. על רקע המצב הנוכחי והקושי של מדינות רבות להשיג ציוד רפואי, נעשים כיום מאמצים אדירים על ידי ממשלות בכל העולם לפתח תעשייה מקומית וייצור מקומי של ציוד רפואי. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מדבר על כך באופן ברור כבר זמן רב, כשלטובתו משחקת הורדת המס שביצע הממשל האמריקאי על חברות לשם החזרת מפעלים לארה"ב. גם מדינות נוספות פועלות להקמת תעשיית ציוד רפואי בשטחן.

 מטה גיליאד בקליפורניה / צילום: Eric Risberg, Associated Press

הטכנולוגיה משתלטת על תחומי הפעילות

מניות הטכנולוגיה הגדולות בעולם בלטו בשנים האחרונות בביצועים חזקים בזכות צמיחה מהירה, אבל גם בזכות מאפיינים שיסייעו להן במיוחד במבט קדימה: רמת מינוף נמוכה, לצד קופות מזומנים גדולות שמבטיחות את יציבותן, אך גם עשויות לסייע להן ברכישה של מתחרות ולתמוך בהמשך הצמיחה.

במבט קדימה, נראה כי הסקטור צפוי ליהנות גם מהשקעות גדולות אחרי המשבר הנוכחי, בשל העובדה שהעבודה מהבית יצרה צרכים מעודכנים וגם העלתה אתגרים חדשים. לפיכך, אנו צפויים לגל של רכישות של ציוד חדשני ומיגון מפני התקפות סייבר (סקטור בפני עצמו), כלים המאפשרים עבודה מרחוק וגם מערכות המאפשרות לימוד מרחוק, השקעה בהגדלת הקיבולת והשימוש בשירותי ענן (רק השבוע הודיעה עליבאבא הסינית על השקעה של 28 מיליארד דולר בהרחבת פעילותה בתחום), ביצוע רכישות מהבית ותשלום דיגיטלי בעבורן, וגם השקעות בתשתיות ושירותי בידור, סטרימינג וגיימינג.

לצד ההמלצה על סקטור הטכנולוגיה, מעניין לבחון את מניות הטכנולוגיה בישראל. אלה נהנות בדיוק מכל אותם יתרונות שמהם נהנה הסקטור העולמי, אבל גם מיתרונות נוספים, כמו חשיפת חסר בקרב משקיעים פרטיים ומוסדיים בישראל ונכונות של הממסד (רשות ניירות ערך) לעודד השקעה כזו, וכן מהעובדה כי הן קטר הצמיחה של הכלכלה בישראל.

אין פלא כי בממוצע, מניות הטכנולוגיה בישראל בולטות בביצועי יתר משמעותיים על פני כל המדדים המובילים בשוק הישראלי מאז תחילת מרץ וגם מתחילת 2020. זו אינה תופעה נקודתית - מניות הטכנולוגיה בישראל מפגינות בממוצע ביצועים עודפים על פני כל מדדי המניות בשוק הישראלי בעשור האחרון.

הנפט בתחתית? השקיעו במגזר האנרגיה

הסקטור החבוט ביותר בשוק האמריקאי הוא מניות האנרגיה, שירדו מתחילת 2020 ביותר מ-40%. הירידה במניות האנרגיה נובעת מהקריסה במחירי הנפט, על רקע עודפי היצע גדולים ומאבקים בין מפיקות הנפט הגדולות ערב הסעודית ורוסיה, לצד האטה בפעילות הכלכלית העולמית, התורמת לירידה בביקושים ולמלאי גדול בקרב הצרכנים.

ההיסטוריה מלמדת שהאינטרסים של מפיקות הנפט הגדולות, ובראשן רוסיה וערב הסעודית, היא להימנע ממחירי נפט נמוכים מאוד לאורך זמן, ולאור זאת הגיעו הצדדים באחרונה להבנות על צמצום התפוקה. "מחירי נפט נמוכים" זו הגדרה שונה עבור כל מפיקת נפט: מאחר שעלויות ההפקה במדינות כמו רוסיה וערב הסעודית נמוכות מ-20 דולר לחבית, הרי שעלויות ההפקה בארה"ב יותר מכפולות, ולפיכך אף שמחירי נפט נמוכים הן חדשות טובות לצרכנים, גם לממשל האמריקאי אינטרס שהם לא יהיו נמוכים מדי.

ההבנה כי, ככל הנראה, אנו רחוקים משיווי משקל במחירי הנפט, עשויה לפתות לא מעט משקיעים להיחשף לנפט. ואולם, חשוב להביא בחשבון כי חשיפה לנפט באמצעות מכשירים כמו קרן סל או ETF טומנים בחובם גם הוצאות הקשורות בגלגול חוזים, גידורים וכן פערים שעשויים להיווצר בין מחירי חוזים של חודשים שונים, בדיוק כפי שאנו רואים בימים אלה. כך למשל, מי שרוכש כיום ETF לאחר ששמע כי מחיר הנפט ירד לפחות מאפס, יגלה כי בפועל החוזים שבהם משקיעה הקרן שרכש מבוססים על מחיר נפט שגבוה מ-25 דולר לחבית - כך שלמעשה, הוא לא ירוויח עד שהנפט יגיע למחיר זה.

לאור זאת, ייתכן כי חשיפה חכמה יותר לנפט היא דווקא לחברות האנרגיה. ברור כי התאוששות במחירי הנפט תבוא לידי ביטוי במניות הסקטור וביכולת של החברות האלה להרוויח, ובחודשים האחרונים אנו רואים קורלציה גבוהה בין הנפט למדד מניות האנרגיה.
יתר על כן, חברות האנרגיה הן מהמעסיקות הגדולות בארה"ב, והעובדה שארה"ב נמצאת בעיצומה של שנת בחירות, כשמוקדי התמיכה של הנשיא טראמפ הן במדינות שבהן ממוקם המטה של חברות האנרגיה הגדולות, מגדילה את הסבירות שנראה פעילות של הממשל לטובתן.

רק באחרונה הודיע הממשל על חבילת סיוע בהיקף של מיליארד דולר לתעשיית התעופה - הודעה שהובילה לזינוק במניות החברות האלה - כך שתרחיש של סיוע לסקטור האנרגיה, שיוביל לזינוק במניות, נראה אפשרי, גם כשמחיר הנפט ממשיך להיות נמוך. השקעה במניות האנרגיה גם אינה כרוכה בעלויות גלגולי החוזים, אשר כפי שראינו, יכולות להיות גבוהות מאוד. 

הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בהראל פיננסים מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסים המצוינים בכתבה זו, ו/או לנהל מכשירי השקעה בתחום הנזכר בה. אין לראות בכתבה משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים והמיוחדים של כל משקיע.