כך מבטלת שיטת ה"שוטף פלוס" את הסיכוי של עצמאים למענק

בערב חג הפסח הודיע שר האוצר משה כחלון בחגיגיות על "הפעימה השנייה" והמשופרת של מענק הסיוע לעצמאים הקורסים תחת משבר הקורונה. זאת שתזכה את העצמאים במענק של עד 10,500 שקל (במקום 6,500 שקל בפעימה הראשונה).
חלפו שלושה שבועות, והבשורה הזאת סוף סוף מתממשת - עצמאים שייכנסו לאתר רשות המסים יוכלו להגיש את הבקשה למענק. המועד לקבלת הכסף נשמע מבטיח: כחצי מיליון העצמאים שימלאו את הבקשה באתר ויימצאו זכאים אמורים לראות את הכסף מועבר לחשבון הבנק שלהם תוך 48 שעות.

כשראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר אתמול על הסיוע לעצמאים, הוא כינה את התוכנית המעודכנת "המודל האמריקאי". אבל בפועל אין מאחורי הכותרת הזאת הרבה חדש. למה הכוונה? כשמדברים בישראל על "המודל האמריקאי" מתכוונים למעשה לפרקטיקה שבמסגרתה הגשת הבקשה למענק מהמדינה נעשית באופן מקוון, תוך מילוי של סעיפים בודדים, ללא ביורוקרטיה ועומס דרישות. החישוב של הזכאות נעשה באופן אוטומטי ומהיר, והכסף מועבר לזכאים תוך יומיים בלבד. כלומר, המדינה מכוונת ב"מודל האמריקאי" למהירות של תשלום המענק - כסף בחשבון, עכשיו.

אבל מבחינת העצמאים שכבר כחודשיים עומדים על אפס הכנסות, כבר לא ניתן יהיה להכתיר שום סיוע שניתן להם במילה "מהיר". הסיוע ראוי, אבל הוא טיפה בים.

אלא שגם כעת, ערב פתיחת המענק - יש לא מעט חורים בתוכנית הסיוע. כדי לקבל את מענק "הפעימה השנייה" יש להצהיר על ירידה של 25% בהכנסות החודשים מרץ עד יוני (בהשוואה להכנסות באותם חודשים ב-2019). בכך למעשה, חושפת התוכנית במערומיה את מסורת התשלומים המפוקפקת הנהוגה בארץ, המכונה "שוטף פלוס". גם בימים כתיקונם עולות לא מעט טענות נגד השיטה הזו, במסגרתה נותנים עסקים שירות או מוצר אך רואים את כספם רק לאחר 30, 60 או 90 יום.

בתקופה המשברית הנוכחית שיטת התשלומים הזאת גורמת נזק כלכלי ממשי לעסקים, עד כדי כך שהיא גוררת חלק מהם אל מחוץ לתחום הזכאות למענק.

מה הכוונה? אותם עסקים מקבלים בחודשים אלה תשלומים בגין עבודות ושירותים שניתנו טרום המשבר - אותם תשלומי "שוטף פלוס". כל אלה אינם יכולים להצהיר כי הכנסתם בחודשים מרץ עד יוני ירדה ב-25% בהשוואה ל-2019, מאחר שאל חשבונם נכנסים תשלומים עבור עבודותש ביצעו לפני מספר חודשים. התוצאה: הם אינם זכאים למענק מהמדינה, הגם שבחודשי המשבר הפעילות שלהם היא אפסית. את המשבר החמור ביותר הם ירגישו ביולי, כאשר יגמרו תשלומי השוטף פלוס וחשבונם יהיה ריק.

יש לציין כי לא מדובר בבעיה שלא הייתה ידועה. הטענות בנוגע לשיטת "השוטף פלוס" הועלו בפני הגורמים הרלבנטיים פעם אחר פעם בתקופה האחרונה בישיבות שנערכו לגיבוש תנאי המענק, אך הן לא תוקנו.

העצמאים: "כולנו עובדים ב'שוטף פלוס'"

ניקח לדוגמה עסק שביצע עבודה במהלך חודש ינואר, ושסגר עם הלקוח כי התשלום בגינה יתקבל לפי "שוטף פלוס 60". במקרה זה, את התשלום עבור העבודה ייראה העסק בתחילת אפריל. למרות שהעוסק לא קיבל את התשלום במועד ביצוע העבודה, את חשבונית המס הוא חייב למלא ולהגיש מיד עם סיום העבודה. בנוסף, גם את המע"מ ומס ההכנסה הוא משלם על פי מועד ביצוע העסקה ולא לפי מועד התשלום בפועל, ובמקרים רבים תשלומי המס מבוצעים הרבה לפני שהכסף נכנס לחשבונו.

כך שאם בימי שגרה עסקים רבים מתלוננים על כך שהשיטה פוגעת בתזרים המזומנים שלהם, בתקופת המשבר הנוכחי הבעיה עוד מתחדדת.

י', צלם עצמאי, מצא את עצמו בבעיה המתוארת. בחודש אפריל הופקדו בחשבונו 20 אלף שקל בגין עבודות שביצע כחודשיים קודם לכן. לכאורה הוא אמור לשמוח, כי יש לו ממה לחיות - אך בפועל הוא נפגע פעמיים.

"במרץ-אפריל בקושי עבדתי, ואני אספוג פגיעה קשה בעקבות זאת בעוד כחודשיים. אבל למענק אני לא זכאי, כי יש לי הכנסות החודש", אומר י'. "כולנו עובדים ב'שוטף פלוס'. מאות אלפים לא יקבלו פיצוי. זו שיטה בעייתית. את התמונות הם מבקשים 24 שעות מרגע הצילום, אבל את הכסף אקבל כמעט שלושה חודשים אחר כך".
לדברי רו"ח ועו"ד ג'ק בלנגה, "תוכנית המענקים לעצמאים גרמה וגורמת לעיוות מהותי בעסקים רבים מאוד. בעסקים רבים של בעלי מקצועות חופשיים כגון עורכי דין, אדריכלים ורואי חשבון, חשבונות העסקה בגין החודשים מרץ-אפריל 2020, יהיו נמוכים באופן מהותי מאוד לעומת 2019. כאשר ההכנסות שנתקבלו בפועל במהלך מרץ-אפריל 2020 הן בגין עבודות שבוצעו במהלך ינואר-פברואר 2020; עסקים אלה לא יהיו זכאים למענק, כי לא הייתה לכאורה פגיעה מהותית בעסקיהם".

בלנגה מוסיף, כי "ראוי לקבוע באופן מיידי תיקון לתקנות, לפיהן העסק יוכל לבחור השוואה של חודשיים עד שלושה - מאי-יולי 20' לעומת מאי-יולי 19'".

רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, מסבירה כי מדובר ב"עיוות שזועק לשמיים. 'הבור הגדול' של משרדי רו"ח ונותני שירותים כמונו, יהיה בחודשים מאי-יולי 2020 בגין הגבייה עבור חודשים מרץ-אפריל 2020, שבהם היקף העבודה ירד משמעותית ובהתאם חשבוניות העסקה שהונפקו עבור אותם חודשים. העיוות קיים אצל המון עסקים שיפיקו חשבוניות מס בגין העבודה או המכר שביצעו - בהם נגרים, בעלי מקצועות בנייה, חנויות מסחר ומשרדיות, חנויות מחשבים ועוד".

הזכאות: הפער בין ההצהרות למציאות

מהעיוות הזה סובלים גם השכירים בעלי השליטה - אותם בעלי חברות המשלמים משכורת לעצמם. בשל מסורת התשלומים של השוטף פלוס, רבים מהם לא יקבלו את המענק המיוחל.

לדברי תיקי אדיסון, בעלת "אדיסון הפקות איכות ניהול אירועים בע"מ" - חברה המעסיקה 25 עובדים ומתמחה בהפקה של שוקי איכרים ומזון, ירידי אמנים ואספנות ברחבי הארץ, "יש בקבוצה הזו של 'בעלי שליטה' מפיקי אירועים וצלמים, שיפוצניקים ואינסטלטורים, מרפאות וגני ילדים, יבואנים ויצרנים - רובן חברות שמפרנסות את בעל העסק ועוד מספר משפחות.

"על פי המתווה של הממשלה הם הרי קיבלו תשלום בחודשי הקורונה, אבל בפועל ממאי וכנראה עד ספטמבר 2020 לא יהיו להם כל הכנסות, אבל הם לא זכאים למענק".
לדברי אדיסון היא העלתה את הבעיה בפני מנהל רשות המסים ערן יעקב, והתאכזבה. "נדהמתי לגלות שמתווה הממשלה מדבר על פיצוי רק לחודשים מרץ-אפריל, ורק מול השוואה של הפסדים מהחודשים המקבילים אשתקד. שוב, מדינת ישראל יוצאת בהצהרות ובתוכניות כלכליות להצלת המשק הישראלי - אך בירידה לפרטי התוכנית אנו מגלים שוב ושוב שהתוכנית מחוררת ורובנו שוב נופלים בין הכיסאות".

בראשית 2017 עשתה אמנם המדינה צעד משמעותי לטובת העסקים הקטנים באמצעות חקיקת "חוק מוסר תשלומים", הקובע בין היתר כי משרדי הממשלה ורשויות המדינה ישלמו חשבון בתוך 45 ימים מיום המצאתו, או לא יאוחר מ-30 ימים מתום החודש שבו הומצא החשבון, שוטף פלוס 30. במקרה של עבודות בנייה הנדסאיות נקבע, כי המדינה תשלם בתוך 85 ימים מיום המצאת החשבון. במשרדי ממשלה ובגופים נתמכים או מתוקצבים על ידי המדינה, התשלום יבוצע בתוך 45 ימים מתום החודש שבו הומצא החשבון. מועד התשלום האמור החל על גופים הנתמכים או מתוקצבים על-ידי המדינה, לרבות האפשרות לחרוג ממנו, חל גם על עסקים פרטיים.

הגם שהחוק שיפר מעט את המצב, הוא לא פתר אותו, ובטח לא בהתקשרויות מול המדינה.

ממשרד האוצר ורשות המסים נמסר בתגובה: "מודל הפעימה השנייה גובש בשיח מקצועי עם ראשי ארגוני העצמאים, לרבות החודשים לגביהם תיבחן ירידת המחזור; לעניין הטענה כי הפעימה השנייה אינה נותנת מענה לעוסקים הנוהגים לקבל תשלומי 'שוטף פלוס', הרי שהיא אינה מתיישבת עם המודל שאושר - ההשוואה של ירידת המחזורים בפעימה השנייה נבחנת לגבי החודשים מרץ-יוני 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ועל כן עוסקים אשר ספגו ירידה בפעילות העסקית במהלך החודשים מרץ-אפריל, צפויים לחוות ירידה בתקבולים שידווחו עבור חודשים מאי-יוני, אשר כאמור גם הם נבחנים. כך ירידה מצטברת של 25% על פני החודשים מרץ-יוני מספקת מענה גם למקרים אלה.

"משרד האוצר, רשות המסים ומשרד ראש הממשלה ממשיכים לפעול לטובת סיוע למגזר העסקי, בדגש על העסקים הקטנים ואוכלוסיית העצמאים".