הגרף היומי: האם הנפטרים מקורונה היו מתים ממילא תוך זמן קצר?

כמה שנות חיים אבדו בגלל מחלת הקורונה והאם החולים היו מתים ממילא תוך זמן קצר? שאלה זו מעסיקה רבים, כולל מומחים, על רקע ההכנות לחזרה לשגרה. השאלה הזו היא שאלת המפתח בהתמודדות עם המחלה - האם מחלות הרקע של הנפטרים הורגות אותם והקורונה היא רק התליין הרשמי, או שהקורונה היא גורם המוות?

שני מחקרים חדשים בחנו את תוחלת החיים הצפויה לחולים לפי גילם ומחלות הרקע שלהם מול מועד מותם האמיתי עקב הידבקות בקורונה, ומצאו שרובם לא היו מתים ממילא - לפחות לא בזמן הקרוב. לפי אותם מחקרים, הקורונה גוזלת בממוצע עשור של חיים. עבור חולים צעירים עם מחלות רקע היא יכולה לגזול עד 30 שנות חיים. למבוגרים ביותר היא גוזלת שנת חיים בממוצע.

חוקרים מאוניברסיטת גלאזגו שביצעו את אחד המחקרים טוענים כי ממוצע שנות החיים האבודות מקורונה דומה לממוצע שנות חיים אבודות ממחלת לב, גורם המוות הראשון בחלק מהמדינות המערביות בעולם. לדבריהם, הדיווח כי רוב החולים מתו עם מחלות רקע עלול להטעות את הציבור, כי ברוב המוחלט של המקרים אלה לא מחלות רקע סופניות.

החוקרים היו רוצים לראות לצד גרף הנפטרים גם גרף מצטבר של שנות חיים אבודות, כדי להסביר בצורה מוחשית יותר את עול המחלה.

במחקר שפורסם במגזין "האקונומיסט" והתבסס על מידע מחולים באיטליה ובריטניה, תואר כי מבוגרים בני 90 ומעלה שלקו במחלה עדיין איבדו שנת חיים אחת. בני 80-89 איבדו חמש שנים בממוצע. בני 70-79 שנפטרו איבדו 12 שנים בממוצע, בני 60-69 איבדו 21 שנים בממוצע ובני 50-59 איבדו 30 שנים בממוצע. כלומר, נראה כי רוב מחלות הרקע המדוברות הן כאלה שאינן אפשר לחיות חיים ארוכים יחסית, אם לא פוגשים בקורונה.

 גם מבוגרים איבדו שנות חיים

עוד עולה מהמחקר שבוצע על ידי Wellcome Trust בבריטניה, כי גברים איבדו 14 שנים בגלל הידבקות בנגיף הקורונה, לעומת 12 שאיבדו נשים.