דעה: יצחק תשובה, היזם שפעם מצא כסף בים ופעם אחרת הטביע אותו בים

הערת "עסק חי" בדוחות של קבוצת דלק היא אירוע מעציב המלמד על האופי האנושי של היזם יצחק תשובה לא פחות מאשר הוא מלמד על יכולותיו בניהול חברות ובניהול פיננסי.

תשובה, כנראה אחרון הטייקונים בשוק ההון, שצלח בעור שיניו את משבר 2008 , בחר אשתקד ללכת בעיניים פקוחות על עסקת ענק סופר ממונפת, שטיבה השקעה בנכס בסיס תנודתי ושמו נפט (רכישת נכסי שברון בים הצפוני), ולרכז את משאביו הפיננסים בתחום זה מתוך אמונה כי הוא יראה ברכה בהשקעתו.

בדרכו התעלם תשובה מהאיתותים השליליים שקיבל מהשווקים הפיננסים - שנבעו מעלויות המימון של עסקת שברון ומעלייה דרמטית במרווח הסיכון של חוב קבוצת דלק - וזאת עוד בטרם ביצע משבר הקורונה סיכול ממוקד לעסקיו בתחום האנרגיה.

מי שמאשים את נגיף הקורונה בקריסתה של הקבוצה עושה "הנחת סלבס" גדולה לכל המעורבים באירוע מורכב זה. נכסי הגז של קבוצת דלק  בים התיכון סובלים תקופה לא קצרה מהתגברות התחרות מצד מאגרי כריש ותנין לצד חוסר הבהירות בסוגיית היצוא ובדגש על היצוא למצרים.

ללא יצוא גז בהיקפים מהותיים, העוגן הנכסי והתזרימי של הקבוצה נסדק. בנתונים אלה לערום עוד ז'יטונים על השולחן של שוק האנרגיה העולמי הייתה החלטה הרפתקנית, גם אם ה"אקסל" של עסקת שברון נראה אטרקטיבי.

משבר הקורונה אשר פגש את משבר האמון בין יצרניות הנפט, הוא המשבר הגדול ביותר שניתן היה להעלות על הדעת מבחינתו של תשובה, ואולם ראוי לומר כי לא כל החברות בענף האנרגיה העולמי הגיעו למצב של הערת עסק חי וחשש להסדר חוב. המפתח לעבור את התקופה הקשה הוא מינוף פיננסי נמוך ואמון משקיעים המאפשר מחזור חוב גם בימים קשים.

החוסן הפיננסי של קבוצת דלק לא עמד במבחן הלחץ שייצרה הסערה המושלמת בשוק הנפט והגז, ממש כמו שהחוסן הפיננסי של חברות ההחזקה ששלטו בעסקי הסלולר בישראל לא עמד בזמנו בפתיחת השוק לתחרות ובשחיקה הדרמטית בחשבונית הסלולר החודשית.

המשקיעים המוסדיים, שראו חדשות לבקרים בשנים האחרונות פירמידות ממונפות קורסות מסיבות שונות ומשונות, צריכים לדרוש מין החברות להפחית מינופים בשנים הקרובות גם במחיר של פגיעה מהותית בתשואה על ההון וזאת כתנאי להשקעה של כספי ציבור.

בכל האמור באמון המשקיעים בכושר ההחזר של קבוצת דלק, הרי שתשובה איבד אותו מהר וזאת בגלל ההיסטוריה של חברת דלק נדל"ן (הסדר חוב שכלל תספורת של 65% על חוב של יותר מ-2 מיליארד שקל), הדימוי ההרפתקני שיצא לו והשקיפות החסרה ביחס לפעילותה של הקוצת דלק בים הצפוני וביצוא הגז למצריים.

ניהול קשרי המשקיעים של דלק התנהל לאורך התקופה האחרונה באופן שבו הקבוצה משדרת לציבור המשקיעים אופטימיות אין סופית ביחס להתפתחויות עסקיות עתידיות. פעם זה ביחס ליצוא הגז ופעם זה ביחס להנפקות של פעילות האנרגיה והכנסת שותפים, פעם לגבי דיבידנדים ופעם לגבי הביקושים העתידיים. במבחן התוצאה התברר כי הפער בין והתחזיות של תשובה ומנהליו לבין התוצאות בשטח גדול יותר מהמרחק בין נתניה לים הצפוני.

קבוצת דלק מתקרבת בצעדים מבהילים לסוף חייה הכלכליים במתכונתה הנוכחית, ואולם נכסי הגז שלה בים התיכון ימשיכו לשרת אותנו שנים רבות ולפחות על כך צריך להודות ליצחק תשובה - היזם שפעם אחת מצא כסף בים ופעם אחרת הטביע את הכסף בים.