דעה: העסק עבר הביתה? אפשר להכיר בהוצאות שלכם

ניהול עסק מהבית הפך נפוץ בשנים האחרונות, ובתקופה האחרונה הוא כורח המציאות. מצב זה מציב דילמות בפני בעל עסק המתנהל מדירת מגורים, בין היתר לעניין ניכוי הוצאות, סיווג לעניין ארנונה, רישוי, וכן ענייני מס הנלווים לשימוש בחלק מדירה לניהול ו/או תפעול העסק.

רישוי עסק: עסק שעובד מהבית, ייתכן שיהיה חייב ברישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח- 1968. לטעמנו ראוי במצב הדברים הנוכחי להרחיב את הצו פוטר מחובת רישוי, בדומה למצב לפי צו החל על בעלי מקצועות חופשיים, מרפאות וכן סוגים נוספים של עסקים. עבודה מהבית דורשת "היתר לשימוש חורג" מאת הוועדה המקומית לתכנון. גם כאן לטעמנו רצויה מדיניות מקלה.

מס הכנסה וניכוי הוצאות: נזכיר כי הוראת סעיף 17 לפקודת מס הכנסה מתירה בניכוי הוצאות "שיצאו כולן בייצור הכנסתו" של הנישום. בסעיף 32(1) לפקודה נקבע כי בקביעת ההכנסה החייבת לא יותרו ניכויים בשל "הוצאות הבית או הוצאות פרטיות". האיסור הגורף לכאורה בדבר ניכוי הוצאות הבית לא יושם בפועל, ובמקרים רבים הותר לנישומים העוסקים במשלח ידם גם (או בעיקר) בבתיהם, לתבוע ניכוי הוצאות חלקי, בהתאם לשימוש העסקי היחסי. פרקטיקה קיימת זו מקובלת על רשות המיסים בישראל, כפי שניתן לקרוא גם בהסברים לסעיף 17 לפקודה, בקובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה (החב"ק).

עבודה מהבית מתבצעת בדרך כלל מחדר עבודה או משטח אשר מוקצה לכך. על מנת לחלק את ההוצאה ולקבוע באיזה חלק ניתן להכיר בניכוי למס הכנסה, ניתן להשתמש בכמה מדדים כגון מדידה מדויקת של שטח העבודה במ"ר ושיעורו מסך שטח הבית, או חלק יחסי לפי מספר החדרים בבית.

ניתן לנכות גם חלק יחסי של הוצאות חשמל ומים, הוצאות ניקיון, ועד בית, ביטוח מבנה, טלפון, אינטרנט. הוצאות לרכישת ריהוט וציוד לעסק, וציוד לעבודה מהבית לרבות ציוד מחשוב, יוכרו במלואן על דרך פחת. ניתן לתבוע בניכוי גם את חלק מתשלומי הארנונה, בכפוף כאמור לעניין סיווג הנכס בעירייה ורישוי.

דמי שכירות: בעניין ניכוי חלק מדמי השכירות של דירת מגורים המשמשת לעסק, יש לזכור כי השכרת דירת מגורים פטורה ממס עד תקרה או מתחייבת במס מחזור של 10%. כאשר בעל עסק/שוכר מחליט לעשות שימוש בחלק מדירת המגורים לעסק שלו, הוא יתקשה לנכות הוצאה זו בשל יחסיו החוזיים עם המשכיר ובשל הטלת נטל מס (מס הכנסה, מע"מ ומס שבח) על המשכיר. ובמה דברים אמורים:

בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלום דמי שכירות), תשנ"ח-1998, חייב שוכר ששילם דמי שכירות ואשר רוצה לתבוע אותם כהוצאה, לנכות מהם מס במקור מתשלומים למשכיר בשיעור 35%. ניכוי זה הוא בשל העובדה שהשכרת דירה לעסק אינה פטורה. כמו כן, בהתאם להוראות תקנה 6ב לתקנות מע"מ על השוכר להוציא חשבונית מס עצמית בגין דמי השכירות.

כמו כן נציין כי שימוש בשטח הדירה לעסק שעולה על 50% משטחה עשוי להביא לשלילת הפטור ממס שבח בעת מכירתה, שכן תנאי המקדים לקבלת פטור ממס שבח הוא מכירת דירת מגורים מזכה. דירת מגורים מזכה היא דירה אשר שימשה בעיקרה (מעל 50% משטחה) למגורים בארבע שנים שלפני המכירה (או 80%) מהתקופה שבשלה מחושב השבח.

לטעמנו ראוי שרשות מס הכנסה ומע"מ יקלו עם השוכרים והמשכירים בזמנים אלה, ויינתן פטור ממס לתקופת המגיפה וכן תקופת הסתגלות שלאחריה. גם במס שבח לטעמנו ראוי שרשויות מס שבח יקבלו החלטה ששימוש לעסק לא יביא לשלילת הפטור ממס שבח.

הוצאות ריבית משכנתה ופחת: נזכיר כי במידה והדירה היא דירת בבעלות בעל העסק ניתן לדרוש חלק יחסי מהוצאות ריבית משכנתא וכן פחת בגין הנכס, וגם במקרה זה יש לשים לב לעניין שלילת בפטור ממס שבח במכירה עקב שימוש בחלק הדירה לעסק. 

הכותב מומחה בתחום מיסוי מקרקעין ממשרד ברון ושות'