פרשנות: יצחק תשובה ומנהליו חייבים להבין - השתנו הזמנים בשוק ההון

קבוצת דלק  אינה חברה פרטית - היא חברה בורסאית, שכ-36% ממניותיה נמצאות בידי הציבור. משמעות הדברים היא שכלל נושאי המשרה בחברה, ובראשם המנכ"ל, סמנכ"ל הכספים, יו"ר הדירקטוריון ושאר הדירקטורים, נדרשים על פי חוק לשרת את כלל בעלי המניות, ולא רק את בעל השליטה.

בעבר נהגו דירקטורים בחברות ציבוריות בישראל לשרת את בעל השליטה ולעשות כמצוותו, ובכך למעול בתפקידם כלפי החברה, נושיה ובעלי מניות המיעוט שלה. אלא שמאז השתנה המצב המשפטי, המוסרי והנורמטיבי, ועל הדירקטורים והמנהלים בקבוצת דלק לפעול בהתאם לכך, לפני שיהיה מאוחר. גם בעל השליטה בחברה, יצחק תשובה, חייב להפנים שהזמנים השתנו.

שוק ההון הישראלי כבר למד להכיר בכך שמרבית החברות בעולם המערבי פועלות ללא גרעין שליטה, וכי נושאי המשרה בחברות אלה פועלים לפי האינטרסים של החברה בלבד. מנהלים ודירקטורים בחברות ישראליות הנסחרות בארה"ב, למשל, יודעים היטב כי בשעת מצוקה יש לפעול באופן מיידי לגיוס מהיר של כספים לחברה במטרה לשמור על יציבותה ועצם קיומה.

גיוס כזה יכול להתבצע ממשקיעים קיימים באמצעות הנפקת זכויות, או ממשקיעים חדשים באמצעות הנפקות פרטיות וציבוריות, אם אין ביכולתם או ברצונם של המשקיעים הקיימים להמשיך ולממן את החברה. אלא שהחשיבות אינה בדרך הביצוע, אלא בגיוס עצמו.

גם חברה ציבורית בעלת גרעין שליטה מחויבת לפעול לפי אותן אמות מידה. על הדירקטורים להבין כי האינטרס של בעל השליטה לשמור על מעמדו אינו חופף לאינטרס של החברה לשמור על קיומה כעסק חי. בעל השליטה אינו חייב לממן את פעילות החברה מכיסו, אבל אסור לו למנוע ממנה לגייס כספים ממשקיעים אחרים, גם במחיר דילול החזקותיו.

יש לזכור כי מעל לראשיהם של הדירקטורים והמנהלים בקבוצת דלק מונפת חרב הנושים. לפיכך, אם תחליט החברה שלא להיענות לדרישתם של מחזיקי האג"ח, עלול כדור השלג להידרדר במהירות. החלטה של מחזיקי האג"ח על העמדת החוב כלפיהם לפירעון מיידי עלולה להוביל למהלך דומה מצד הנושים המובטחים, הלא הם הבנקים, שמחזיקים בשעבודים על מרבית נכסי החברה.

במצב כזה, תידרש קבוצת דלק לפרוע במהירות את חובותיה לבנקים, במטרה לשחרר את נכסיה מידיהם, אבל אז היא עלולה להיתקל בקשיים בפירעון התחייבויותיה השוטפות למחזיקי האג"ח. מכאן, הדרך לסחרור קצרה ביותר.