האם לאל על יש קרן פיצויים שיכולה למנוע את קריסתה? תשאלו את העובדים

קרן המריבה של עובדי אל על מגיעה מחר (ה') לבית הדין לעבודה. מדובר בקרן פיצויים שנפתחה עם הפרטת אל על עבור עובדים שימשיכו עם החברה. היקף הקרן מסתכם ביותר מחצי מיליארד שקל. כעת אל על מבקשת למשוך מהקרן כ-160 מיליון שקל. החברה טוענת כי לעובדים שזכאים לכספים שבקרן, הוקצה הכסף. מחר יכריע בית הדין האם אל על יכולה למשוך כסף מהקרן.

הטוענים לסכומים שנצברו בקרן כוללים את אל על, את המדינה שפתחה את הקרן ואת עובדי אל על.

מנגד, עובדי אל על לא מתכננים לאפשר לזה לקרות. במכתב ששיגר לעובדים יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן דוד, הוא מפרט את השתלשלות הדברים ומנמק מדוע העובדים יתנגדו: לפי המכתב, ב-2003, בעת הפרטת החברה, הפקידה המדינה כספים לקופות פיצויים מרכזיות לפי הסכם שנחתם בין שלושה צדדים: המדינה, החברה ונציגות העובדים. הכספים שהופקדו בקופות הללו נשאו רווחים, ובין היתר בשל כך נוצרו בקופות כספים עודפים, מעבר לכספים שנועדו לתשלום פיצויי פיטורים לעובדים הוותיקים, שהתחילו לעבוד בחברה לפני 1982.

לפני חמש שנים הגישה המדינה תביעה נגד אל על בבית המשפט המחוזי, ובה טענה כי הכספים העודפים שייכים לה. נציגות העובדים ביקשה להצטרף כנתבעת להליך יחד עם ההסתדרות, והעלתה טענה כי הכספים העודפים שבקופות הללו שייכים לנציגות העובדים. הליך זה עדיין נמצא בשלב מקדמי. ​

במקביל, לפני כשבועיים פתחה אל על הליך בבית הדין לעבודה בבקשה לפדות חלק מהכספים שנצברו בקרן. אל על תבקש אישור בנימוק כי הכסף יכול למנוע את קריסתה. בקשת נציגות העובדים להצטרף להליך התקבלה, וכך גם בקשת המדינה להצטרף להליך. ​

העובדים ניצבים מול העובדה שהמדינה וההסתדרות הסכימו לבקשת אל על למשוך כסף מהקרן. ועד אל על אף סבור כי הצדדים המעורבים "שילבו כוחות נגד הנציגות על-מנת לשחרר כספים מקופות הפיצויים לטובת קופת החברה". את ההתנגדות תביע נציגות העובדים בהפגנה שבה ייקחו חלק 350 עובדים מול בית הדין לעבודה בבת ים.

מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין, הגיב למכתב שהפיץ הוועד במכתב מטעמו: "בחלוף למעלה מ-16 שנים ממועד פתיחת הקופות, נותרו בחברה כ-250 עובדים לטובתם נפתחו קופות הפיצויים המרכזיות האלה. על-מנת להבטיח את תשלום פיצויי הפיטורים לאותם עובדים, העבירה החברה סכום של כ-60 מיליון ש"ח מקופת הפיצויים המרכזית לקופות אישיות של כל אחד מ-250 עובדים אלה. לאחר ההפקדה נותרו עודפים בקופות הפיצויים המרכזיות".

אוסישקין הסביר כי החברה מעוניינת למשוך מעודפי הקרן "נוכח מצבה ועל-מנת להבטיח את תפעולה השוטף. הסכומים האמורים נחוצים לחברה באופן מיידי על-מנת לאפשר לה להתקיים, עד להשלמת קבלת ערבות המדינה להלוואה בנקאית לחברה... הנציגות, לצערנו, התנגדה, בעוד היא מודעת למצבה של החברה ולכך שמדובר בבלון החמצן האחרון של החברה בטרם כלל עובדי החברה יאבדו את מקום עבודתם.

"הנציגות מנסה לטעון כאילו בקשת החברה למשיכת העודפים מקופות מרכזיות ישנות נוגעת לכלל אנשינו. אין בין זה לבין האמת דבר. כל חברות התעופה בעולם מתמודדות עם המשבר הכי גדול בתולדות התעופה. לצערי, אל על נאלצת להתמודד הן עם המשבר העצום והן עם מאבקים בתוך הבית. אני עדיין מבקש להאמין כי הנציגות תתעשת ותלך יד ביד עם החברה לשם הבטחת עתיד כולנו".

ואכן, כפי שציין אוסישקין, המחלוקת בין ההנהלה לעובדים עומדת לו לרועץ גם בנוגע לאישור הלוואה בערבות מדינה בהיקף של כ-400 מיליון דולר. אל על מקיימת מגעים עם הבנקים דיסקונט, לאומי והפועלים כמלווים, אולם היא חייבת את אישור האוצר. אישור זה מותנה לא רק במהלכי התייעלות הכוללים פיטורי כשליש מהעובדים וצמצום לפחות 25% מפעילות החברה, אלא הוא מחייב הסכם עם הוועד, וזה האתגר הגדול ביותר שבפניו ניצבת אל על.