"צעד בריוני", "התנהלות מחפירה" ו"סחטנות" - אלה היו חלק מהביטויים החריפים שבהם השתמשו היום (א') במשרד אוצר, בבואם לתאר את האיומים של בעלי הרשתות הקמעונאיות הגדולות שלא לפתוח את עסקיהם במחאה על סירובו של האוצר לדון בתוכנית הפיצויים שהגישו.
"מדובר בגופים בעלי כוח מיקוח גדול", אמרו באוצר, "לא רק מול המדינה, גם מול הקניונים ומול הבנקים. הם האחרונים שצריך לדאוג להם, ומקומם לראות עד כמה הם לא דואגים לעובדים שלהם".
באוצר התייחסו בחומרה בעיקר לעובדה שבעלי הרשתות הוציאו את עובדיהם לחופשה ללא תשלום, כך שהמדינה היא זו שמשלמת היום את שכר העובדים שנשארים בבית. באוצר טוענים כי העובדים משמשים קלפי מיקוח במאבק שמנהלים בעלי הרשתות להשגת פיצויים.
גורמים באוצר טענו כי במהלך המשא-ומתן על הסיוע למגזר העסקי ניסו בעלי הרשתות ללחוץ על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל יועצו הכלכלי פרופ' אבי שמחון לאמץ מודל המבוסס על היקף מחזור המכירות. מודל כזה, לטענת האוצר, היה מעביר אליהם פיצויים בהיקף שנע ממיליוני שקלים ועד לעשרות מיליוני שקלים לכל רשת, מתוך הקרן המיועדת לעסקים הקטנים.
"במשך שבועות שמענו את יעקב הלפרין (מנכ"ל רשת אופטיקה הלפרין - ע"ב) קורא שוב ושוב לפתוח את החנויות כדי להרים את המורל הלאומי. הכול טוב ויפה, עד שמגיעים לכסף. עכשיו לאן נעלם פתאום המורל הלאומי?", שואלים באוצר.
על-פי הערכות האוצר, ברשתות הגדולות השותפות לאיום ההשבתה מועסקים כ-50 אלף עובדים, מספר נמוך משמעותית מזה שהציגו מנהלי הרשתות. לשם השוואה, באוצר ציינו כי בענף המסעדות, בתי הקפה והקייטרינג מועסקים לא פחות מ-90 אלף איש, ובמלונאות - כ-55 אלף איש. באוצר הדגישו כי גם בענפי המסעדנות והמלונאות הנזק חמור בהרבה, ומועד פתיחה של עסקים אלה אינו נראה באופק.
באוצר שללו את האפשרות שישקלו לקצר את תקופת הזכאות תשלום דמי האבטלה לעובדי הרשתות שהוצאו לחל"ת, ואמרו כי אין בכוונתם לנקוט צעדי ענישה כלפי העובדים או בעלי הרשתות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.