150 אלף לווים פרטיים של הבנקים דחו בגלל משבר הקורונה החזרי הלוואות צרכניות בהיקף של 613 מיליון שקל, וזאת במקביל לדחיית תשלומים בכ-121 אלף משכנתאות שהיוו דחיה של תשלומים בהיקף של 1.64 מיליארד שקל. במקביל, כמעט 84 אלף עסקים קטנים נדרשו לדחייה מצרפית של החזרי הלוואות בהיקף 1.5 מיליארד שקל. דברים אלה נמסרו היום במסגרת דיון שערכה ועדת הכספים הזמנית בכנסת בראשות ח"כ עודד פורר, בעניין "התנהלות הבנקים והמדיניות בשל התפשטות נגיף הקורונה".
את הנתונים הציג בנק ישראל, שמפקח על הבנקים, ושנציגו בדיון מסר כי "משבר הקורונה הוא משבר חריף שלא כדוגמתו ועיקר הנפגעים זה העסקים הקטנים ומשקי הבית... בשונה מהמשבר בשנת 2008 שלא פגע במשק הישראלי, המשבר הנוכחי מכה גם בנו". את בנק ישראל ייצג בדיון סגן המפקחת דני חחיאשווילי שהסביר כי בשל כך "נדרש סיוע ממשלתי מאסיבי יחד עם הצעדים של בנק ישראל".
במסגרת הדיון בוועדה נמסרו מטעם החשכ"ל הנתונים העדכניים בנוגע למספר הבקשות שהוגשו לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה. לפי הנתונים הללו עד כה הוגשו 46,625 פניות לקרן לעסקים קטנים ובינוניים, שמתוכן נדונו כ-12.5 אלף פניות, שהן כמעט 27% מהפניות. מתוך סכומים אלה אושרו כ-9,400 פניות, שהן קצת יותר מחמישית (20%) מכל הבקשות שאושרו וכ-75% מהבקשות שנדונו לפי שעה.
בגלל הקורונה חלק גדול מהציבור נזקק להקפאת החזרי ההלוואות לבנקים
"זו התקדמות יפה", אמר יו"ר הוועדה, שציין עם זה כי "שיעור הבקשות שאושרו הוא הרבה פחות ממה שהיינו רוצים לראות". מהנתונים עולה בנוסף כי סך הבקשות שהוגשו לוועדה הן בהיקף כספי של 31 מיליארד שקל, ומתוכן אושרו הלוואות בגובה מצרפי של כ-3.9 מיליארד שקל. בוועדה רוצים הגדלת ערבות המדינה בקרן ולדברי פורר "אין ספק שצריך להגדיל את הקרן". נציין כי בקרן יש 4 מיליארד שקל חדשים, ועוד 2 מיליארד שקל שנותרו מהקרן הקודמת, כשיש בקנה עוד 4 מיליארד שקל נוספים.
מי שאמונים על ההחלטה למי לאשר הלוואות בהתאם לקרן, ובאיזה היקף, הם הבנקים, שזוכים לביקורת רבה מצד בעלי עסקים וח"כים, שגורסים כי הם שמרנים מדי במדיניות האשראי שלהם. בהקשר זה חחיאשווילי נותן גיבוי לבנקים באומרו כי "הבנקים אמנם נותנים את האשראי אבל הכסף שהם מנהלים הוא הפקדונות של הציבור ולכן חשוב גם לשמור על היציבות שלהם". עוד אמר כי "היה חשוב לדאוג לפתרונות אשראי ולמנוע מחנק אשראי. עם תחילת המשבר השוק החוץ בנקאי עצר".
במסגרת דבריו הציג חחיאשווילי נתונים חדשים שמעידים על גידול בריביות על המשכנתאות מסוף מרץ ועד היום, למול ירידה בריביות "באשראי העסקי והמסחרי", "באשראי הצרכני" ו"באשראי לעסקים קטנים". עם זאת, נתונים אלה מוטים, כפי שהודה גם חחיאשווילי וזאת משום שהנתונים הללו כוללים את האשראי שניתן במסגרת קרן הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים שהינה ריבית נמוכה בשל ערבות המדינה.
מנגד, כאמור, במשכנתאות הריבית עולה בימים האחרונים, הן בריבית הצמודה והן בריבית הלא צמודה. בבנק המרכזי מציינים בהקשר זה כי "העלייה שנרשמה במחירי המשכנתאות הצמודות משקפת עסקאות שבוצעו לפני כשבועיים, בשיא הטלטלה בשווקי ההון שהובילה להתייקרות עלויות הגיוס. לאור ירידת התנודתיות בשוק ההון והצעדים השונים שננקטו על ידי בנק ישראל והפיקוח על הבנקים הריביות צפויות לרדת. אנו מעריכים שנראה ירידה במשכנתאות בעוד כשבועיים, בגלל הצעדים שעשה בנק ישראל".
ככלל, אמר חחיאשווילי, "המערכת הבנקאית יכולה להעניק סיוע תזרימי, אולם היא אינה יכולה להחליף את הסיוע הממשלתי לעסקים למשקי בית (בכלל התחומים, ובפרט בסיוע לעסקים בענפים בסיכון ואי ודאות גבוהים)" תוך שציין כי "אשראי צריך להחזיר... ועל הבנקים להמשיך לנהל את הסיכונים שלהם" וש"יכול להיווצר פה כשל שוק".
עוד אמרו בפיקוח על הבנקים כי "עובדי הבנקים נוטלים סיכון בריאותי כדי לתת שירות לציבור", כשחחיאשווילי אמר כי הבנקים נתנו דחיות כמעט לכל לקוח שביקש, כשסכום התשלומים הכולל שנדחה הוא בהיקף של כ-4.65 מיליארד שקל לכ-358 אלף לקוחות.
ניתוח הנתונים שמסר בנק ישראל מעלה כי 1.3% מההלוואות שההחזרים בגינן נדחו עבור העסקים הגדולים, אך חלקם מסכומי ההלוואות שנדחו עמד על 19.5%. שיעור המשכנתאות שנדחו כאמור מעלה מסך החזרי ההלוואות שנדחו עמד על 35.2% בעוד שהחזרי ההלוואות שנדחו לעסקים הקטנים היוו 32.2% מסך ההלוואות שנדחו.
עוד עולה מנתוני בנק ישראל כי היקף הדחייה הממוצע להלוואה צרכנית עומד על כ-4,116 שקל, בעוד שהדחיה הממוצעת במשכנתאות היא 13,546 שקל, כשהדחיה הממוצעת בהלוואות לעסקים קטנים היא בגובה 17,866 שקל. בעסקים גדולים היקף הדחיה בממוצע להלוואה גבוה בהרבה כשהם "נהנו" מדחיה ממוצעת של תשלומי החזר בגובה 194,546 שקל להלוואה.
בהקשר זה אמר חחיאשווילי "הבנקים לא גבוה עמלות על הדחיה והריבית שגבו בגין דחיית ההלוואות לא גבוהה מהריבית על ההלוואות הללו, וצריך לזכור שאשראי יש לו מחיר כמו לכל מוצר - והמחיר הוא ריבית".
על פי נתוני הבנק המרכזי בחודש מרץ היה גידול של כ-28% בסך האשראי במשק. אבל הגידול האמור מסווה תמונה מורכבת ואולי אף בעייתית וזאת משום שהאשראי לעסקים מסחריים וגדולים צמחו ב-67% בעוד שהאשראי לעסקים קטנים ירד במרץ ב-10% "בשל כך שהם העדיפו לחכות לקרן הסיוע שיצאה לדרך בתחילת אפריל", לדברי חחיאשווילי. גם האשראי הצרכני קטן במרץ בכ-8%, כשעדיין אין את נתוני אפריל.
את המצגת אמורה הייתה להציג בפני הוועדה המפקחת על הבנקים, ד״ר חדוה בר, אך בשל מות אביה נבצר ממנה מלהשתתף בדיון. בשל כך הציג אותה ואת הנתונים סגן המפקחת חחיאשווילי.
בדיון השתתפו גם נציגי הבנקים, כאשר נציגי הבנק הבינלאומי, בנק דיסקונט, בנק הפועלים ובנק לאומי ציינו נענו לכל הבקשות לדחיית החזרי הלוואות ושהם עובדים מסביב לשעון על מנת לטפל בבקשות לאשראי תוך שקראו למדינה להגדיל את המכסה שלהם בקרן ואת היקפי הקרן והערבות בה. כך למשל, נציג הבינלאומי, בנצי אדירי, אמר כי "אנו מאשרים שעות נוספות על מנת לסייע לציבור. אנו מבקשים מכסה יותר גדולה מהקרן בסיוע המדינה. חלק קטן מהבקשות נדחה מטעמים ענייניים. דחינו הלוואות לכל מי שפנה בבקשה והקפאנו משכנתאות בהיקף של קרוב ל-20% מהתיק שלנו, וזה מראה את ההירתמות שלנו לעזרה במצב הזה".
כאמור, הוא לא היחיד: "הקרן בערבות המדינה חייבת לגדול, ומיד", כדברי נציגת בנק הפועלים, דלית רביב, שציינה כי "הכסף בקרן נגמר" וקראה גם להגדלת שיעור הערבות מהמדינה, כך ש"הערבות תהיה הרבה יותר גדולה ממה שיש היום". גם בבנק לאומי ציינו כי ביקשו עוד מכסה להלוואות מהמדינה כשגילו כי אישרו כ-2,000 הלוואות במסגרת הקרן, שהם כ-70% מהבקשות שהוגשו ושנדונו על ידי הבנק.
מבנק מזרחי טפחות נמסר כי התקבלו אצלו כ-10,400 בקשות להלוואות שמהן אושרו כ-3,130 הלוואות, כאשר "בהתחלה קיבלנו הקצאה של 350 מיליון שקל, שעלתה ל-700 מיליון שקל ועכשיו אנחנו כבר על 1.2 מיליארד שקל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
