גיורא אקרשטיין חיכה שנתיים, עכשיו הקורונה מרחיקה את האקזיט שלו

משבר הקורונה שהלם בשווקים הפיננסיים, כבר גרם לביטולן של מספר עסקאות רכישה  גדולות שקודמו או אף נחתמו טרם פרוץ המשבר, ומאיים על השלמתן של עסקאות נוספות. 

אחת מאותן עסקאות, שטרם הגיעה לידי הסכם, היא זו שבה ביקש התעשיין הוותיק גיורא אקרשטיין למכור 20% ממניות החברה המשפחתית, אקרשטיין תעשיות, שאת שפעילותה העריך טרם המשבר בשווי של כ-700 מיליון שקל ( ללא הנדל"ן שברשותה).

למימוש המתוכנן הגיע אקרשטיין לאחר מספר שנים של צמיחה בפעילות החברה שבבעלותו, שנבעה מהגאות ממנה נהנו ענפי הנדל"ן והתשתיות בישראל - שעבורם היא  מייצרת, והובילה אותה להציג רווח נקי שנתי של כ-80 מיליון שקל.

אקרשטיין, שרצה לממש את ההצלחה העסקית של החברה לאקזיט של כ-150 מיליון שקל, אגב הסדרה של חלוקת המניות בחברה בין בני המשפחה השולטת, "לקח את הזמן" לכך - וליתר דיוק שנתיים מאז החל בבחינת המימוש.

במגעים שניהל במהלך תקופה ארוכה זו, תחילה להנפקה של אקרשטיין תעשיות בבורסה בת"א, ובהמשך למכירת מניות לידי חברות ההשקעה של הבנקים הגדולים - ללאומי פרטנרס, בהמשך לפועלים שוקי הון ולאחרונה שוב ללאומי פרטנרס - לא השכיל אקרשטיין לסגור עסקה. כשהוא מגובה בנתונים עסקיים חזקים, נקט איש העסקים הוותיק, ככל הידוע, בעמדה תקיפה וסירב להתפשר במחיר. 

כעת, לאחר שמשבר הקורונה הפיל את שווי החברות הנסחרות בתחומי הבנייה והתשתית, ומאיים לגרום להאטה ניכרת בפעילות העסקית במשק, הדבר עלול לעלות לאקרשטיין ביוקר. כלל לא בטוח שהעסקה עם לאומי פרטנרס תצא לפועל (הגם שמקורבים לצדדים לה טוענים כי המגעים נמשכים), וגם אם כן - יהיה זה קרוב לוודאי במחיר הנמוך ב-15%-20% מזה שדרש אקרשטיין טרם המשבר.

שם נרדף לרחובות מרוצפים באדום ואפור

אקרשטיין תעשיות עוסקת בייצור מוצרי מלט ובטון לענפי התשתיות והבנייה, ומוכרת בעיקר הודות ל"אבנים המשתלבות" שייצרה אשר מרצפות רחובות רבים בארץ, שבזכותן פרצה לתודעה הציבורית. במשך השנים הפך המותג אקרשטיין לשם נרדף לרחובות המרוצפים במרצפות אדומות או אפורות.

את החברה ייסד ב-1925 צבי אקרשטיין המנוח, אביו של גיורא, ומנהל אותה כיום צביקה אקרשטיין, בנו של בעל השליטה. באתר החברה נכתב כי היא היצרנית הגדולה ביותר בישראל של מוצרי בטון טרומי לפיתוח סביבתי, לבנייה ולתשתיות בחמישה אתרי ייצור, שלושה בישראל (ירוחם, אשדוד וראש פינה) ושניים בארה"ב (בקליפורניה ובאריזונה). בסך הכול מעסיקה החברה כ-1000 עובדים.

בעברה הייתה אקרשטיין תעשיות חברה בורסאית, ובשנת 2003 מחק גיורא אקרשטיין את מניותיה מהמסחר באמצעות הצעת רכש, ששיקפה לחברה שווי של כ-150 מיליון שקל בלבד.