ברשויות המקומיות מתחייבים: נעניק לעסקים פטור מיידי בארנונה

שר הפנים אריה דרעי חתם השבוע על תיקון מס' 2 לחוק ההסדרים לשנת 2020, המכונה גם "הנחות בשל משבר הקורונה", הנוגע להקלות בתשלום הארנונה לעסקים שנפגעו לאחרונה. במסגרת התיקון יינתנו שלושה חודשי פטור מתשלום הארנונה לעסקים. לרשויות תינתן האפשרות להעניק הנחה כוללת של 25% בתשלום עד סוף השנה. כל הרשויות שאליהן פנינו בניסיון לברר מהו מתווה ההקלה שיציעו לבעלי העסקים הבהירו כי בחרו במודל של שלושה חודשי פטור מלא מארנונה. בין הרשויות ניתן לציין את מודיעין, רמת השרון, רחובות, תל אביב, נתניה, רמת גן, אשדוד, חולון, ראשון לציון, פרדס חנה והמועצה האזורית דרום השרון.

למרות הכוונה של הרשויות להקל עם בעלי העסקים ולתת את הפיצוי באופן מיידי, בדיקה שנעשתה על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה צופה ירידה בהכנסות העיריות מארנונה ממגורים ומעסקים והכנסות עצמיות אחרות בשיעור של מעל 10%.

התקציב המוניציפלי ממומן מההשתתפות הממשלה בתקציב בעיקר בחינוך ורווחה, הכנסות עצמיות שונות כמו קנסות, אגרות, מוקדי רווח וכו', הכנסות מארנונה למגורים והכנסות מארנונה עסקית. אם הכנסות אלו אינן מממנות את כל הפעילות של הרשות, מעניקה המדינה לרשות מענק איזון (לפי קריטריונים), כדי לשמור על רמת שירות לתושב. ברשויות המבוססות מקורות ההכנסה העצמיים גדולים משמעותית ואילו ברשויות שמדורגות באשכול חברתי-כלכלי נמוך התמיכות הממשלתיות רבות.

 ברשויות המבוססות 2-1

ירידה בהכנסות תחייב צמצום שירותים

האומדן של גיאוקרטוגרפיה הוא אובדן מצטבר של 10% בהכנסות לרשויות המקומיות כתוצאה ממשבר הקורונה. מספר זה מבוסס על ירידה בהכנסות מארנונה עסקית כתוצאה מהנחה של 25%, או שלושה חודשים. לפי אומדן גס, מדובר על הנחות בגובה של לפחות 3.1 מיליארד שקל, מהם המדינה תסבסד כ-2.8 מיליארד שקל. כלומר ירידה של כ-3.75% מההכנסות מארנונה עסקית.

גורם נוסף לירידה בהכנסות הוא קיטון ההכנסות מארנונה למגורים על רקע הנחות שיינתנו למשקי בית שהכנסתם נפגעה כתוצאה מיציאה לחל"ת או פיטורים. שיטת החישוב של גיאוקרטוגרפיה מתבססת על ההנחה שיש יחס ישיר בין שיעור האבטלה בישוב לשיעור ההנחות בארנונה. הצפי הוא שכתוצאה משיעור האבטלה שגדל בתקופה האחרונה באופן משמעותי, יעלה גם שיעור ההנחות בארנונה למגורים. בנוסף, צפויה פגיעה בהכנסות אחרות - הכנסות מאגרות, היטלים, קנסות, דמי שירות וכו'. בגיאוקרטוגרפיה מניחים ירידה של כ-15% שמקורה בכך שרוב הפעילות העירונית מושבתת כחודש וחצי עד חודשיים שהם כ-15% מהפעילות השנתית.

יש לציין כי ועדת הכספים הזמנית של הכנסת אישרה השבוע לקריאה שנייה ושלישית את החוק המקצה קרוב ל-200 מיליון שקל להסדר השיפוי לרשויות. לדברי נועם כהן, מנהל המחלקה הכלכלית במכון גיאוקרטוגרפיה, מודל התמיכות הממשלתיות לא תומך באופן ישיר בקיטון, שנובע מירידה בהכנסות עצמיות. לכן, הרשויות תידרשנה לנקוט באמצעי צמצום. ד"ר רינה דגני, מנכ"לית מכון גיאוקרטוגרפיה, מסבירה שתושבי הערים שיפגעו יותר יהיו דווקא הערים המבוססות יותר והעצמאיות, מכיוון שבערים אלו, התמיכות הממשלתיות מהוות חלק זניח בפעילות השוטפת. לכן, ירידה בהכנסות עצמיות תחייב ערים אלה לנקוט בצמצום של שירותים לתושב כמעט באופן מיידי.

ראשי רשויות מעידים על מצוקה

ראשת העיר של יהוד, יעלה מיקליס, מודעת היטב לצפי בירידה בהכנסות הרשות כתוצאה מאובדן הכנסות: "היות שאנחנו מדברים על מליון מובטלים, זה ברור לכולנו שייקח זמן עד שיוכלו לחזור לעבודה. אנו מעריכים שתהיה לרבים יכולת נמוכה לשלם ארנונה, ומצד שני, יהיה הרבה יותר צורך במענה ליותר משפחות".

ומה תעשו?

"קשה מאד להעריך את זה. במהלך הקורונה הפסקנו, או הקפאנו, את ההתקשרויות שלנו עם כל מי שיכולנו. הכוונה היא למומחים, מפקחים, אנשים שעובדים עבורנו באאוטסורסינג. זו עירייה רזה כך שהרבה מהמשימות אנחנו עושים עם ספקים חיצוניים. כמובן שאת כל ההוצאות בגין יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות חסכנו. אנחנו נבחן את השיפוי והמשמעות שלו ונשעה כל מה שאנחנו יכולים לסייע לעסקים. פיצוי ארנונה ושיפוי הם לא החלטה שלנו. המשימה שלנו היא לתת כמה שיותר לתושבים. וקודם כל לכאלה שזקוקים להם ביום יום".

אמיר כוכבי, ראש העיר של הוד השרון מעיד על אותות מצוקה הולכים וגדלים בעירו: "ככל שהמצב הזה יימשך העומס על הכנסות העירייה יגדל. אני מדבר על קריסה של עסקים שתוביל לקריסה של משפחות, שיביאו לעליה משמעותית, שכבר אנחנו רואים, בביקוש לרווחה. אני מניח שהמספרים יהיו הרבה יותר משמעותיים בהמשך. הרווחה מכירה את מי שמוגדר נזקק, אבל בהוד השרון המסה הגדולה היא מעמד הביניים, שחלק ממנו שכיר, חלק עצמאי, שגם ככה יוקר המחיה החזיק אותם צפים. ברגע שהם נפגעים אז הקריסה הרבה יותר מהירה. אין הכנסות מצד אחד, מצד שני המדינה מתעקשת על תשלום מסים, בעלי נכסים מתעקשים על תשלומי שכירות. כל שבוע שעובר הוא נזק שעדיין לא ניתן לאמוד אותו. עדיין לא ברור מה יהיו העלויות של להוציא את האנשים מזה. אני מניח שבסופו של דבר, ככל שהמדינה לא תתערב, ההתמודדות של הרשויות המקומיות תהיה בצמצומים. של השרותים שהם נותנים, בהיקפי כוח אדם. שני הדברים האלה יביאו למכה עוד יותר קשה. זה מעגל שהדרך היחידה למנוע אותו היא שהמדינה תזרים כסף. היא לא עושה את זה וגם לא מדברת את השפה הזאת". 

משרד הפנים: "מהלך חשוב ביותר לחיזוק יציבותם הכלכלית של בעלי עסקים"

ההקלות בארנונה לעסקים שנכנסו השבוע לתוקף עמדו השבוע במרכז בדיקה שפרסמנו השבוע כאן ב"גלובס". במסגרתה הבאנו את הניתוח של מומחים שונים אשר טענו כי חלק מההקלות מכילות חורים ומפלות בעלי עסקים שונים. במשרד הפנים טענו כי לא ניתן להם האפשרות להגיב באופן שלו ציפו על הטענות וטענו כי הביקורת שהושמע פופוליסטית. על כן אנחנו מפרסמים כאן את התייחסותם לטענות מתוך תקווה שהשיח הזה רק ירחיב את ההיענות של רשויות מקומיות למתן סיוע לעסקים היושבים בשטחן ויגביר את הוודאות.

לדברי משרד הפנים: "התקנות להקלה על בעלי העסקים באמצעות מתן פטור לשלושה חודשים מתשלום הארנונה, הן פרי עבודה מקצועית מאומצת ומקיפה שהוביל צוות של משרדי הפנים, האוצר, הגנת הסביבה ומרכז השלטון המקומי ונועדו להקל על בעלי עסקים בתקופת משבר הקורונה, בלי לפגוע קשות ברשויות המקומיות. כמו כן, המהלך בוצע בתיאום עם המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה.

"המהלך משקף את רצונם של הממשלה ושל הרשויות המקומיות לסייע לעסקים בהתמודדות עם הקשיים התקציביים אליהם נקלעו בתקופה האחרונה. זו תקופת משבר קשה מאד וחלק גדול מבעלי העסקים עומדים בפני קריסה. הפטור יקל, ולו במעט, על המצוקה התזרימית של העסקים ויבטיח את הרציפות במתן השירותים החיוניים שניתנים לתושבים על ידי הרשויות המקומיות בשעת חירום זו.

"באשר לטיעון לפיו גם חברות ענק מתחום המזון והמשקאות וחברות אינטרנט רב לאומיות יהיו זכאיות לפטור, הרי שהיינו קשובים לזעקה שעלתה מהשטח והממשלה כולה העדיפה את המהלך הפשוט, המיידי והדחוף, על פני יצירת צדק כללי. בראייה כלכלית-חברתית לאומית בשעת חירום, ישנה גם חשיבות ליציבות ולוודאות במשק ולשיקום הנזקים שנגרמו לכלכלה הישראלית. המהלך יאפשר גם לאותן חברות ענק להחזיר עובדים שיצאו לחל"ת למעגל העבודה ובכך לספק להם ביטחון סוציאלי וכלכלי, להסיר דילמות פיטורים שניצבו בפניהן ולחסוך במשברים אישיים ומשפחתיים קשים מאד.

"באשר לטיעון לפיו עסקים שמתנהלים מהבית (ספרים, קוסמטיקאיות וכו') יינזקו אם יפנו לקבל את הפטור משום שייאלצו לשנות סיווג ובעקבות כך תעריף הארנונה יעלה: עסקים כאלה שילמו עד היום לפי תעריף ארנונה למגורים בניגוד לחוק, בעוד שניהלו בביתם פעילות עסקית שעליה הם אמורים לשלם לפי תעריף ארנונה לעסקים כמוגדר בחוק. כמובן שמי שעובד בביתו ושילם עד כה לפי תעריף לעסקים יהיה זכאי לפטור.

"לסיכום, מדובר במהלך חשוב ביותר לחיזוק יציבותם הכלכלית של בעלי עסקים, במיוחד קטנים והבינוניים. שר הפנים, אריה דרעי, משרד הפנים ושאר משרדי הממשלה שהוציאו לפועל את הפטור מארנונה, עשו זאת מתוך דאגה גדולה לעסקים ולרשויות וגם אם לא הכל מושלם, הצורך להוציאם במהירות לכדי מעשה היה חשוב ביותר".