לבנון שוב בוערת: ההפגנות האלימות התחדשו על רקע הקורונה

הדעה הרווחת בחודשיים האחרונים בעולם הערבי היא שהקורונה בלמה את המחאות העממיות. כך, קריקטורה של אמג'ד ראסמי מ"א-שארק אל אאוסט" היוצא בלונדון, מציגה את נגיף הקורונה החוסם את שלושת הרי הגעש של המחאות בלבנון, בעיראק ובאיראן. אבל נדמה שבלבנון הר הגעש שב לפעול למרות הקורונה, ואולי דווקא בגלל שבמדינה ההתפרצות אינה חזקה, רק כ-700 נדבקים ויותר מ-20 מתים נמנו בלבנון.

הממשלה נמנעה אמנם מצעדים מחמירים כמו בישראל, והמשיכה לקבל אזרחי חוץ, ואפילו (בלחץ חיזבאללה) מאיראן, שבה המגיפה התפרצה בחוזקה. עם זאת, היא הורתה לתקופה קצרה על סגירת חנויות ועסקים שאינם נחוצים, אך הסירה את ההגבלה הזו לפני שבוע. כיום יש הגבלות על התכנסויות מוניות, המלצות לעטיית מסיכות ואיסור תפילה במסגדים.

בסוף השבוע האחרון התחדשו המהומות על רקע הודעת הבנקים כי לא יאפשרו כלל משיכות מטבע חוץ בסניפים. הגבלה על המשיכות הללו הונחתה כבר לפני כמה חודשים בשל החשש מהידלדלות רזרבות מטבע החוץ ובשבוע שעבר נאסרה כליל. הדבר הביא לכך שאלפי לבנונים הגיעו אל סניפי הבנקים בניסיון למשוך את כספם, מט"ח ולירה לבנונית כאחד. לבנונים רבים מנהלים את חשבונותיהם במט"ח, גם חשבונות העו"ש, בשל חולשת הלירה הלבנונית והירידה החדה בערכה. בינואר עמד השער על יותר מ-1,600 לירה לדולר, כעת הוא מגיע בשוק השחור כבר לסביבות ה-3,500 לירות. המשמעות היא התייקרויות ואינפלציה דוהרת, ומחירי מוצרי היסוד עולים כמעט מדי יום. גם שיעור האבטלה מטפס, ולפי הערכות  הוא עומד על יותר מ-40%, הן בשל הקורונה והן בשל המשבר הכלכלי, אך הממשלה נמנעת מלפרסם נתונים רשמיים.

פיצוץ בנקים וירי חי על מפגינים

ההפגנות, שהביאו להפלת הממשלה, התחדשו כבר לפני שבועיים שלושה, בתחילה דווקא כעצרות תמיכה בצוותים הרפואיים הלוחמים בקורונה, אחר כך זה עבר להפגנות שקטות יחסית ובהמשך לחסימות של כמה כבישים בביירות ובטריפולי. איסור משיכת המט"ח הצית את האש. בצידון, פוצצו במהלך השבת שלושה סניפי בנקים במטעני חבלה מאולתרים, ומשם זה עבר לעוד ערים במדינה. בניסיון למתן את המחאה, הממשלה הודיעה כי יתאפשר למשוך סכומים מוגבלים של כסף מחשבונות המט"ח אבל רק רק בלירה לבנונית ובשער הממשלתי הנמוך.

 סניף בנק שנשרף בעיר טרפולי בלבנון בשל הפגנות האזרחים / צילום: Bilal Hussein, AP

ראש הממשלה החדש חסן דיאב הכריז השבוע ש"אף אזרח לא יאבד את כספו", אבל טעה כשהאשים דווקא את המחאה שפרצה בספטמבר בהאטה הכלכלית שהביאה למשבר. דבריו עוררו זעם גדול יותר והפגנות פרצו בימים האחרונים בעוד ועוד מרכזי ערים. המפגינים לא חוששים להתעמת עם החיילי הצבא שהוזעקו לשמור על הסדר ובין השאר הציתו כלי רכב צבאיים וכמה חיילים נפצעו.

 מגפינה בלבנון עומדת מול חיילים שעוטים מסכות בשל הקורונה / צילום: Hussein Malla, AP

מכאו העניינים הידרדרו עוד יותר, באחד ממוקדי העימות בטריפולי נשדדו כמה בנקים, וחנויות אחרות נבזזו. לאחר מכן העימותים עם החיילים החריפו ואלה החלו לפתוח באש. עד כה נמנו בין 4 ל-8 הרוגים ועשרות פצועים. המפגינים ברחובות קראו קריאות "פאודה" - אנרכיה, וכינו את המחאה "מהפכת הרעבים". ההגדרה הזו הולכת ונראית מדוייקת יותר. בדיווחים בתקשורת הלבנונית החופשית יחסית, מוצגים מקרים ונתונים המעידים על הידרדרות לרעב של אוכלוסיות נרחבות במדינה, לרבות של מעמד הביניים, ועל הזדקקות לסיוע מארגוני הצדקה. ארגונים לבנוניים אלה פנו בקריאה נואשת למדינות ערב, ובעיקר למדינות המפרץ לסייע כספי כדי שיוכלו לרכוש די מזון לנזקקים.

 חייל זורק גז מדמיע על מפגינים בלבנון / צילום: Bilal Hussein, AP

אחת מהסיבות להתרחבות המחאות היא צמצום תשלומי המשכורות של הממשלה לעשרות אלפי עובדיה. רבים מהם הצטרפו למחאות, והן כוללות מגזרים רבים, ואת כל העדות, נוצרים, מוסלמים סונים ושיעים (שמתקשים לציין את חודש הרמדאן בגלל המשבר הכלכלי) ודרוזים.

חיזבאללה נותר בינתיים מחוץ לתמונה. ראשיו מצדדים בצעדי השלטונות אך משתדלים להימנע מלהיכנס לעימות עצמו. וגם המפגינים מפנים את הביקורת והמחאה לממשלה, מבלי להצביע כמעט על חיזבאללה, אף שלארגון חלק לא קטן בסיבות למשבר הפוליטי והכלכלי.