בשבוע הבא יכריע בית המשפט האם אל על יכולה למשוך 115 מיליון שקל מקופת פנסיה שבה יש יותר מ-500 מיליון שקל, כספים אשר עם הפרטת אל על הופקדו על-ידי המדינה לטובת עובדים שהמשיכו את העסקתם בחברה עם המעבר לידיים פרטיות.
הקופה הזו עומדת במחלקות משפטית שנמשכת מזה שנים, והיא מכונה "קרן 108" - היות שהופקדו בה בתחילה 108 מיליון דולר.
קרן המריבה עומדת במרכזן של שתי ערכאות משפטיות: באחת מהן תובעת המדינה מאל על את היתרות שנשארו בקרן אחרי הפרשת הכספים לעובדים; ובאחרת' שתידון בשבוע הבא, מבקשת אל על אישור מההסתדרות ומהעובדים למשוך חלק מכספי הקרן.
כאשר אל על הופרטה בתחילת שנות ה-2000, הופקדו כספי פיצויים שיועדו לעובדים שהמשיכו לעבוד באל על תחת הבעלות הפרטית' בכדי שכאשר העובדים (שפורטו שמית) יפרשו מעבודתם, הם יקבלו כספי פיצויים מתוך אותה קרן ועל סמך הסכם העבודה שלהם.
לאורך השנים צברה הקרן יתרות, וסלע המחלוקת הוא למי שייכת יתרת הכסף שבקרן, מעבר לכספי הפיצויים שמגיעים לכ-60 עובדים שעדיין מועסקים באל על, יתרה שמסכמת בכ-360 מיליון שקל.
ההנהלה טוענת כי היתרות שייכות לה, ועד עובדי אל על טוען כי הכסף שייך לעובדים, ומדינת ישראל טוענת כי היתרות שנצברו שייכים לה אחרי שהיא זו שהפקידה את הכספים מלכתחילה.
כעת מסכימה המדינה כי אל על תמשוך כ-115 מיליון שקל מהקרן, כשהיא תמשיך להיאבק על היתרה. 115 מיליוני השקלים שהאוצר אישר לאל על למשוך מהקרן, לא יוענקו לה במסגרת הלוואה אלא ככסף נזיל ומיידי לשימושה בשלב זה.
בבית המשפט מתנהלת תביעה מאז 2015 - המדינה תבעה את אל על, והעובדים הצטרפו כנתבעים ביחד עם ההסתדרות. במקביל כאמור מתנהלת תביעה אחרת (המרצת פתיחה) במסגרתה תשאף אל על כי בית המשפט יצהיר כי היא זכאית למשוך כספים מהקרן כאמור.
לפני כשבועיים פנתה הנהלת אל על לעובדים והודיעה כי מתכוונת למשוך 115 מיליון שקל בתמיכת האוצר. העובדים מתנגדים וטוענים כי הכסף שבקרן הזו מהווה יתרה משמעותית שיכולה לשמש את העובדים בתסריט שבו אל על תגיע לחדלות פירעון.
אל על פנתה לבית הדין לעבודה כשהיא מבקשת מהמשיבות פסגות (שם נמצאת הקרן כיום) וההסתדרות למשוך את הכסף. נציגות העובדים הצטרפו כמשיבים להליך שידון ב-30 באפריל.
בדיון תתבקש אל על גם להוכיח את טענתה כי היא העבירה 68 מיליון שקל לקופות פרטיות לכ-60 עובדים הזכאים לכספם, וזאת שלא מתוך הקרן - ולפיכך היתרה מגיעה לה. העובדים טוענים כי הכספים הועברו לעובדים הזכאים מתוך הקרן, ולפיכך לא רק שאל על לא זכאית למשוך כספים משם, אלא שגם לכאורה הופרו מולם הסכמים שדורשים את חתימת נציגות הוועד לפני משיכת כספים מהקרן האמורה.
אל על תשאף לקבל אור ירוק מהעובדים ומההסתדרות למשיכת חלק מהכספים המופקדים בקרן, בהיקף של 115 מיליון שקל, ככסף נזיל עבורה. על היתרה שנתונה במחלוקת היא תמשיך להילחם בזירה המשפטית מול המדינה במקביל.
הדיונים עם האוצר והבנקים נמשכים
בתוך כך, הדיונים בין אל על, משרד האוצר והבנקים המלווים נמשכים. אל על פנתה לבנקים נוספים, חוץ מבנק דיסקונט בהובלת המנכ"ל אורי לוין שעמו היא מצויה בדיונים בשבועות האחרונים, כאשר בין היתר היא מקיימת שיחות עם בנק לאומי ועם בנק נוסף.
ההלוואה בהיקף 400 מיליון דולר בערבות מדינה שאל על שואפת לקבל בשל משבר הקורונה, הובילה אותה להציג תוכנית התייעלות לפי תנאים שהציב לה משרד האוצר, לרבות פיטורי 2,000 מעובדי החברה, קיצוץ של 25% בפעילות, כולל בקווים (הקפאת קווים חדשים בין השאר), וקיצוץ של כרבע מצי המטוסים שלה.
אל על תנסה לקבל את הסיוע בכל מתווה, בין אם בפיצול במעורבות של כמה בנקים ובין אם מבנק אחד, ובכל מקרה האישור הזה נתון לגובה הערבות שתסכים המדינה להתחייב אליה בהלוואה ולתנאיה.
שאיפה לא מציאותית
האם בסכסוך שבו נתונה הנהלת אל על עם ועד עובדיה היא צפויה לקבל אישור למשיכת הכספים מקופת הפנסיה? לפי רוח הדברים השוררת בין הצדדים, נדמה שזו שאיפה לא מציאותית בעליל. הוועד כועס וטוען כי ההנהלה מדירה אותו מכל שיח עם האוצר, וכי תוכנית ההתייעלות שמציגה אל על, הכוללת כאמור כ-2,000 מפוטרים, גובשה מבלי לשתף את העובדים שעל גבם צפויה להיעשות ההתייעלות.
לפי הוועד, פיטורי שליש מהעובדים, אינה הדרך העיקרית להתייעלות המיוחלת בהיקף של כ-200 מיליון דולר בשנה, אלא נדרשים מהלכים שמחייבים את אישור העובדים לרבות צמצום ושינוי הליכי עבודה.
בוועד אף הפנו מכתבים לראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשה כי יערב אותם בשיח, כשהם טוענים לכישלון ההנהלה. ההנהלה מצידה יכולה להפעיל סעיף בהסכם הקיבוצי שיאפשר לה לכפות את פיטורי העובדים גם בלי אישור הוועד לאור צמצום דרמטי בפעילות, והיא לא מגיבה למכתבים החמורים נגדה שמשגר הוועד לעובדי החברה.
אלא שעל אל לא תרצה לפעול בדרך חד-צדדית, והיא תרצה להגיע לאוצר עם ברכת הדרך מהעובדים בדרך למסע ההתייעלות המחייב שהיא הייתה אמורה לצאת אליו הרבה לפני שפרצה המגפה העולמית. הסכסוך בין ההנהלה לעובדים מרע עם החברה לא רק בהתנהלות היומיומית שלה אלא גם מול האוצר והבנקים המלווים, שלא ימהרו לשחרר כסף לחברה שלא מנהלת יחסים תקינים עם עובדיה, וזאת בדרך להלוואה בהיקף של פי שלושה מהשווי שלה כיום.
מוטב היה לו שני הצדדים היו מפגינים סולידריות ויחסים בריאים, אלא שהמצב בשטח רחוק מזה, והוא בא בעוכרי ההנהלה והעובדים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
