רשות שוק ההון, שבראשות הממונה ד"ר משה ברקת, פרסמה היום את "מתווה הדגל" שלה ל"אספקת נזילות לחברות סולבנטיות עקב השלכות מגפת הקורונה". במסגרת "עקרונות מנחים מוצעים למתווה החלפה ודחייה זמנית של לוחות סילוקין של הלוואות ואג"ח" באג"ח קונצרניות, יצאה הרשות שמפקחת על הגופים המוסדיים שמנהלים את החיסכון לטווח ארוך והביטוח עם שורת כללים לא מחייבים שנועדו לאפשר "מסלול ירוק" לדחייה זמנית של עד שנה בתשלומי אג"ח לחברות שלוו ושנקלעו לקשיי תזרים בשל משבר הקורונה ומאמצי ההתגוננות מפניו.
ברשות שוק ההון מציינים כי "על פי בדיקה אחרונה שביצעה רשות שוק ההון, למתווה יכולת להשפיע על אספקת הנזילות של קרוב לכ-100 חברות אשר הנפיקו אג"ח ואשר יכולות להשתמש בו באופן מיידי. מדובר בכ-290 סדרות אג"ח הנסחרות בשוק בהיקף של כ-180 מיליארד שקל", תוך שברשות מוסרים בנוסף, כי "לרשות ידוע על חברות המעוניינות בהפעלת המתווה, והיא אומדת את הערך הנקוב של סדרות האג"ח הרלוונטיות אליו בעשרות מיליארדים של שקלים, לכל הפחות".
על פי המתווה של ברקת המוסדיים יאפשרו "דחייה זמנית של עד שנה בהחזרי הקרן או הריבית (לרבות אפשרות של דחייה בכל התשלומים שנותרו או רק בחלקם)", כל עוד זה מתבצע "ללא ביצוע תספורת לכספי ציבור החוסכים". לדבריו "המתווה מיועד לתאגידים שהם סולבנטיים במובן הנכסי (מבחן הנכסים), אך נקלעו לקשיי נזילות זמניים", והצטרפות אליו תיעשה רק "בנטילה של תנאים מגבילים על-ידי התאגיד הלווה, שתכליתם הגנה על כספי הנושים שחובם נדחה, בין היתר בפני מצבים של העדפת נושים אחרים", תוך ש"המתווה יכלול פיצוי למלווים בדמות ריבית נוספת, בשיעור הגבוה משיעור הריבית הנקובה הרגיל שנקבע, שיינתן למלווים, או מנגנון פיצוי אחר המביא לתוצאה כלכלית שקולה".
ברשות שוק ההון מסבירים כי "המתווה יכול להיות מופעל בצורה קלה ומהירה בדרך של החלפת סדרת חוב ישנה בסדרת חוב חדשה", ו"גם בדרכים אחרות. דוגמה לכך יכולה להיות גם באמצעות שינוי שטר הנאמנות של איגרות חוב קיימות, בהסכמת הנושים ועל פי הדין". התמורה שתינתן למחזיקי האג"ח המוסדיים עבור הדחייה תהיה רק באמצעות תוספת ריבית, שתנוע מ-0.5% ועד ל-3.25% ואף למעלה מכך, בתלות במרווח תשואת האג"ח עד סוף פברואר השנה לבין אג"ח ממשלתיות בעלות מח"מ דומה.
מהמסמך הסופי שיצא היום עולה כי רשות שוק ההון התעלמה מההצעות העיקריות של רשות ניירות ערך ביחס לתוכניתה לגבי המשקיעים המוסדיים. רשות ניירות ערך, שבין היתר מפקחת על שוק האג"ח הקונצרניות ושמעוניינת לראות את כספי החיסכון לטווח ארוך של הציבור מוזרם לכמה שיותר חברות אג"ח סולבנטיות לתפיסתה, רצתה שרף הכניסה לתוכנית יהיה נמוך מזה שקבעה רשות שוק ההון. מדובר בראש ובראשונה ברצונה של רשות ניירות ערך לכך שחברות שבעל השליטה בהן עשה בעבר הסדר חוב עם תספורת לנושיו גם בחברות אחרות מהן לא יוחרגו מהתוכנית, ושחברות שיוכלו ליהנות מההקלה למוסדיים של רשות שוק ההון יהיו גם כאלה שאין להן דירוג מקבוצת דירוגי ה-A ושהתשואה באג"ח שלהן לא תהיה חייבת להיות עד 10% בלבד.
אולם ברשות שוק ההון גורסים כי כספי החיסכון הפנסיוני של הציבור חשובים דיים כדי שלא להתייחס אליהם רק ככלי שנועד לשמש לחילוץ חברות שלא סביר בוודאות גבוהה מאוד שהיו שומרות על מעמד איתן ויציב לולא הקורונה, ושלכן התוכנית נועדה לסייע רק לחברות שסביר מאוד שיעמדו בצורך להחזיר את כספי הציבור שלוו מהגופים המוסדיים לטווח ארוך.
לפיכך, רשות שוק ההון מציינת היום כי "המסלול הירוק שנקבע במתווה פתוח לחברות סולבנטיות ולא יהיה פתוח לחברות או לבעלי שליטה שעשו בעבר הסדר חוב הכולל "תספורת". בהקשר זה רשות שוק ההון פוסלת מהמתווה שלה את כל החברות ובעלי השליטה שעשו הסדר חוב ב-20 השנה האחרונות. כמו כן, המתווה של רשות שוק ההון "אינו פתוח לחברות המאופיינות ברמת מינוף גבוהה, אינו פתוח לחברות ברמת דירוג של מתחת לדירוג A מינוס (היינו פתוח לקבוצת דירוג A בלבד), ואינו פתוח לחברות ברמת תשואה דו-ספרתית בשוק, למעט מקרים מיוחדים של חוב קצר אשר אינו מעיד על בעיית סולבנטיות".
הממונה ברקת מסר היום, כי "אני מצפה מהגופים המוסדיים להגדיל את ההשקעות שלהם בישראל בתקופה זו ולתמוך בחברות ישראליות טובות ובהשקעות טובות אחרות שמשרתות את העמיתים. זו תמיכה מחויבת במשק ובכלכלה הישראלית בשעה קשה זו, כל עוד הדבר משרת את טובתם של העמיתים והחוסכים לפנסיה".
לצד זאת ברקת מצרף מסר לאלה שרצו להרחיב משמעותית את היצע החברות שלוו אג"ח ושנקלעו לקשיים ושיוכלו לקבל מהמוסדיים דחייה בתשלומים במסלול החדש שקבע, ואומר: "אסור לעשות פשרות על חשבון הפנסיה של הציבור, אבל יש הרבה מאוד הזדמנויות לחזק את הפנסיה ואת המשק הישראלי. המתווה שאנחנו מביאים היום הוא דוגמה אחת לכך. כולי תקווה כי ההתאוששות ממשבר הקורונה תהיה מהירה ותייתר את הצורך בהפעלת פתרונות כאלו או אחרים. עם זאת, בעוד שאנו מקווים לכך, אנו חייבים להיערך גם לתרחישים אחרים. בשלב זה, רשות שוק ההון מבקשת להדגיש כי האיזון הנכון שבין שמירה על כספי העמיתים, מצבו של המשק ורמת האמון בתוכנית מחייב הגדרה שמרנית ומדודה לחברות שייחשבו כסולבנטיות. לפי עקרון זה גובשו תנאי המתווה, אשר לפיהם תינתן דחייה שאינה ארוכה משנה בהחזרי ההלוואה, כנגד תוספת ריבית, וללא ביצוע 'תספורת' מכספי ציבור החוסכים".
ומה לגבי החברות שלא עומדות ברף המינימלי שקבעה רשות שוק ההון, ושמתקשות לעמוד בהחזרי החוב שלהן בעיצומו של משבר הקורונה? ברשות שוק ההון מבהירים כי "בשלב זה, בפני אותן חברות שלא ייכנסו לתחולתו, יעמדו הכלים הרגילים, לרבות ניהול הליכי הסדר חוב או גיבוש הסכמות אחרות".
ברשות שוק ההון אומרים כי בכל מקרה "פרסום מתווה הדגל אינו נועד לייתר את הצורך של הגופים המוסדיים להפעיל את שיקול דעתם המקצועי והעצמאי, בהתאם לחובותיהם שבדין, ובכלל זה חובת הנאמנות לעמיתים, בטרם יישומו", כשהם מדגישים כי מבחינתם "העקרונות המנחים המוצעים בהמשך נועדו לשמש כמצע לדיון בלבד בין הצדדים, ואין בהם כדי לחייב את התאגידים הלווים או את הגופים המוסדיים המלווים לגיבושו של מתווה פריסה זה או אחר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.