חיות: "הסכמים קואליציוניים אינם חסינים מביקורת שיפוטית"

"מה הקשר בין הקורונה לבין הקפאת מינויי בכירים בשירות הציבורי?"; "יש התנגשות חזיתית בין ההסכם לבין הדין בנוגע למינויי בכירים"; "האם אתם חוזרים בכם מהחוק הנורבגי המדלג"?; "נכון לשמור את הנוהג לפיו סיעות האופוזיציה מיוצגות בוועדה לבחירת שופטים, והיה והכנסת תחליט שלא למנות נציג מסיעות האופוזיציה, תעמוד בפניה משוכה משפטית רצינית".

אלה הן רק כמה מהאמירות הביקורתיות שהשמיעו היום (ב') 11 שופטי בג"ץ על סעיפי ההסכם הקואליציוני שנערך בין הליכוד לבין כחול לבן, בדיון בעתירות המבקשות לפסול סעיפים שונים בהסכם.

עם זאת, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הבהירה בדיון כי "הסכמים קואליציוניים אומנם אינם חסינים מביקורת שיפוטית, אבל הביקורת היא בתחום צר ומצומצם, בעילות חריגות".

פסק הדין בעתירות צפוי להתקבל עד יום חמישי הקרוב. 

לאחר שאתמול (א') דן בג"ץ בהרכב מורחב במשך שעות ארוכות בעתירות המבקשות כי ייקבע שאסור לאפשר לחבר כנסת שמואשם בפלילים בעבירות שנושאות עמן קלון (ובמקרה הנדון, ראש הממשלה בנימין נתניהו), התכנסו היום 11 השופטים כדי לדון בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני. גם דיון זה הועבר בשידור חי, והציבור כולו יכול היה לצפות בו.  

בעתירה שהוגשה על-ידי עותרים שונים נטען כי סעיפים רבים מתוך ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לכחול לבן אינם חוקתיים, מנוגדים לתקנת הציבור, ועל בג"ץ להתערב בהם. 

הסעיפים הבעייתיים במיוחד שעומדים למבחן בג"ץ הם אלה המקפיאים מינויים בשירות הציבורי למשך חצי שנה וכן מקפיאים חקיקה, למעט בענייני קורונה, לתקופה של חצי שנה. סעיפים בעייתיים נוספים הם אלה המביאים להחלשה משמעותית של האופוזיציה בחלוקת ועדות הכנסת ובהפסקת הנוהג של הכללת נציג אופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים.

סעיף בעייתי נוסף שמותקף בעתירה מכונה "החוק הנורבגי המדלג", המאפשר למפלגה להכניס לכנסת נציג מטעמה במקום שר שהתפטר מהכנסת, שלא על-פי סדר הרשימה לכנסת. הליכוד וכחול לבן מעוניינות לחוקק ש"החוק הנורבגי" יהיה על בסיס מפתח מפלגתי ולא של כלל הרשימה. במהלך הדיון אמר בא-כוחו של נתניהו, עו"ד מיכאל ראבילו, כי הסעיף הזה עודנו על השולחן. עם זאת, לפי ההערכות, הוא לא ייכלל בסופו של דבר בהסכם.

סעיפים בעייתיים נוספים הם שינוי חוקי היסוד, כך שבכל עת יהיו שני ראשי ממשלה, אחד בפועל והשני "ראש ממשלה חלופי". ראש הממשלה לא יהיה רשאי לפטר את ראש הממשלה החלופי או את השרים של המפלגה השנייה.

מלבד זאת, העותרים תוקפים את ההסכם הקובע כי תקציב המדינה יהיה דו-שנתי, והכנסת תכהן שלוש שנים בלבד וסעיפים נוספים.

"בית משפט הוא לא חברת ביטוח"

הדיון היה רצוף בטענות ובאמירות מעניינות. בא-כוחו של ראש הממשלה, עו"ד ראבילו, ביקש מבג"ץ להכריע בעניין ההסכם הקואליציוני במהרה. לדבריו, "בית המשפט צריך להכריע עכשיו, אחרת זה יערער את היציבות של הממשלה". 

השופט מני מזוז השיב לו: "בית משפט הוא לא חברת ביטוח. אתם רוצים פסק דין של בית המשפט כדי לשריין אתכם, אני לא מכיר תקדים כזה שבית המשפט פוסק בנוגע לחוק בטרם התכנסו ועדות הכנסת והחוק עבר". 

השופט מזוז שאל את אחד מבאי-כוח העותרים, עו"ד אביגדור פלדמן: "מה לא דמוקרטי בראש ממשלה חלופי?". מזוז הוסיף כי "אפשר לא לאהוב את זה, אבל מה נוגד בזה את עקרונות היסוד של השיטה? שינוי כשלעצמו הוא לא אסור". 

נשיאת העליון חיות שאלה את עו"ד ראבילו מהי משך תקופת החירום שבה זו לא ימונו בכירים ולא יקודמו הצעות חוק של הקואליציה. ראבילו השיב: "תקופת ההתמודדות עם הקורונה וההתמודדות עם המשבר הפוליטי. אבל ‘תקופת חירום’ זה רק מינוח ציבורי, לא משפטי". הנשיאה חיות והמשנה לנשיאה חנן מלצר הקשו על הטיעון ולא קיבלו תשובה ברורה מהי תקופת החירום. 

השופטת ענת ברון אמרה: "תקופת חירום איננה הגדרה. ההסכם אומר שראשי כחול לבן והליכוד יכולים להאריך את התקופה בשלושה חודשים כל הזמן עד תום כהונת הכנסת. יש פה בעיה". 

השופט יצחק עמית אמר לעו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון: "אדוני מבקש צו מוחלט שהעולם יהיה טוב יותר. זה לא בסל הכלים שלנו". הנשיאה חיות אמרה לעו"ד שרגא: "אדוני מדבר פוליטיקה. הוא לא מדבר משפטים".

והיו גם רגעים משעשעים בדיון. למשל, אחרי שעורך הדין של מפלגת כחול לבן, עו"ד שמעון בראון, דיבר על המשא-ומתן הקואליציוני ואמר כי הליכוד וכחול לבן "התעלו על הסיטואציה הפוליטית והביאו את עצמם לאיזשהו מסמך שמקים ממשלת אחדות וחירום. הצדדים אפילו לא עברו את תקופת החיזור", הגיבה הנשיאה חיות ואמרה: "זה כמו התוכנית טלוויזיה, ‘חתונה לפני שמכירים’ - קודם מתחתנים ואז מחזרים". בראון הגיב: "אני הייתי מתאים את הפוליטיקה יותר לתוכנית ‘הישרדות’ ופחות ל’חתונה ממבט ראשון’". 

בחינה קפדנית של ההסדרים

עמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ביחס לטענות השונות שהועלו בנוגע להסכם הקואליציוני היא שהסדרים מסוימים שנקבעו בהסכם הקואליציוני מעוררים קשיים משמעותיים.  

עם זאת, לדעת היועמ"ש, לא קמה בעת הנוכחית עילה לפסילת ההסכם הקואליציוני גופו, בשלב שבו אנו מצויים כעת. היועמ"ש ציין כי בחינת חוקיות הסדריו השונים של ההסכם הקואליציוני, נכון שתיעשה בשלב הוצאתו של ההסכם מן הכוח אל הפועל.

בעמדת היועמ"ש נאמר כי ההסכם הקואליציוני טומן בחובו הסכמה לקידום שינויים חוקתיים משמעותיים, ובכלל זה יצירת מודל משטרי חדש שאינו טבעי לשיטת המשטר בישראל.

בתוך כך, ההסכם אף כולל, בין היתר, סעיפים המבקשים לשנות מיחסי הכוחות שבין הממשלה לבין הכנסת, ובין סיעות האופוזיציה לבין סיעות הקואליציה, בתוך הכנסת פנימה. ההסכם הקואליציוני אף קובע כי בתקופת החירום שהוגדרה בו יוקפאו מינויים ואיוש תפקידים בשירות הציבורי, לרבות מינויים לתפקידים בכירים ביותר, הכוללים גם מינויים במערכת אכיפת החוק. על כך ביקש ההסכם להוסיף הוראות, הנוגעות לזהות חברי הכנסת שיכהנו בוועדה לבחירת שופטים. 

לעמדת מנדלבליט, ההסדרים הפרטניים יחייבו בתורם בחינה קפדנית, בין במעלה הליך החקיקה, בין ברמה מינהלית, כדי לוודא כי הקשיים המשמעותיים הניכרים כבר על פני השטח ואשר הוצגו לעיל, ואלה שעוד יתגלו במעלה הדרך, יקבלו מענה כנדרש.

מכל מקום, לעמדת היועמ"ש מנדלבליט, ההכרעה הסופית בדבר חוקיותם וחוקתיותם של ההסדרים הפרטניים צריכה להיבחן רק לאחר שהליכי החקיקה יושלמו, ועל רקע הפעלתם המעשית של הוראות ההסכם.

היועמ"ש מצא להציב "תמרורי אזהרה" ברורים ביחס לחלק מהוראות ההסכם וליישומו בהמשך הדרך, אף אם לעמדתו אין מקום לפסילת ההסכם כולו או לפסילת חלק מהוראותיו.

עמדה דומה הביע הייעוץ המשפטי של הכנסת בתגובתו לעתירות. 

האם בג"ץ ימנע מנתניהו להרכיב ממשלה? דסק המשפט של "גלובס" בשידור חי לקראת הדיון