פרשנות: האם חוק משאל העם, שנועד למנוע נסיגה מהשטחים, יכול לשמש גם לבלימת הסיפוח

בהסכם הפוליטי בין הליכוד לכחול לבן הוסכם על החלת ריבונות ישראלית לפי הסכמה שתושג עם ארה"ב. התהליך אמור להיפתח ב-1 ביולי 2020, בדיוק בעוד חודשיים. ישראל מכנה זאת "החלת ריבונות", אך בעיתונות העולמית המונח הוא "סיפוח". מדובר בכל אזור בקעת הירדן, כ-800 קמ"ר, ובקביעת ריבונות על יישובים יהודים ביו"ש - אך לא כולם - וגם על דרכי הגישה אליהם.

העולם מתנהל בחסות הקורונה והפוקוס הבינלאומי אינו על ישראל, הפלסטיניים ושינויים מדיניים מרחיקי לכת, וכך השיח בנוגע לאפשרות זו מתקיים בימים אלה בשולי השוליים של החדשות. פורום שרי החוץ של הליגה הערבית קיים ביום חמישי דיון וידיאו בנושא. באיחוד האירופי מאיימים בשפה רפה, וממילא בישראל ובארה"ב לא מתרשמים מהגינויים היוצאים משם. בארה"ב, הנשיא טראמפ מוכן יהיה לעשות כל דבר שישיג לו עוד תמיכה, וכך, אם תקום הממשלה בראשות בנימין נתניהו, האפשרות להגשמת מהלך סיפוח בקעת הירדן והחלת ריבונות על חלקים ביו"ש, גדולה מתמיד.

נתניהו לוחץ קדימה, במיוחד לאור לוח הזמנים האמריקאי. בנובמבר ייערכו הבחירות לנשיאות, ואם ג׳ו ביידן יחליף את טראמפ, תיסגר הדלת על אופציית הסיפוח לשנים הקרובות. בסמינר (באמצעות וידיאו) של ארגון הדמוקרטים היהודיים בארה"ב, ה-JDCA, אמר יועץ מדיניות החוץ של המועמד ביידן, טוני בלינקן, שביידן התנגד מאז ומעולם לצעדים חד צדדיים.

"הוא אמר מספר פעמים שהוא מתנגד לצעדים חד צדדיים של כל צד, במיוחד כשאותם צעדים מצמצמים את האפשרות למו"מ לכיוון פתרון שתי המדינות. זה כולל גם סיפוח", אמר בלינקן. הסנטור הדמוקרטי מדלאוור, כריס קונס, ציין באותו סמינר כי הוא מקווה שבני גנץ וגבי אשכנזי ינסו להשפיע מבפנים על בלימת מהלך חד צדדי.

בלינקן וקונס הם לא תמימים. אולי מיתממים, בוודאי כשזה נוגע לגנץ ואשכנזי. כמו כל הקהילייה הבינלאומית, סיפוח בחסות קורונה לא מטריד אותם.

האזרחים המסופחים לא ישתתפו במשאל

המכשול במהלך עשוי להימצא דווקא אצלנו, בחוקינו. ב-2014 חוקקה הכנסת ישראל את חוק יסוד משאל עם. יו"ר הקואליציה (אז) יריב לוין ניצח על המלאכה ווידא שחוק היסוד יעבור ברוב של 61 בשלוש קריאות.

חוק היסוד רזה ופשוט, חמישה סעיפים כולו. בסעיף הרלוונטי, 1 (ב) כתוב: "החליטה הממשלה, שלא בדרך של הסכם, שהמשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שהם חלים בו, תהא ההחלטה, לאחר שאושרה בכנסת ברוב חבריה, טעונה אישור במשאל עם, אלא אם כן אושרה ברוב של 80 חברי הכנסת".

זה הסעיף ביחס למהלך חד צדדי, כלומר "שלא בדרך של הסכם". סעיף מקביל בחוק היסוד מטפל גם במצב בו ישראל תגיע להסכם עם הפלסטינים, אם וכאשר, אי פעם.
מנסחי החוק התכוונו לחייב את הישראלים לצאת למשאל עם רחב במקרה של נסיגה ישראלית מיו"ש או מבקעת הירדן. הם לא רצו, חלילה וחס, ליזום משאל עם בנוגע למהלך הפוך, של הוספת שטח למדינה. מדוע לשאול את העם על הפחתת שטח ולא לשאול את העם על הוספת שטח, ויחד איתו גם הוספת כ-65 אלף אזרחים חדשים (הפלסטינים החיים בבקעת הירדן, אם גם תושבי יריחו כלולים).

חוק היסוד, אגב, קובע שזכות ההשתתפות במשאל העם נתונה למי שיש לו זכות הצבעה לכנסת, כלומר, אזרחי ישראל בלבד ולא תושבי השטח הפלסטינים שאמורים להצטרף אלינו כאזרחים חדשים.

"החוק לא יאפשר משאל עם על סיפוח"

ובחזרה לחוק יסוד משאל העם. במהלך המתוכנן, של החלת ריבונות ישראלית על בקעת הירדן ועל יישובים ביו"ש, יש גם הפסקת "המינהל" של מדינת ישראל. באיזה מובן? מדינת ישראל עומדת לבטל את את הממשל הצבאי באזורים ולהחיל עליהם את חוקי המדינה. אם קוראים פעם נוספת את חוק יסוד משאל העם, ייתכן שגם מהלך זה מחייב משאל עם.
יצא לי בעבר להתדיין עם השר יריב לוין על הניסוח המעורפל לעיל. לוין אמר שחוק היסוד מיועד לסנדל מהלך פינוי. הוא אינו מיועד לקיים משאל עם על הליכים הפוכים. אולם כל מי שקורא את הסעיף מודה שיש בו בעיה.

אקדמאי, מומחה למשפט חוקתי, ששאלתי על נושא משאל העם, ציין כי הוא אינו קורא את חוק יסוד משאל עם באופן הזה, ולשיטתו, חוק משאל העם נועד לחול על מצבים "המסירים" את הממשל, השיפוט והמינהל מאזור מסוים, ולא למצבים שבהם מסירים את המינהל (הממשל הצבאי) ומחילים לגמרי את כל חוקי המדינה. לטעמו, החוק לא יאפשר עריכת משאל עם על שאלת הסיפוח.

עניין מקביל, בעייתי בהקשר הזה, הוא שמהלך סיפוח, ללא משאל עם, יהפוך לבלתי הפיך במקרה שישראל תרצה להתקדם בעתיד עם הסכמות אל מול הפלסטינים. הכינוי החוקתי לעניין שכזה הוא "גלולת הרעל".

מדוע? מבצעים הליך חד צדדי, ובתוכו כמוסה בצורת משאל עם. ברגע שתוחל הריבונות והאזור יסופח, אי אפשר יהיה בעתיד לגלגל את המצב לאחור אלא באמצעות משאל עם או בחקיקה של 80 ח"כים. הליך שיתקיים ברוב רגיל, בממשלה, בקבינט, בכנסת, יהודק, יסונדל ויחוזק כך שלא ניתן יהיה (כמעט) לשנותו, לעולם.

נשים בקבינט הביטחוני? גם את גנץ ואשכנזי זה פחות מעניין

ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, המכונה הקבינט, מורכבת מ-11 שרים. ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן עוסק בחוק חובת גיוס לצה"ל עם הצלחה גדולה ליהדות התורה וש"ס בכך שלא תהיה חקיקה מחייבת בנושא יעדי הגיוס. בנוסף, הוא עוסק בהחלת ריבונות ביו"ש, כלומר סיפוח -1 ביולי. אבל ההסכם לא מטפל כלל בנושאים מגדריים. הוא כולו פרסונלי סביב נתניהו וגנץ, ולמי אכפת מ-50% מהאוכלוסייה.
החל מראשית התמודדותו של גנץ בינואר 2019, היה ברור שהוא עיוור לנושאי מגדר. בעשירייה הראשונה של מפלגת כחול לבן נכללו שתי נשים, זאת בניגוד למסורת ביש עתיד. יעלון התחייב בעבר שברשימה שלו לכנסת יהיו 50%, אך שכח זאת מיד עם החבירה שלו לגנץ.

למי ששאלה מדוע במפלגה מודרנית, המושתת כולה על שיבוצים אישיים, לא נכללות לפחות 40% נשים בצמרת הרשימה, הוסבר שהכול נעשה בלחץ זמן, וגנץ לא הספיק לכלול נשים. תירוץ שכזה. גם בסבבי הבחירות הבאים הועלתה השאלה שוב ושוב. גנץ יכול היה לתקן, וזה לא קרה, וזאת על אף חוסר שביעות רצון של לפיד בנושא.
כעת, לכשיוקם הקבינט הביטחוני מדיני, הגוף הכי חשוב במדינה, ברור שלא ייכללו בו כמעט נשים. בדיוק כפי שהיה בכל ממשלות נתניהו ב-11 השנים האחרונות.
שרה אחת ככל הנראה תשב שם. זו תהיה מירי רגב מן הליכוד, המיועדת לתפקיד שרת ביטחון הפנים - אלא אם אמיר אוחנה יקבל תפקיד זה בסופו של דבר.

לשאר התפקידים הבכירים בממשלה לא מיועדות (שוב) נשים. חברי הקבינט לפי חוק הם שרי החוץ, ביטחון, אוצר, משפטים, בטחון פנים. שרים אחרים מתמנים לפי החלטות פוליטיות, לרוב זה גברים. נתניהו דאג בעבר לשטייניץ, אלקין, אריה דרעי וגלנט.
החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם, מבקשת מן הממשלות להגן על מעמדן של נשים ולשלב אותן בתהליכי קבלת החלטות. בזכות עבודת פוליטיקאיות, כמו אתי לבני ויולי תמיר וארגון "אישה לאישה", ישראל הייתה הראשונה שהטמיעה חלק מעקרונות ההחלטה בחוק שיווי זכויות האישה, ובשנת 2014, בזכות עבודת ארגון "איתך-מעכי" ועורכת הדין נטע לוי, התקבלה החלטת ממשלה, כן, תחת נתניהו, לקדם תוכנית לאומית לשוויון מגדרי ברוח החלטה 1325.

ואיפה היישום? האם יהיה אי פעם קבינט ביטחוני מדיני שמחצית מחבריו נשים?
את גנץ ואשכנזי זה פחות מעניין. אפשר ללמוד על כך מן האופן שבנו את רשימתם לכנסת פעם אחר פעם. המבנה המסתמן יאפשר רק אישה אחת, מטעם הליכוד.