נציג היועמ"ש בבג"ץ: גם אם נתניהו יהיה רה"מ, הוא לא יעסוק במינוי היועמ"ש ופרקליט המדינה

11 שופטים של בג"ץ שמעו היום (א') במשך שעות ארוכות את טענות הצדדים הנגדיים בעתירה שמבקשת כי ייקבע שחבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות שיש עמן קלון (ובמקרה הנדון, ראש הממשלה בנימין נתניהו) אינו רשאי להרכיב ממשלה.

במהלך הדיון, שהועבר בשידור חי, השופטים הערימו קשיים על העותרים, המטירו עליהם שאלות רבות ואולי רמזו בכך כי לא ימהרו לקבל את העתירה, כשהם מודעים היטב לגודל האחריות שעל כתפיהם. 

אחד משיאי הדיון היה בשעות אחר-הצהריים, כשאחת מעורכות הדין שמייצגות את העותרים, עו"ד דפנה הולץ-לכנר, אמרה כי "המשפט הבלתי תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של חירות האדם בימינו, ובנפול מבצר המשפט, אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הירכיים של השררה". הולץ-לכנר הוסיפה ואמרה לשופטים: "אזרחי ואזרחיות ישראל שמים את כל יהבם ומבצרם האחרון ביום גורלי בידי כבודכם". 

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, הגיבה לדברים בכעס ואמרה לעורכת הדין: "הטיעון הזה הוא לא במקום. בין אם נקבל ובין אם נדחה את העתירה, שום מבצר לא נופל. זה פופוליזם. לא ייתכן שצד יעמוד כאן ויגיד שאם לא נקבל את עמדתו, המבצר נפל". 

 השופטת אסתר חיות בדיון בג"ץ בעתירות נגד נתניהו / צילום: יוסי זמיר, גלובס

קודם לכן התייצב נציג היועמ"ש, ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד ענר הלמן, ואמר כי לעמדת היועמ"ש אין מניעה משפטית מחברי הכנסת להטיל את המנדט על נתניהו, חרף העובדה כי הוגש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות.

עם זאת, עו"ד הלמן הבהיר כי לעמדת היועמ"ש ייאסר על נתניהו להיות מעורב במינוי בכירים במערכת אכיפת החוק והמשפט מחשש לניגוד עניינים. בכך הבהיר מנדלבליט כי נתניהו לא יוכל לעסוק במינוי פרקליט מדינה ויועץ משפטי לממשלה, לאחר פרישת מנדלבליט, וכן במינוי שופטים לבית המשפט העליון. עו"ד הלמן הבהיר כי נתניהו יידרש לערוך הסדר ניגוד עניינים, אשר יכלול אי-התערבות במינויים אלה, כל עוד משפטו הפלילי מתנהל. 

בהסכם הקואליציוני נקבע כי בששת החודשים הראשונים להקמת הממשלה, הליכוד וכחול לבן יימנעו ממינוי בכירים. הליכוד קיים מאבק ממושך גם בנוגע לוועדה למינוי שופטים ולדרך מינוי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. כעת מבהיר היועמ"ש, כאמור, כי נתניהו עצמו לא יוכל לעסוק בכך. 

השופטים מני מזוז ועוזי פוגלמן הבהירו בפתח הדיון כי שיקול-הדעת שצריך לבחון בעתירה הוא של הכנסת, בנותנה לבנימין נתניהו אפשרות להרכיב ממשלה; ואילו מקומה של הכנסת נפקד בחלק מהעתירות.

באת-כוח הכנסת, עו"ד אביטל סמפולינסקי, אמרה כי המחוקק ביקש לקבוע כי חבר כנסת יכול לכהן עם כתב אישום. בדיון אמרה סמפולינסקי ביחס להטלת הרכבת הממשלה על נתניהו כי "מדובר בהחלטה פוליטית מובהקת, לכן לא נכון לקיים עליה ביקורת שיפוטית. נכון לאמץ שרק במקרים קיצוניים ביותר, שבהם רועדות אמות הסיפים, יהיה אפשר להיכנס לזירה כל כך פוליטית וכל-כך רגישה. אבל אנחנו רחוקים מהמצב הזה. חוק היסוד ראה את המציאות הזו מול העיניים שלו".

היועצת המשפטית של בית הנשיא, עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס, אמרה כי "הצעד שמבקשים העותרים מבג"ץ לעשות הוא לקבוע כי לנשיא אסור לקבל בקשה של 61 חברי כנסת. זה בעצם להכתיב לנשיא מה לעשות, מה עוד שבקשה כזאת טרם התקבלה".

במהלך הדיון הפנה המשנה לנשיאה מלצר שאלה מעניינת אל עורך דינו של נתניהו, עו"ד מיכאל ראבילו, שטען כי אל לבית המשפט להתערב ברצון הבוחר. "האם ניתן לשנות את החוק ולקבוע שאדם שהוגש נגדו כתב אישום, לא יכול לכהן כראש ממשלה?", הקשה השופט מלצר לצד השני. עו"ד ראבילו הופתע והשיב: "זו שאלה נכבדה", אך הוסיף כי הוא "מעדיף לא לענות על השאלה בעת הזו".

בעתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו שהוגשו על+ידי כמה עותרים נטען, בין היתר, כי כהונת ראש הממשלה תחת כתב אישום מעמידה אותו בניגוד עניינים חמור, פוגעת באמון הציבור בשלטון ומעבירה מסר שלילי בכל הנוגע לחשיבות השמירה על טוהר המידות. 

לעמדת העותרים, שגובו אמש בעמדה שהוציא המכון הישראלי לדמוקרטיה, סעיפי העבירה בהם מואשם נתניהו - שוחד, מרמה והפרת אמונים - אינם מתיישבים עם הצורך להבטיח כי ממלא תפקיד ציבורי יהיה ראוי לשמש כנאמן של הציבור. 

בסיום הדיון עקצה השופטת חיות בלחישה את השופט מלצר בשידור חי. מלצר אמר לעו"ד ראבילו: "אדוני צריך לסיים, כי יש לו עוד שיעורי בית להכין לקראת הדיון מחר"; וחיות אמרה למלצר: "אם תשאל אותו פחות, הוא יוכל ללכת הביתה".

השלב הבא: חוקיות ההסכם הקואליציוני

מלבד מניעת המנדט מנתניהו, העתירות מבקשות לבטל חלקים רבים מתוך ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן, אשר לטענת העותרים אינם חוקתיים ואף משנים את שיטת המשטר הישראלית. 

הדיון היום עסק כאמור רק בהטלת המנדט על חבר כנסת המואשם בפלילים, ואילו הדיון מחר (ב') יעסוק בחוקיות ההסכם הקואליציוני.

ביום חמישי הגיש היועמ"ש אביחי מנדלבליט לבג"ץ את תגובתו בת 104 העמודים לעתירות. עמדת היועמ"ש היא כי על אף הקשיים המשמעותיים שמתעוררים בעניין, אין בהם כדי להקים עילה להתערבות שיפוטית, אשר משמעותה היא שרוב חברי הכנסת יהיו מנועים מליזום הקמת ממשלה חדשה בישראל שח"כ נתניהו יעמוד בראשה. 

ביחס לטענות השונות שהועלו בנוגע להסכם הקואליציוני, סבור היועמ"ש כי על פני הדברים, הסדרים מסוימים שנקבעו בהסכם הקואליציוני מעוררים קשיים משמעותיים. עם זאת, לדעתו לא קמה בעת הנוכחית עילה לפסילת ההסכם הקואליציוני גופו, בשלב שבו אנו מצויים כעת.

מנדלבליט ציין כי בחינת חוקיות הסדריו השונים של ההסכם הקואליציוני, נכון שתיעשה בשלב הוצאתו של ההסכם מן הכוח אל הפועל.

תמרורי האזהרה של היועמ"ש

בעמדת היועמ"ש נאמר כי ההסכם הקואליציוני טומן בחובו הסכמה לקידום שינויים חוקתיים משמעותיים, ובכלל זה יצירת מודל משטרי חדש שאינו טבעי לשיטת המשטר בישראל. 

בתוך כך, ההסכם אף כולל סעיפים שמבקשים לשנות את יחסי הכוחות שבין הממשלה לבין הכנסת, ובין סיעות האופוזיציה לבין סיעות הקואליציה, בתוך הכנסת פנימה.
ההסכם הקואליציוני אף קובע כי בתקופת החירום שהוגדרה בו יוקפאו מינויים ואיוש תפקידים בשירות הציבורי, לרבות מינויים לתפקידים בכירים ביותר, הכוללים גם מינויים במערכת אכיפת החוק. על כך ביקש ההסכם להוסיף הוראות הנוגעות לזהות חברי הכנסת שיכהנו בוועדה לבחירת שופטים. 

לעמדת היועמ"ש, ההסדרים הפרטניים יחייבו בתורם בחינה קפדנית, בין במעלה הליך החקיקה ובין ברמה המינהלית, כדי לוודא כי הקשיים המשמעותיים הניכרים כבר על פני השטח, ואשר הוצגו לעיל, ואלה שעוד יתגלו במעלה הדרך, יקבלו מענה כנדרש. 

המכון הישראלי לדמוקרטיה: "תקדים שלילי ובלתי הפיך"

אמש הוציאו בכירי המכון הישראלי לדמוקרטיה נייר עמדה המצדד בפסילת נתניהו מלכהן כראש ממשלה.

פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' יובל שני וד"ר עמיר פוקס ניסחו חוות-דעת מפורטת, לפיה כהונת ראש הממשלה תחת כתב אישום מעמידה אותו בניגוד עניינים חמור, פוגעת באמון הציבור בשלטון ומעבירה מסר שלילי בכל הנוגע לחשיבות השמירה על טוהר המידות.

לעמדתם, סעיפי העבירה בהן מואשם נתניהו - שוחד, מרמה והפרת אמונים - אינם מתיישבים עם הצורך להבטיח כי ממלא תפקיד ציבורי יהיה ראוי לשמש כנאמן של הציבור. "ככל שנשלים עם כהונת נבחר ציבור שהואשם בעבירות כה חמורות, הרי שייווצר פער עצום בין הסטנדרטים החלים על ראש הממשלה לבין הסטנדרטים החלים על עובדי ציבור אחרים הנדרשים להשעות עצמם במקרה של אישום בביצוע עבירות חמורות, באופן שיפגע בעיקרון השוויון בפני החוק.

"למעשה, החרגת ראש הממשלה, ראש הפירמידה, מדרישות אלמנטריות של טוהר מידות, תכרסם תחת הבסיס העקרוני והמוסרי ביחס למי שנמצאים מתחתיו בפירמידה ותפגע קשות במאבק בשחיתות השלטונית".

במסמך נכתב עוד כי "התייחסותו של ראש הממשלה נתניהו לכתבי האישום, ולחוקרים ולפרקליטים שחקרו והאשימו אותו (ובראשם הקריאה לחקור את החוקרים), מבליטה את ניגוד העניינים החריף והאפשרות של סיכול ההליך המשפטי בין מעמדו כראש הרשות המבצעת, האחראי על מערכת גורמי אכיפת החוק, לבין מעמדו כנחקר, חשוד ונאשם בפלילים".

באשר לטענה כי משבר הקורונה וחשיבות היציבות השלטונית עולים בחשיבותם בעת הזו על פני שיקולים של טוהר המידות, ניגוד עניינים ואמון הציבור - הרי שכותבי חוות-הדעת סבורים כי מצב בו ראש הממשלה מכהן תחת כתב אישום, יהווה תקדים שלילי ובלתי הפיך לנורמות הציבוריות ולאופיה של המדינה כמדינה דמוקרטית המכבדת את שלטון החוק.

אחת האפשרויות הניצבות בפני בית המשפט היא להחליט כי נתניהו אינו כשיר לכהן כראש הממשלה, אך להשהות את מועד כניסת החלטתו זו לתוקף למשך מספר חודשים, עד לאחר חלוף מצב החירום הנוכחי והתייצבות המערכת הפוליטית.

עוד מציינים השלושה כי במקרה שבית המשפט לא יקבע כי ראש הממשלה מנוע מלכהן או כי עליו להתפטר - על היועמ"ש לשקול להכריז כעת או בעתיד כי נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו.

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.