כמעט ארבעה שבועות חלפו מהיום שבו הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על תוכנית חסרת תקדים בהיקף של 80 מיליארד שקלים לחילוץ המשק ממשבר הקורונה. בירושלים מדברים על עשרות מיליארדי שקלים שכבר הוזרמו למשק, אך הסיוע אינו מורגש בשטח - לא בקרב בעלי העסקים, השכירים והעצמאים.
בדיקת "גלובס" ממחישה את הפער התפיסתי הזה במספרים. מצד אחד, אכן אושרה הוצאתם של תקציבים בהיקף המתקרב ל-30 מיליארד שקל. אך הסכום שנכנס עד היום לחשבונות הבנק של הנזקקים לסיוע אינו עולה על 7 מיליארד שקלים. כל יתר המיליארדים עדיין נמצאים אי-שם בדרך, זורמים לאיטם בצנרת הביורוקרטית, בעוד המגזר העסקי הולך ונחנק.
לזמן יש מחיר - את עובדת החיים הפשוטה והאכזרית הזו לא הביאו בחשבון מנסחי תוכניות החילוץ הגרנדיוזיות למשק.
100% ביצוע: מענק החג של נתניהו
נתחיל ביוצא מהכלל, המעיד על הכלל: תוכנית המענקים של 500 שקל לילד, שהורחבה לקשישים ונכים.
התוכנית שעליה הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו עוררה קיתונות של ביקורת בחוגי הכלכלנים והדרגים הממשלתיים המקצועיים. חטאה הגדול של התוכנית הוא בהיותה סיוע לא ממוקד, כלומר סיוע שמחולק בצורה אחידה ועיוורת ללא תנאים, ללא תבחינים, ללא הדרגתיות וללא הליך בקרה וסינון שיבטיח שהכסף יגיע רק לאנשים שבאמת זקוקים לו.
במבחן היעילות הכלכלית תוכנית המענקים לחג הפסח של נתניהו מקבלת ציון נמוך, אבל במבחן הביצוע והיעילות - היא המצטיינת של הקורס. מענקי החג של נתניהו היא התוכנית היחידה עד כה שהממשלה השלימה את ביצועה, ושכל 100% מהכסף שהוקצב לה נכנס לחשבונות הבנק המיועדים, עוד ב-12 באפריל. ממוצע הביצוע של שאר התוכניות נמצא מתחת ל-20%.
הדוגמה ההפוכה למענקי חג הפסח היא התוכנית לקרן פיצויים לעסקים בהיקף 5 מיליארד שקל. כמו מענקי החג, גם תוכנית קרן הפיצויים עוררה התנגדות רבה בדרג המקצועי והוכנסה תחת לחץ כבד של שר האוצר משה כחלון. הקרן נכנסה לתוכנית לא לפני שיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ’ אבי שמחון הרים את קולו בצעקות על אנשי האוצר (ר’ מסגרת). אבל עד היום לא הצליחו להסכים בממשלה כיצד יחולקו הפיצויים לעסקים. כמעט מדי בוקר מתפרסמת ספקולציה כזו או אחרת לגבי הסיוע שיינתן: האם יחושב לפי גובה ירידת המחזור או אולי לפי מספר העובדים שהמעסיקים יסכימו לקלוט - אבל בשורה התחתונה כמעט 30 יום חלפו להם, העסקים גוועים - וקרן אין.
תוכנית החילוץ נולדה כזכור על-רקע ביקורת קשה על הקמצנות של ממשלת ישראל לעומת מדינות המערב בעזרה שהיא מושיטה למגזר העסקי שלה, אחרי ששיתקה את פעילותו לתקופת זמן בלתי ידועה מראש בהוראת מומחי משרד הבריאות. בעוד ארה"ב, גרמניה ומדינות נוספות מכריזות על תוכניות חילוץ בהיקף של עד 10% תוצר, הכריזה ישראל על העמדת תוכנית חילוץ בהיקף השווה ל-5.7% תוצר.
מי שיבחן את התוכנית לעומק יגלה שהתקציב נטו שמדינת ישראל התחייבה להוציא מקופתה לחילוץ המשק - נמוך בהרבה מ-5.7%. מדובר ב-2.5% תוצר במקרה הטוב. ראשית, צריך להוציא מתוך ה-80 מיליארד שקל את כל התקציבים שנועדו למטרות אחרות: 11 מיליארד מתוך הסכום הוקצבו למערכת הבריאות ולגופי חילוץ והצלה לצורך התמודדות עם מגפת הקורונה; 5.5 מיליארד שקלים נוספים מיועדים לעידוד הצמיחה במשק באמצעות קידום פרויקטים בתחום התשתיות (כמו קווי רכבת קלה חדשים), הזרמות הון לחברות הייטק וקידום פרויקט דיגיטציה של השירות הציבורי.
נותרו 63 מיליארד שקלים - שליש מתוכם אמורים בכלל להגיע מהמערכת הבנקאית ומחברות כרטיסי האשראי. רק 30-40 מיליארד שקל נטו ייגרעו מתקציב המדינה עצמו - וכאן מתעוררת השאלה: מתי?
דמי אבטלה: רק 10% הועברו
התקציב הגדול ביותר שהובטח במסגרת התוכנית הוא סבסוד שכר לעובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו. בתוכנית דובר על סכום כולל של 14 מיליארד שקל. מתוכו אישר כבר האוצר להוציא 11 מיליארד. כ-900 אלף איש הגישו תביעות לדמי אבטלה עבור חודש מרץ. כמה מתוך הסכום הזה נכנס ממש לחשבונות הבנק שלהם? בקושי 10%.
ב-7 באפריל העביר הביטוח הלאומי כ-1.6 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה צריך להפחית כ-320 מיליון שקל - דמי האבטלה שהביטוח הלאומי משלם בכל מקרה בחודש רגיל. הסכום הנמוך הזה מוסבר בכך שהמשבר פרץ באמצע מרץ. התובעים שתביעותיהם טופלו קיבלו פיצוי על חצי חודש, והתובעים שהביטוח לא סיים את הטיפול בתביעותיהם קיבלו רק מקדמות של 2,000 שקל כל אחד.
התשלום הבא של דמי אבטלה, עבור חודש אפריל, צפוי לעמוד על 5-6 מיליארד שקל, להערכת מנכ"ל המוסד מאיר שפיגלר והוא ישולם עד אמצע חודש מאי. תשלום הסכום הכולל, בסך 11 מיליארד השקלים, יושלם בעוד שישה שבועות.
סכום נוסף שהמוסד לביטוח לאומי התחייב לשלם הוא במסגרת הקלות בזכאות לדמי אבטלה: קיצור תקופת האכשרה הנדרשת לצורך הגשת תביעה לדמי אבטלה משנה לחצי שנה והארכת תקופת הזכאות למי שזכאותו פגה עד סוף חודש אפריל.
סיוע נוסף הוענק לבני 67 ומעלה ובני 20-27 שפוטרו או הוצאו לחל"ת ולא היו זכאים לדמי אבטלה - העלות הכוללת של שלושת הצעדים האלה נאמדת להערכת האוצר ב-3 מיליארד שקל - מתוכם שולמו עד כה על-פי האוצר כ-1.6 מיליארד שקל. בביטוח הלאומי לא ידעו להשיב כמה מתוך ה-2.3 מיליארד כבר הועברו לחשבונות הבנק. אנחנו ב"גלובס" הלכנו על הצד הפחות מחמיר והתייחסנו כאילו שכספים אלו בכללותם הועברו.
במקביל לדמי אבטלה לשכירים, הסכימה המדינה באופן חריג לשלם גם מענקים ‘דמויי דמי אבטלה’ לעצמאים שאיבדו את מקום עבודתם. הסכום שהובטח לעצמאים היה עד 6,000 שקל עבור חודש מרץ, ועד 8,000 שקל עבור חודש אפריל. את הסכום הזה אמורה להעביר רשות המסים, ולא המוסד לביטוח לאומי שמטפל בשכירים.
מאוחר יותר הובטח להעלות את תקרת התשלום לאפריל ל-10,500 שקל, כך שתשווה לתקרת התשלום לשכירים. בנוסף הובטח להכניס למעגל הזכאים גם את מי שמעסיק את עצמו באמצעות חברה שהקים - ונפל בין הכיסאות בתוכנית המקורית. באוצר אומרים שהסכום הכולל שהובטח לעצמאים עומד על 3.8 מיליארד שקל. כמה מתוך המיליארדים האלה הועבר בפועל? פחות מ-20%.
על-פי נתונים שפרסמה היום רשות המסים קיבלו עד היום כ-176 אלף עצמאים מענקים בסכום כולל של 714 מיליון שקל. כלומר, הפעימה הראשונה עדיין לא נוצלה במלואה והפעימה השנייה עוד לא יצאה לדרך.
מאיר שפיגלר / צילום: שלומי יוסף
מקדמות מע"מ: חכו לחודש הבא
צעד משמעותי נוסף עליו הכריזו בכירי האוצר עשרות פעמים הוא החזרת מקדמות המע"מ ומס ההכנסה ששילמו חברות ופרטיים עבור חודשים ינואר ופברואר. הסכומים האלה, כ-3 מיליארד שקל לפי הערכת האוצר - לא שולמו ולא הוחזרו עדיין למשלמי המסים. מדוברות רשות המסים נמסר כי התשלום אמור להתבצע בחודש הבא.
אחד הסעיפים המטעים בתוכנית החילוץ הממשלתית הוא "דחיית תשלומי מע"מ, ביטוח, לאומי, מים, חשמל ועוד". במקרה של המע"מ, למשל, נדחו תשלומים בהיקף 800 מיליון שקל ל-27 לאפריל וכעת ל-18 במאי. באוצר רשמו 9 מיליארד שקל ליד הסעיף הזה - מה שמעורר את הרושם המוטעה שמדובר במענק, כשבפועל המדינה, חברת החשמל ותאגידי המים לא מוותרים על שקל אחד, אלא רק מוכנים לשקול דחיית תשלומים בחודשים בודדים.
החלק המרכזי הנוסף בתוכנית הוא קרנות האשראי. זה התחיל עם קרן סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, נמשך עם קרן סיוע לעסקים גדולים לקרנות מנוף. בשבוע שעבר הוחלט גם על קרן סיוע לעסקים מסורבים, "קרן הזדמנות שנייה" מכנים אותה באוצר. כפי שנכתב לא מעט, המדינה שמיהרה לקחת קרדיט על הקרנות האלה למרות שאת הכסף אמורים לספק הבנקים וגורמי אשראי פרטיים.
מתוך 20 מיליארד שקל שאמורות הקרנות לחלק, תיתן המדינה לכל היותר בין 2 ל-3 מיליארד שקל. הסיבה לכך היא שהמדינה הגבילה את החשיפה שלה לקרנות ל-15% בקרן לסיוע לעסקים קטנים בינוניים ו-12% בקרן לעסקים הגדולים.
בינתיים רק קרן אחת מחלקת כסף, הקרן לעסקים קטנים ובינוניים, וגם שם העניינים התחילו לזרום רק אחרי שקמה זעקה ציבורית - נכון להיום הקרן חילקה 2.5 מיליארד שקל, אבל מתוך זה המדינה תרמה עד היום לא יותר מ-375 מיליון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
