אחרי הסגר: היקף ההוצאה היומית הממוצעת בכרטיס אשראי מתאושש

מי הרוויח ומי הפסיד מהסגר? היקף ההוצאה היומית הממוצעת בכרטיס אשראי מתאושש ככל שמתקבלות הקלות בהנחיות. לפי נתוני בנק ישראל שפורסמו היום (א'), ההוצאה היומית הממוצעת בישראל מ-19 לאפריל ועד 1 למאי, מאז מועד תחילת ההקלות, עמדה על 960 מיליון שקל - לא ברמה של לפני ההכרזה על המגבלות שעמדה בממוצע על 1.133 מיליארד שקל ביום, מתחילת השנה ועד ל-16 במרץ, אבל יותר מאשר ההוצאה הממוצעת שאפיינה את תקופת ההסגר, כלומר מאז 16 במרץ ועד 19 באפריל ואשר צנחה להוצאה יומית של 782 מיליון שקל בממוצע. את הנתונים גיבש בנק ישראל על בסיס נתונים שמתקבלים מדי יום משב"א (שירותי בנק אוטומטיים). 

 היקף ההוצאה היומית הממוצעת בכרטיס אשראי

בחלוקה לפי ענפים, למעט רשתות המזון שהן הנהנות העיקריות מהמצב, שאר הענפים חוו צניחה בהיקף ההוצאה היומית, מי יותר ומי פחות. דלק ותחבורה, למשל, הוא תחום שנחתך ביותר מחצי: מהוצאה יומית ממוצעת של 64 מיליון שקל בתקופה שלפני הסגר, ירדה ההוצאה על דלק ותחבורה ל-29 מיליון שקל בממוצע בתקופת הסגר (16.3 עד 19.4). כעת עם ההקלות חווה תחום הדלק והוצאות התחבורה התאוששות מסוימת, כשההוצאה היומית הממוצעת גדלה ל-37 מיליון שקל.

ההוצאות על חשמל, ביגוד וריהוט ירדו מממוצע יומי של 111 מיליון שקל ל-59 מיליון שקל בתקופת הסגר, וזינקו להוצאה יומית ממוצעת של 81 מיליון שקל מאז ההקלות.

ההוצאה על מסעדות נחתכה מ-60 מיליון שקל ביום בממוצע ל-16 מיליון שקל בתקופת ההסגר, ומאז היא עלתה במעט ל-19 מיליון שקל הוצאה יומית בממוצע.

תחום הפנאי והחינוך נחתך בשליש בהיקף ההוצאה - מ-31 מיליון שקל בממוצע ביום ל-10 מיליון שקל בממוצע ביום, מאז תחילת הסגר באמצע חודש מרץ ועד היום.

תחום התיירות כצפוי ספג הפסדים, אולם באופן מפתיע פחות מענפים אחרים: ההוצאה היומית הממוצעת לתיירות לפני הסגר עמדה על 54 מיליון שקל, וכעת היא עומדת על 12 מיליון שקל ביום בממוצע.

רשתות המזון כאמור הן החריגות בנוף: ההוצאה היומית הממוצעת מתחילת השנה ועד לאמצע חודש מרץ עמדה על 189 מיליון שקל, ואילו בתקופת הסגר היא זינקה ל-233 מיליון שקל בממוצע ביום, ומאז 19 באפריל היא עומדת על 220 מיליון שקל בממוצע ביום.