משבר הקורונה עוד רחוק מלהסתיים, אבל בימים אלה כבר יושבים על המדוכה אנשי מקצוע במשרדי אוצר וגופי מיסוי בכל העולם ומתלבטים כיצד להתניע מחדש את הכלכלות הפגועות והמשותקות ולהמריץ אותן.
תהליך דומה מתרחש כיום גם במשרד האוצר הישראלי כאשר נציגי כל המשרדים, וגורמי מקצוע חיצוניים, מתבקשים להציע הצעות לגיבוש חבילה להמרצת המשק הישראלי שמתכווץ "ביום שאחרי תום המשבר" - בתקווה שהיום הזה אכן קרוב.
מטבע הדברים שווקי הרכב ממקדים לא מעט מאמצי שיקום. גם בגלל היקף הפגיעה בהם - שנאמדת בסדרי גודל של מיליארדי דולרים במדינות ללא ייצור רכב ומאות מיליארדי דולרים במדינות עם ייצור רכב; גם לצורך העלאה מהירה של התל"ג דרך מרכיב הצריכה הפרטית; וגם בגלל החשיבות של שיקום שווקי הרכב ליצירה מהירת של הכנסות ממסים - משאב נדיר בתקופת הקורונה.
בישראל הנחיצות של שיקום מהיר של שוק הרכב והנגזרות שלו (שוק הליסינג, למשל) גדולה במיוחד בשל שתי סיבות: התרומה המהותית של השוק הזה למילוי קופת האוצר המתרוקנת, ותרומתו להגדלת התל"ג, שנעה בשנים האחרונות סביב כחצי אחוז לאחוז וחצי תוצר. למותר לציין שמרכיב התל"ג חיוני כיום לצורך החזרת דירוג האשראי הבינלאומי של ישראל, שנפגע לאחרונה.
המודל הבריטי: דחייה בתשלומי הליסינג
אם מישהו באוצר מעסיק את עצמו בימים אלה בשאלה איך וכמה לתת כדי להתניע את שוק הרכב מחדש, הוא יכול למצוא כמה רעיונות, שמיושמים כבר הלכה למעשה בעולם ואחת המדינות המהירות ביותר להגיב בנושא היא בריטניה.
שוק הרכב הבריטי דומה בלא מעט מובנים לשוק הישראלי. אמנם הבריטים לא מתקרבים אלינו בהיקף גביית מיסי רכב אבל מנגנון המיסוי הירוק של בריטניה ושיטות המיסוי על רכבי החברה, הם לא פחות מורכבים, יסודיים וחייבים להודות שגם חמסניים מאלה של ישראל. יתר על כן, האופי וההיקף של השימוש בליסינג תפעולי וברכבי חברה צמודים בבריטניה מזכיר את שוק הליסינג הישראלי יותר מכל מקום אחר באירופה, וגם היקף השימוש במימון כזה או אחר לרכישת רכב חדש דומה לזה של ישראל. על פי הערכות בבריטניה, בשנה החולפת כ-8 מכל 10 מכוניות חדשות שנרכשו במדינה הסתייעו במימון חלקי או מלא של גופים בנקאיים וחוץ בנקאיים ו/או של יצרני/משווקי הרכב עצמם.
לפיכך, בעיצומו של משבר הקורונה ניצבה בריטניה, ועדיין ניצבת, בפני סיכון רציני למפולת שלגים של מימון לרכב - בדיוק כמו בישראל. אמנם אצל הבריטים מדובר במימון בהיקף של כ-48 מיליארד ליש"ט ואצלנו "רק" 14-16 מיליארד שקל, ובכל זאת מדובר בסיכון פיננסי לא מבוטל, שמאיים על יציבותם של המלווים ומשתק את הרכישות בשוק הרכב חדש. ממש כמו שמתרחש כיום בישראל.
אבל בניגוד לישראל, הבריטים הגיבו מהר לנוכח האיום. מהלך הבלימה הממשלתי הראשון, שהוכרז בשבוע שעבר ונכנס לתוקף ב-27 באפריל, הוא הנחיה להקפאה של שלושה חודשים בתשלומי הליסינג של הלקוחות על כלי רכב שברשותם.
במהלך תקופת ההקפאה נאסר על חברות הליסינג לבצע מהלכים חד צדדיים לסיום חוזי הליסינג של הלקוחות או לעקל את כלי הרכב שברשותם והלקוחות יכולים להמשיך ולנסוע בכלי הרכב. אם במהלך אותה תקופה יסתיימו חוזי הליסינג הפרטיים של הלקוחות אולם לא יהיה בידם הסכום, שנדרש לרכישת הרכב בתום התקופה על פי החוזה (במסגרת הלוואות "בלון", שטיפוסיות לליסינג פרטי גם בישראל) גורמי הליסינג הונחו "לגבש עם הלקוחות פתרונות הוגנים" -למשל מימון מחדש של יתרת התשלום.
נדגיש שלא מדובר במספר לקוחות זניח: קרוב ל-450 אלף חוזי ליסינג אמורים להסתיים בשלושת החודשים הקרובים בבריטניה. אלמלא הרגולציה, רוב הלקוחות יידרשו לשלם על הרכב המשומש את מחירו, שנקבע מראש על פי הערכת אובדן הערך המקובלת. זאת למרות, שהפער בין מחיר המחירון הרשמי לבין המחיר בפועל גדל מאוד, לרעתם, בשוק המשומשות המוכה של תקופת הקורונה.
בישראל עומדים ויעמדו בסיטואציה דומה לא מעט לקוחות, שלקחו הלוואת "בלון" ויידרשו בחודשים הקרובים לשלם את המחיר המסוכם בתום התקופה. זאת לצד ציים, שלוחצים לדחות ולפרוס את תשלומי הליסינג. כולם יצטרכו לא מעט רצון טוב מגורמי המימון שמולם, שחלקם מתמודדים כיום עם קשיים לגייס אג"ח ואשראי וקשיי תזרים משלהם. בשורה התחתונה, לקוח שמועד המימון שלו מסתיים יצטרך לשלם על רכבו מחיר הרבה יותר גבוה משוויו האמתי בשל שוק שסובל מעודף היצע ולא מעט לקוחות, פרטיים ומוסדיים, שיחפשו "נקודת יציאה" מחוזים קיימים שלהם, יגלו שהיא יקרה. האם האוצר יושיט גלגל הצלה למלווים?
פטור משווי שימוש לרכב חשמלי
תהליך התנעה מחדש מעניק לממשלות הזדמנות מצוינת לכוון מחדש את השוק להשגת יעדים לאומיים, כמו למשל הטיה של הרכישות לכיוון תחבורה ירוקה בפרק זמן מהיר יחסית. גם כאן מספק השוק הבריטי דוגמה אפקטיבית למהלך.
בתחילת אפריל נכנס בבריטניה לתוקף פטור מלא ממס שווי השימוש החודשי על רכב חשמלי שצמוד לעובדים - מה שמכונה בבריטניה BIK. המהלך נקבע לתקופה של 12 החודשים הבאים תוך הבטחה, שגם ב-2021 שווי השימוש על רכב חשמלי לא יעלה על 1% משווי הרכב.
ראוי לציין, שהמהלך תוכנן והוכרז עוד בספטמבר אשתקד, הרבה לפני משבר הקורונה, אולם החלתו בעיתוי הנוכחי ממלאת כמה תפקידים: גם המרצה מחדש של שוק ציי הרכב החשוב שנפגע קשות; גם ניצול המשבר להכוונה של רכישות של שוק הציים לכיוון כלי רכב עם רמת זיהום אפסית בהתאם למדיניות הלאומית של תחבורה ירוקה; וגם הצבת אופק תכנון חיובי בפני יצרני ומשווקי הרכב, שנדרשים להשקיע בתשתית טעינה. זאת תוך התחשבות בכך שכלי רכב חשמליים עדיין יקרים יותר מדגמי בנזין ולא לגמרי תחרותיים בתור רכבי חברה צמודים, בעיקר בכל הנוגע לטווח.
בבריטניה מעריכים, שמהלך המיסוי יחסוך לחסוך לעובדים שבוחרים ברכב חשמלי כרכב חברה כ-1,000 עד 2,000 לירות שטרלינג בחודש בהתאם לסוג הרכב. נציין שמהלכים דומים מתבצעים נבחנים כיום בצורה מתקדמת גם בצרפת, גרמניה, הולנד ומדינות אחרות.
גם בישראל ניתן כיום תמריץ שווי שימוש לצורך עידוד בחירה ברכב חשמלי כרכב צמוד. מדובר בהפחתה של אלף שקל לחודש בשווי השימוש, כלומר, כרבע מגובה ההטבה הממוצעת שניתנת כיום למקבלי רכב צמוד בבריטניה. אפילו ההטבה הזו עתידה להישחק משמעותית ככל שיעלה מס הקנייה על כלי רכב חשמליים החל מתחילת 2022, בהתאם למתווה המס הירוק שפרסם האוצר בשנה שעברה.
בשורה התחתונה, אפשר בהחלט להניח, שהתקציב הכולל, שיקצה משרד האוצר בישראל לתוכנית ההמרצה של שוק הרכב, אם בכלל, יהיה מוגבל בהיקפו בהשוואה לתקציבים, שמוקצים כיום למטרה באירופה וברחבי העולם. ישראל עדיין שבויה בקונספציה, שרכב פרטי הוא לא צורך חיוני אלא מוצר מותרות עם ביקוש קשיח, בהעדר תחליפים ציבוריים ראויים, וכנראה שצריך הרבה יותר ממגפה עולמית כדי לשנות את הקונספציה. ההימור שלנו הוא שהממשלה תכבה את התבערה הנוכחית בשוק הרכב בשיטת כיבוי השריפות המקובלת בעולם השלישי. כלומר, לאפשר לאש לשרוף כל מה שניתן, ואז היא תיכבה מעצמה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.