מבקר המדינה על מיזם ישראל דיגיטלית: "ההתמודדות עם האתגרים עדיין בעיצומה"

תפקידו של מיזם ישראל דיגיטלית שהוקם על פי החלטת ממשלה שהתקבלה ב-2013 הוא לדאוג לפיתוח חדשנות ולאספקת שירותים ציבוריים. בין השירותים שמקדם המיזם, שפועל במסגרת המשרד לשוויון חברתי - שירותים מרחוק בחינוך, בריאות ורווחה, סיוע בהטמעת כלים טכנולוגיים בעסקים קטנים ובינוניים, עידוד המסחר המקוון, וקידום שיתוף מידע וידע ממשלתי, תוך שימוש באמצעים מקוונים לשיפור ולייעול של השירות הניתן לאזרח. במקביל, מטרת המיזם היא גם לקדם את התשתיות שיאפשרו את השירותים הללו תוך יצירת סביבה דיגיטלית מתקדמת אמינה ובטוחה.

דוח מבקר המדינה לא מצא ליקויים משמעותיים בעבודת המיזם, אך לאור היקף התקציב שהושקע במיזם - 1.1 מיליארד שקל בשנים 2016-2018, הוא ממליץ "לבחון את העלויות שהושקעו בכל אחד מן הפרויקטים השונים, את השימוש בתוצרים של כל פרויקט שכבר הגיע לידי יישום ואת התועלת העולה משימוש זה - בפרט בהיבט השימוש שהציבור עושה בתוצרי פרויקטים".

לאור העובדה שצמצום פערים בין מרכז לפריפריה הוא בין ההצדקות למיזם, ממליץ המבקר לעשות כן, "תוך השוואה בין השימוש שנעשה על ידי תושבי פריפריה לבין זה שנעשה על ידי תושבי המרכז". המבקר מוסיף וממליץ כי "פרסום לציבור של תוצאות מן הבחינה הכוללת יאפשרו שקיפות והגברת האחריותיות".

המבקר מצביע עוד על כמה ליקויים שהמכנה המשותף שלהם הוא פעילות חסר של הגורמים הרלוונטיים. כך מציין המבקר כי צוות שהוקם כדי להתאים את התשתית החקיקתית למיזם ישראל דיגיטלית שהוקם ב-2017, חדל לפעול באמצע 2018 ומאז לא חידש את פעילותו. המבקר ממליץ בהקשר זה כי לשכת היועץ המשפטי לממשלה תפעל לחידוש עבודת הצוות.

כמו כן, מציין הדוח כי ועדת היגוי למיזם שעל הקמתה הוחלט ב-2013 התכנסה שלוש פעמים בלבד, ולא אישרה תוכנית עבודה לשנים 2016 והשנים 2018-2019. בהקשר זה ממליץ המבקר כי "על המשרד לשוויון חברתי שוועדת ההיגוי הבין משרדית תבצע את כל התפקידים שהוטלו עליה על פי החלטות ממשלה" .

חלק מהעיכובים בקידום פרויקטים, על פי המבקר, נבעו מאי שיתוף פעולה מספק של המשרדים בהם אמורים הפרויקטים הדיגיטליים להיות מיושמים. על פי הדוח החסם העיקרי בצד המשרדים הללו היה אי הקצאת זמן ואי תיעדוף מספק של הפרויקטים. בישראל דיגיטלית החסמים על פי המבקר היו עיכובים בגיוס כוח אדם למימושם.

תחום נוסף אליו מתייחס הדוח בהרחבה הוא תהליך ההתאמה של מדיניות הרכש של טכנולוגיות דיגיטליות למציאות העכשווית. תהליך זה, שהחל ב-2016, נועד למצוא פתרון לחסמים שמנעו אימוץ טכנולוגיות חדשות בממשלה, בין היתר בשל הליכי הרכש האיטיים שאינם מתאימים לקצב הפיתוחים בשוק.

בהקשר זה מציין המבקר את ההתקדמות שהושגה: "עולה כי החשב הכללי במשרד האוצר ומטה ישראל דיגיטלית פועלים יחד להסיר חסמים המקשים על משרדי ממשלה להתקשר עם ספקים המציעים שירותים חדשניים בתחום הדיגיטציה. עם זאת, הליך התאמת נוהלי הרכש לעידן הדיגיטלי עדיין לא הושלם, וההתמודדות עם האתגרים בנושא עדיין בעיצומה. יש מקום לעודד ביצוע מכרזים ורכש באופן מקוון.

"עוד יש לעודד שימוש בכלים חדשניים הן כדי לעודד ספקים ובהם חברות הזנק בעלי פתרונות חדשניים לצורכי המשרדים להציע אותם למשרדים במסגרת הליך המכרז והן כדי להקל על המשרדים להתקשר עימם".

ביקורת נמתחה גם על אופן ריכוז המידע על הנושאים שבטיפול המיזם. על פי הדוח, "המידע הכולל למשימות שנוגעות לכמה וכמה משרדי ממשלה המשתתפים במיזם ישראל דיגיטלית אינו מאוגם במסמך אחד שיכול לספק תמונת מצב ברורה על המיזם הלאומי בכללותו".

בשל כך ממליץ המבקר למשרד ראש הממשלה לבחון הצגת המידע על ביצוע הפעולות במסגרת המיזם ישראל דיגיטלית גם במסמך אחד בספר תוכניות העבודה הממשלתי. כדוגמה לביצוע נכון של ריכוז המידע מציין המבקר את התוכנית לשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית ש"מוצג לציבור במסמך אחד, המרכז את ביצוע הפעולות על ידי כל אחד מן המשרדים המשתתף בתוכנית זו".

ממטה ישראל דיגיטלית נמסר: "מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי מוביל את התוכנית הדיגיטלית הלאומית ואמון על המעבר של המגזר הציבורי לדיגיטל. בנוסף לכך, המטה מקדם את תחום הבריאות הדיגיטלית, ערים חכמות, למידה דיגיטלית ועוד.

"בנושא החסמים לביצוע, בדומה לכל הטמעת חדשנות במגזר הפרטי, גם במשרדי הממשלה ישנם חסמים הנובעים מהצורך להכשיר את כוח האדם ולהתאים את התרבות הארגונית בעידן הדיגיטלי. המטה פועל כדי לפתור חסמים הנפוצים במשרדי הממשלה בנושא הדיגיטל והחדשנות.

"בנושא וועדת ההיגוי, תפקיד הוועדה היה לאשר את התכנית הדיגיטלית הלאומית והיא כונסה כשהיה נדרש אישור בנושא. כשלא היה צורך בכך הוועדה לא כונסה והמטה הביא למימוש המשימות בדרכים יעילות יותר".