"ניר גלעד לא ספר אף אחד, נכנס כמו טנק": מאחורי הקלעים של הדרמה בחברת מגדל

 הנה סיפור שממחיש מדוע שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל, להוט כל כך להיפטר מיור מגדל ביטוח, ניר גלעד: כאשר נדונה בדירקטוריון מגדל ביטוח התוכנית האסטרטגית לשלוש שנים קדימה, קם אליהו באמצע הישיבה ואמר - כך מתאר אדם שנכח בישיבה - אתם לא מקשיבים לי. אני לא רוצה להפריע, ויצא בלי לחכות להצבעה ולהחלטה. התוכנית, שלה התנגד אליהו, עברה ברוב קולות, ואליהו, שרגיל לשלוט ביד רמה בחברה, מצא את עצמו מובס בפעם המי יודע כמה על ידי היור הדעתן והכוחני שהביא לחבר.

● המאבק שיקבע את מידת ההשפעה של בעל שליטה בביטוח | רון שטיין, פרשנות

הצדדים הנצים הם מצד אחד אליהו, איש הביטוח הוותיק והדומיננטי, שמאז רכש את השליטה במגדל פרשו או נאלצו לפרוש ממנה ארבעה יורים - אהרן פוגל, עודד שריג, עמוס ספיר ויוחנן דנינו - וחמישה מנכלים: יונל כהן, ענת לוין, ערן צ'רנינסקי, דורון ספיר וגם עופר אליהו, בנו של בעל השליטה.

מהצד השני נמצא יריב עקשן לא פחות, ניר גלעד, אדם המתואר כמבריק אך אגרסיבי, דווקאיסט, חובב משכורות שמנות ועימותים גלויים. ועכשיו, מגובה בתמיכתו של הממונה על הביטוח, הוא נועץ את הרגליים עמוק באדמה ומסרב לעזוב את תפקידו. שלמה אומר למקורבים שלו 'טעיתי עם ניר גלעד', אומר אדם המכיר אותו היטב. על אף אחד מהאחרים שהיו בדרך הוא לא אומר את זה. זו הטעות היחידה שהוא מודה בה.

ביום חמישי שעבר, חברי הדירקטוריון של מגדל אחזקות, החברה האם של מגדל ביטוח, הדיחו פה אחד את גלעד מתפקידו והודיעו על החלפתו במוטי רוזן. ביום ראשון, בעקבות הנחיה נזעמת של הממונה על שוק ההון והביטוח משה ברקת, שאיים למנות מנהל מיוחד לחברה אם המהלך יתרחש לפני סוף 2020, הודיעו הדירקטורים כי לא יממשו את ההדחה.

אפשר לומר כי גלעד, האיש שבכל מקום אליו הגיע רצה לשלוט ולקבל עצמאות מרבית, ניצח בקרב הזה, במלחמת העצמאות שהוא מנהל. אבל כמה זמן יוכלו אליהו וגלעד להמשיך להוביל את החברה יחד, תוך צרימות, חריקות ומריבות, ומה יקרה בסוף השנה - ימים יגידו.

 שלמה אליהו / צילום: תמר מצפי

בדצמבר 2018, היור הקודם של מגדל ביטוח, עודד שריג, התפטר מתפקידו תוך שליחת מכתב חריף לפיקוח על הביטוח, שבו הודיע שאינו יכול להמשיך לשאת באחריות לכספים שהפקידו המבוטחים בידי מגדל, מאחר שהוא מנוע מלפעול בה, לטענתו בשל מבנה הבעלות בחברה והממשל התאגידי הבעייתי הנהוג בה.

ניר גלעד היה באותו זמן רחוק מהעין הציבורית, לאחר שכמה שנים קודם לכן סיים קדנציה ממושכת כמנכל החברה לישראל וכיור החברה הבת שלה, כיל. בנקודה הזו מתפצלות העדויות. לטענת מספר גורמים, הממונה ברקת  חיפש מישהו חזק שיוכל להתעמת עם בעל השליטה. היה ברור לו שאליהו וגלעד הם כמו שמן ומים, ולא יתערבבו, מתאר אדם המכיר את הדמויות הפועלות שטען כי הפיקוח היה מעורב במינוי. בצד של משה ברקת לעומת זאת מכחישים את הטענות מכל וכל וטוענים כי לממונה לא היה כל קשר למינוי.

 משה ברקת / צילום: תמר מצפי

גלעד, כך מתארים, אמר שאיננו מעוניין לחזור לקדמת הבמה. אחרי הכול, הוא ספג לא מעט אש במהלך הקריירה, הן בשל סגנונו הבוטה והשחצני והן בשל אהבתו הגלויה לכסף. את החברה לישראל, למשל, עזב לאחר שצבר תגמולים בעלות של מעל 100 מיליון שקל בשבע שנותיו כמנכ"ל.

בעת ששימש כחשב הכללי במשרד האוצר, טרם הצטרפותו לחברה לישראל, היה גלעד מעורב בשתי עסקאות של החברה - הסכם למכירת 26% ממניות בתי הזיקוק בחיפה (בזן) למדינה תמורת 570 מיליון שקל, ומכירת יתרת החזקות המדינה בחברת הספנות צים לידי החברה לישראל, בעסקה שזכתה לכינוי "שיטת השקשוקה".

הסיפור, התברר עם הזמן, קצת יותר מורכב. ההסכם למכירת מניות בזן בוטל על ידי החשכ"ל הבא ירון זליכה, ורק לאחר מכן חזר לתוקף, ואילו צים התבררה כמקור לצרות כלכליות לא קטנות עבור החברה לישראל, ואף עברה הסדר חוב ענקי. אבל הרושם שנוצר צרם בכל זאת.

גלעד (67) נחשב הן בכותרות העיתונים והן בפיהם של חברי כנסת שונים כסמל לחזירות קפיטליסטית, גם בשל המשכורות הגבוהות והבונוסים שקטף (שאת חלקם, 25 מיליון שקל שקיבל מעידן עופר אישית, נדרש להחזיר) והן בשל המלחמה האגרסיבית שניהל בדיונים על התמלוגים למדינה שצריכה כיל לשלם. מלחמה שככל הנראה גרמה לכיל בעיקר נזק וגרמה לפרידה בינו לבין עופר. מכאן, שחזרה לקדמת הבמה כנראה הרתיעה אותו.

גלעד עמד בסירובו. כאשר נסע חזרה לביתו מירושלים, קיבל טלפון מאליהו עצמו "עם דמעות", מתאר אדם המכיר את הנפשות הפועלות, שביקש ממנו לעזור. שכן אליהו באותו שלב חשש לפגיעה ברישיון שקיבל להפעלת מגדל. השניים נפגשו וסיכמו, שגלעד יקבל את התפקיד ואליהו יתחייב שהוא לא מתערב בניהול, ואילו גלעד "ישמע מה שיש לו להגיד וייתן כבוד לניסיון ולידע שלו". (בהקשר זה נחזור ונדגיש כי בפיקוח מכחישים כל מעורבות במינוי ועל כן משפט שהתייחס למאמציהם בהקשר זה הורד לאחר הפרסום המקורי).

גלעד גם דרש - לאור הניסיון מהקדנציות הקצרות של מנהלים במגדל - התחייבות להעסקה של חמש שנים, עבורו ולאחר מכן עבור המנכ"ל שהביא, רן עוז. זה גרר ביקורת ציבורית על החריגה משכר הבכירים במגזר הפיננסי, במקרה של פרידה מוקדמת יותר, וההסכם תוקן כך שהתגמול לא יעלה על המגבלות.

"נגוע בחיידק של לעשות דברים גדולים"

זה היה כישלון ידוע מראש. "ניר הוא מאוד אינטליגנטי, אבל הוא לא מתאים למערכת שדורשת כבוד והתייחסות", אומר אדם המכיר היטב את החברה. "הוא אגרסיבי, אימפולסיבי, אין לו האינטליגנציה הרגשית הנחוצה לכך, והוא 'לא ספר' את שלמה. אין לו אלוהים, הוא נכנס כמו טנק. ושלמה מצד שני הוא מאוד דומיננטי, רוצה שיתחשבו בדעתו".

"ההתנגשות היתה בלתי נמנעת", מסכים אדם שמכיר את הדמויות. "ניר הוא אדם עם חינוך מהאוצר, וכמעט כל מי שבוגר אגף התקציבים - מאוד חשוב לו החופש בעשייה, והוא בוודאי קיבל הבטחה שיהיה לו חופש כזה.

"לשלמה אליהו יש כוונות טובות וכאשר אמר לניר, אתה תוביל, הוא התכוון לזה. אבל הוא לא מסוגל לבצע. וניר לא יוותר על העצמאות. בנוסף, ניר נתפס כמתנשא. הוא אדם מאוד מוכשר, יצירתי ומבריק, רק שיש לו סגנון, הן בדיבור והן בהתייחסות, שאנשים מפרשים כהתנשאות. וברגע שאתה פוגש מישהו שנראה לך מתנשא, אתה לא רוצה להיות איתו".

האם גלעד עצמו לא ידע שזה ייגמר בהתנגשות אדירה? "היה לו ברור שזה עומד לקרות וזה רק עניין של זמן", אומר אדם המכיר אותו היטב. "אבל זה לא הרתיע אותו, כי היה סיכום של הפיקוח שה'רכבת' בתפקידי הניהול, שפוגעת בתפקוד החברה, חייבת להיפסק. חבר טוב אמר לו, הוכחת שאתה חכם, עכשיו יש לך הזדמנות להוכיח שאתה פיקח. כי חכם לא נכנס למקומות שפיקח יודע לצאת מהם. מה לעשות שהוא נגוע בחיידק של לעשות דברים גדולים, להיענות לבקשת הרגולטור, ואולי להראות שמה שנראה בלתי אפשרי - הוא כן אפשרי".

"מסלולים מתנגשים" מהיום הראשון

כאשר גלעד נכנס למגדל, היה שם כבר מנכ"ל, דורון ספיר. אולם גלעד פתח באופן מיידי וגלוי בחיפושים אחרי מנכ"ל אחר, בעוד ספיר נמצא בחופשה בחו"ל. זאת הייתה עדיין תקופת "ירח הדבש" בין גלעד לאליהו, כפי שמגדיר זאת אדם מסביבות החברה, וגלעד מילא בכך את רצונו של אליהו, שכבר כמה חודשים קודם לכן ערער את מעמדו של ספיר. אדם שמכיר את החברה מספר שספיר אמנם קיבל מהפיקוח גיבוי אולם בחר לא להתעקש ולהישאר. גלעד מן הסתם בנוי מחומרים אחרים, והוא יישאר על אפו וחמתו של אליהו.

אחד התנאים של גלעד היה שיתאפשר לו לבחור מנכ"ל בעצמו, לא דרך ועדת איתור מטעם הדירקטוריון, אלא בשימוש בחברת ייעוץ חיצונית. כלומר, גלעד סלל לו מסלול עוקף דירקטוריון, כולל הדירקטור שלמה אליהו. זה גם היה הניצן למערכת היחסים הרעועה עם הדירקטוריון (שרוב חבריו נמצאים הן במגדל ביטוח והן במגדל אחזקות). המנכ"ל שנבחר היה רן עוז, לפני כן יו"ר כאל, שגיבש תוכנית עסקית עם רוח גבית חזקה של גלעד.

מהר מאוד התנגשו הרצונות, בעיקר סביב חילופי מנהלים שהיו מקורבים לאליהו. דוגמה בולטת היא אסף שהם, מנהל חטיבת ההשקעות - תחום חשוב מאוד בחברה המתעסקת בחיסכון לטווח ארוך - שאליהו הביא מ'אליהו ביטוח'. "שלמה אמר, אתה לא נוגע בו", מתאר אדם שמכיר את החברה, "אבל ניר לא הקשיב".

היו גם התנגשויות על בסיס תוכניות עסקיות של עוז וגלעד, כגון רצון להיכנס לביטוח ישיר וביטוח דיגיטלי כמו שאר חברות הענף. אליהו כבר ביטל בעבר את ניסיונותיה של מגדל להיכנס לתחום הביטוח הישיר (דרך "איחוד ישיר"), מתוך אמונתו הגדולה בעבודה אקסקלוסיבית מול סוכנים, וגם השנים והקידמה לא הזיזו אותו מדעתו זו.

הוויכוחים הגיעו מהר מאוד לפסים אישיים. בסביבות גלעד מספרים שזה "עבר מצד שלמה לפסים של 'אם אתה לא עושה מה שאני אומר - אביא להדחתך'". גלעד, באופן אופייני, ענה "אתה יכול לנסות".

אליהו מצדו משוכנע שלגלעד יש תוכנית "לקחת לו את החברה", הן בדרך של החלטות ניהוליות אבל גם בדרך של הבאת משקיעים שיחליפו אותו. "הוא ניסה להביא משקיעים כדי להשתלט באמצעותם על מגדל", אומר אדם המקורב לכמה דירקטורים, והמכיר את גלעד עוד מימי כהונתו בחברה לישראל, "אני יודע שהוא ניסה לשכנע את שלמה למכור, ומנסה גם לגרום לזה שהמפקח יאלץ אותו למכור".

"זה סיפור מצוץ מהאצבע", מגיב מקורב לגלעד. "מה שכן קרה הוא שניר אמר לשלמה שכדאי לו לשקול מהלך של הכנסת שותף, כדי להוריד את נטל החוב שיש לו (שנלקח בחברה הפרטית אליהו אחזקות שרכשה את מגדל, ש' ל'), אבל התנאי שלו הוא שיקנו ממנו במחיר שהוא קנה את מגדל, ששווה היום חצי מכך. אז איך אפשר להביא משקיעים ככה? אפילו לא נולדה התרנגולת".

המקורב לדירקטורים ממשיך ומתאר סגנון כוחני מצד גלעד. "הוא צורח על עובדים שיפטר את מי שלא יציית לו, ויש אפילו דירקטורים שהגישו תלונה לפיקוח, מפני שלתחושתם איים עליהם".

אדם המכיר היטב את גלעד מתקומם ואומר כי "אלה השמצות מכוערות, קרב בוץ. ניר הוא איש מאוד דעתן, וכשנראה לו שלא מבינים את כוונתו הוא טורח להסביר אותה. לפעמים יכול להיות שאנשים נעלבים. אבל זו לא סדנת נימוסים והליכות. זו חברה שהיתה מובילה בשוק ודורדרה לתחתית הרשימה. לא היתה בה לא אסטרטגיה ולא ניהול, רק רכבת של מנהלים שלא היה לאף אחד מהם זמן לגבש את היכולת הניהולית שלו".

הפיצוץ הפומבי הראשון קרה בפברואר, כאשר אליהו כיו"ר מועצת המנהלים של מגדל אחזקות כינס ישיבה שמטרתה להדיח את גלעד. אז, עוד בטרם כונסה הישיבה, קיבל אליהו טלפון מהפיקוח שהזהיר אותו שכל ניסיון להחליף את היו"ר או המנכ"ל יגרור צעדים מצד הפיקוח, עד "הטלת דופי בהיתר השליטה" שיש לאליהו במגדל.

בסיבוב השני, גיבשו יועציו המשפטיים של אליהו טקטיקה שאמורה היתה לאפשר לעקוף את הפיקוח, על פי ההיגיון הבא: מגדל אחזקות הרי אינה חברת ביטוח אלא חברה ציבורית רגילה, ועל כן היא כפופה לרשות ניירות ערך ולא לפיקוח על הביטוח, ומצד שני בתור בעלת מגדל ביטוח, היא יכולה לקבל החלטות על הדחת בכירים.

הממונה ברקת לא "קנה" את זה. רבות מחברות הביטוח מאורגנות בדרך כזאת, ולו היה נותן לזה לעבור, היה מותיר פרצה שתאפשר לכולן להתחמק מסמכותו. "זה שדירקטוריון שלם הביע אי אמון בגלעד", מתמרמר המקורב לכמה דירקטורים, "לא הדליק אצל הממונה נורה אדומה? מה, כולם שפוטים של אליהו?". מהצד שמנגד כמובן טוענים שכן.

אם ייאלץ גלעד לעזוב את מגדל, לא תהיה זו הפעם הראשונה שהוא עוזב את החברה שלא בטובתו. תפקידו הראשון לאחר האוצר, ב-2003, היה משנה למנכ"ל מגדל, שאחראי על אסטרטגיה והשקעות.

מי שהביא אותו לשם היה אהרון פוגל, אז יו"ר מגדל, שהיה המנטור והבוס שלו באוצר. גלעד היה משוכנע שהוא בא כמשנה אבל לאחר מכן יהפוך למנכ"ל, ועד היום הוא מאמין שכך הובטח לו; פוגל, בכתבה ב"גלובס" לפני שנים אחדות, טען שמעולם לא היה סיכום או כוונה כזאת, ולא היה רצון להחליף את המנכ"ל (איזי כהן).

כך או כך, העזיבה של גלעד הוכרעה סופית באירוע רועם - הרצאה על דרכה העתידית של מגדל בכנס בירושלים, שבה המצגת והניתוח שהציג לא עלו בקנה אחד עם המסרים שמגדל רצתה להעביר. גלעד לא הבין את גודל ההתרסה, אבל בעת ההרצאה כבר הועברו פתקים בין בכירי החברה, וזמנו נקצב.

הקדנציה שלו באוצר היתה שזורה הישגים כגון פתיחת הדרך להפרטת חברות ממשלתיות כמו בזק. מצד שני, באוצר טענו שיש לו אגו מפותח ושהוא נוהג בכוחניות. שאפתנות אף פעם לא היתה זרה לו, וכאשר בין תפקידיו השונים באוצר כיהן גם כסמנכ"ל כספים של התעשייה האווירית, תפקיד שאותו מילא בהצלחה, לאחר שבועות אחדים שם כבר סיפר לאחד מבכירי החברה שלא מן הנמנע כי יחליף בעתיד את המנכ"ל דאז, משה קרת.

לאחר ההרפתקה הקצרה יחסית במגדל, הצטרף לחברה לישראל ובין 2007-2015 שימש המנכ"ל שלה, עד שפוצלה לשתי חברות (החברה לישראל וקנון). על הצלחתו בתפקיד הדעות חלוקות, שכן רבים סבורים שביצת הזהב של כיל "סבסדה" הרפתקאות עסקיות שגרמו להפסדי ענק, ובראשן מיזם הרכב החשמלי בטר פלייס שקרס ויצרנית המכוניות הסינית קורוס.

עכשיו הוא נמצא בעין הסערה במגדל, ראש בראש עם בעל השליטה אליהו - מצב שקשה להניח שיימשך זמן רב. רק ימים יגידו מי מבין השניים יכופף את ידו של השני.

הבהרה: לאחר הפרסום המקורי ובעקבות פנייה של הממונה על שוק ההון משה ברקת שונו בכתבה זו שתי התייחסויות שנגעו למידת מעורבותו במינויו של ניר גלעד. מספר גורמים עמם שוחחנו ציינו כי המפקח היה מעורב במינוי אולם מכיוון שתגובתו לנושא לא נלקחה בטעות מבעוד מועד ומכיוון שנושא זה מוכחש על ידו באופן נחרץ נערכו השינויים בהתאם.