עתירה לבג"ץ: להבטיח ביטוח רפואי לעובדים פלסטינים הלנים בישראל

הארגונים "קו לעובד", "האגודה לזכויות האזרח" ו"רופאים לזכויות אדם" הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה לגבש הסדר שיבטיח את בריאותם ואת הסדרי המגורים והלינה של העובדים הפלסטינים שנשארים ללון בישראל בתקופת הקורונה.

העתירה הוגשה נגד משרדי הבריאות, עבודה ורווחה, הפנים, הבינוי ושיכון ושר הביטחון וכן נגד התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התאחדות חקלאי ישראל והתאחדות התעשיינים.

לטענת העותרים, על אף הצהרות התאחדות הקבלנים בוני הארץ ומשרדי הממשלה האחראים על הנושא, הסוגיה לא טופלה עד כה.

העותרים מזכירים כי לאחרונה פורסם תזכיר חוק שעסק בזכויות עובדים פלסטינים שנשארים בישראל בזמן מגפת הקורונה, ולפיו המעסיקים יספקו לעובדיהם ביטוח רפואי. אלא שהמצב נכון לעכשיו נותר בעינו, ולפחות לחלק מהפועלים הפלסטינים שלנים בארץ אין תנאי לינה ומגורים הולמים.

כחלק מהעתירה דורשים בארגונים, בין היתר, לגבש הסדר להבטחת בריאות העובדים הפלסטינים השוהים בישראל בהיתרי לינה בזמן מגפת הקורונה, התניית העסקת עובדים אלה במגורים הולמים כקבוע בתקנות עובדים זרים, קביעת נוהל פיקוח משותף שיבטיח את אכיפת בטיחותם ובריאותם של העובדים וכן טיפול מיידי בתופעה של הפקעת מסמכי זיהוי של עובדים על-ידי מעסיקיהם, אשר מייצרת בפועל כבילה של העובדים.

לעתירה צורף תצהירו של ח'אלד דוחי, עובד ותיק בארגון "קו לעובד", המשמש כרכז פרויקטים של עובדים פלסטינים. דוחי מתאר בתצהיר את תנאי העסקתם של מספר עובדים. אחד מהם הוא תושב שכם, שעובד בענף הבנייה בישראל מאז 2010 ומשתכר כ-300 שקל ליום. מהתצהיר עולה כי לעובד הוצע כתנאי להעסקתו בישראל בתקופת הקורונה לישון יחד עם 40 עובדים נוספים במחסן, וכי הוא סירב לכך, ועבודתו הופסקה. עובד אחר מג'נין סיפר על הצעה דומה, אלא שבמקרה שלו הוצע לו לישון באתר הבנייה, וגם הוא סירב להצעה ומצא עצמו ללא תעסוקה.

במקרה אחר מתאר עובד כיצד הוא ויתר חבריו שעסקו בשיפוץ מבנה בית ספר טרם פרוץ הקורונה, נדרשו לישון תקופה ארוכה בבית הספר עצמו. "המעסיק סיפק להם מזרנים, והם ישנים בחדרי הלימוד בבית הספר ומשתמשים בשירותים בבית הספר. בבית הספר אין מטבח, והמעסיק מביא להם קופסאות שימורים המשמשות מזונם העיקרי", נכתב.

יצוין כי בהמשך התצהיר נכתב כי "היו גם עובדים שאמרו כי תנאי הלינה שלהם מכבדים, וכי תעודות הזהות לא נלקחו מהם. אחרים דיווחו על שיפור הדרגתי מתחילת המגפה, וזאת משום שכאשר מעסיקים הבינו שעובדיהם עוזבים את העבודה, הם שיפרו את התנאים עבור מי שנשארו על-מנת להיות מסוגלים להמשיך ולהחזיק את הפרויקטים".

באי-כוח העותרים, עורכי הדין מיכל תג'ר, רוני פלי ועביר ג'ובראן, מסרו ל"גלובס" כי "מדינת ישראל מנצלת את העובדים המוחלשים ביותר. כבודם נרמס בעת שמלינים אותם באתרי בנייה ללא פיקוח, בריאותם מופקרת כאשר לא טורחים לבטח אותם בביטוח בריאות בזמן מגיפה עולמית, וחירותם נשללת כאשר מעסיקיהם לוקחים את המסמכים שלהם ובפועל כובלים אותם למקומות העבודה". 

"עתירה פופוליסטית" 

מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ נמסר בתגובה: "מדובר בעתירה פופוליסטית של ארגונים רודפי פרסום וכותרות. עובדה שלא ניתן לערער עליה היא כי אין ולו עובד פלסטיני אחד, מתוך כ-40 אלף עובדים, שהוכחו כי חלו בקורונה בעת עבודתם בישראל. היעדר תחלואה זה מעיד על אימוץ סטנדרטים בריאותיים ומקצועיים מחמירים על-ידי קבלנים - בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

"התאחדות הקבלנים בוני הארץ השקיעה מאמצים רבים למען שמירת בריאותם, רווחתם ופרנסתם של העובדים הפלסטינים, במקצועיות, באחריות וברגישות. כך, באופן וולונטרי קראה ההתאחדות לכלל הקבלנים המעסיקים פלסטינים לרכוש עבורם ביטוח בריאות ואף יצאה ב'קול קורא' לחברות ביטוח שהציעו הצעות שונות לביטוח רפואי כזה. יתרה מכך, ההתאחדות הקימה סיירת בקרה עצמית, שבראשה עומד אלוף (מיל) איל בן ראובן, שמפעילה בקרים דוברי ערבית המסיירים באתרי הלינה, בוחנים את תנאי הלינה ואף מספקים ציוד נדרש שחסר לעובדים ומטפלים בכל צורך או בעיה שמעלים הפועלים.

"לצד עשייה בלתי פוסקת זו של ההתאחדות, בתיאום ובהנחיית משרדי הממשלה, מעולם לא פנה מי מהארגונים העותרים בהצעה לסייע להתאחדות בממשק עם העובדים. במקום זאת עוסקים ארגונים אלה בהוצאת לשון הרע, התססה והסטה, שהעובדים עצמם אינם שותפים לה ומסתייגים ממנה".